נחותי

חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל

הנְחוּתֵי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי (רב אבינה, עולא ורב דימי). קשר זה התקיים לפחות כמאה וחמישים שנה[1].

הסבר השם עריכה

חז"ל מכנים את פעולת האדם היוצא מארץ ישראל לארץ אחרת בשם ירידה, על-פי העיקרון ההגותי ש"ארץ ישראל גבוה מכל הארצות"[2]. עיקרון זה בא לידי ביטוי כבר בתורה בפסוק: "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלֹה"[3]. המילה "ירד" בארמית היא: "נחת", וברבים "נחותי", וכן בעברית מודרנית "נוֹחת" פירושו יורד.

מרכזי התורה וההנהגה הגדולים של היהדות בתקופת התלמוד היו בבבל ובארץ ישראל, ובין מרכזים אלו התקיים קשר באמצעות אותם חכמים שחזרו ועברו בין המרכזים הנ"ל. לכן יש מי שמכנה את ה"נחותי" בשם: "מקשרים"[4]. יש חכמים שעברו לארץ ישראל אחרי תקופה ארוכה שבה למדו בבבל, וכן להפך. גם מבין אלה היו שכונו 'נחותי', כי עם עוברם למרכז השני העבירו מסורת תלמודית רבה.

יש מקומות בגמרא שבהם מכונים הנחותי גם בשם "נחותי-ימא" - יורדי הים. אך יש הטוענים כי זו שגיאת העתקה, עקב העובדה שבמקומות אחרים מדווחת הגמרא על שאלות אודות צמחים ובעלי חיים שנשאלו מנחותי ימא[5]. אכן, אפשר כי אין זו שגיאה, אלא הכוונה ב"ימא" איננו לים, אלא לכיוון ימה - למערב (כך מפרש רבנו חננאל בסוכה מג, א: "כל נחותי מערבא..."), והכוונה אפוא ליורדי מערב, שמוצאם מארץ ישראל שבמערב[6].

חכמים שכונו בתואר זה עריכה

בין האמוראים המפורסמים שכונו בתואר זה ודבריהם צוינו בגמרא נמנים החכמים הבאים:

חכמים שלמעברם מבבל לארץ ישראל או להפך הייתה השפעה רבה עריכה

חכמים נוספים המוזכרים שהיו במסעות תדירים מארץ ישראל לבבל עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "לפי מפת ים ההלכה בעריכת אבא קובנר, הוצאת בית התפוצות
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין ס"ט ע"א
  3. ^ בראשית מו, ד
  4. ^ "כך במפת ים ההלכה בעריכת אבא קובנר, הוצאת בית התפוצות.
  5. ^ ר' יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק שני, ברלין-וינה תרפ"ג, עמ' רמ"ד בהערה קכז
  6. ^ פורטל הדף - יורדי ארץ ישראל / יעקב צ. מאיר
  7. ^ ”ורבותינו היורדין מארץ ישראל; ומנו? עולא [...] וחברינו היורדים מארץ ישראל; ומנו? עולא.” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ח, עמוד ב')
  8. ^ "כי אתא רבין וכל נחותי [...]", תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"א, עמוד ב', מסכת חולין, דף קכ"ד, עמוד א', מסכת סוכה, דף מ"ג, עמוד א'
  ערך זה הוא קצרמר בנושא דת ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.