רב נטרונאי גאון

**רב נטרונאי גאון**
תקופת הפעילות	?–858
פטירה	858

רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).

קורותיו עריכה

בנו של הגאון רב הילאי בר רב מארי. חמישים ושש שנה לאחר מות אביו הגיע לגאונות, רק לאחר ששמונה גאונים אחרים ישבו על כיסאו של אביו בזה אחר זה. הגיע לגאונות בגיל זקנה מופלג ובכל זאת הוא הגאון הפורה ביותר עד ימיו. היה קשור עם יהודי התפוצות, בעיקר עם יהודי ספרד. יש אומרים שתקופת מה נדד לצפון אפריקה.^[1]

תשובות רבות שלו עסקו בענייני תפילה, ברכות וקריאת התורה. עשרות מתשובותיו בנושאים אלו אף נכנסו לסידורו של רב עמרם גאון.

במיוחד רבתה השפעתו על יהודי ספרד, אשר מאז תקופתו העמיק הקשר שלהם עם גאוני בבל. הוא היטיב להכיר את אורח חייהם והפנה אליהם תשובות רבות. בין התשובות שלח לקהילת אליסאנו, היא לוסנה (Lucena) שבספרד, סדר מאה ברכות שאדם חייב לברך בכל יום, ובזאת התווה את היסוד לסידור התפילה שחיבר לאחר מכן רב עמרם גאון. כמאה וחמישים שנה אחר פטירתו כבר הייתה נפוצה בקרב היהודים בספרד האגדה כי ”מסורת מאבותיהם, כי מר רב נטרונאי בקפיצת הדרך בא אליהם מבבל וריבץ תורה וחזר, וכי לא בא בשיירה ולא נראה בדרך”. ואמנם בתשובה של רב האי גאון שהופנתה לחכמי קירואן הוא מתייחס למסורת זו וכותב ”שמא אדם רמאי נזדמן להם ואמר אני נטרונאי”.^[2]

הוא הקפיד לעקור מנהגים החשודים בקראות, אך עם זאת לא כפה על שואליו לנהוג כמנהגו. יחסו למינים שחזרו בתשובה היה מקרב, אך את צאצאיהם הורה לרחק במקום חשש ממזרות. חיבר פירושים למסכתות שונות, ולעיתים אף היו כתוצאה מתשובות שהשיב למבקשים פירוש למסכת פלונית. יוחס לו קובץ הלכות, על אף שחלק מהתשובות בקובץ זה שייכות לגאון פומבדיתא הקדמון, רב נטרונאי בר רב נחמיה.

תשובות הגאון קובצו בידי ירחמיאל ברודי ויצאו לאור במהדורה ביקורתית.

בנו הוא רב הילאי גאון.