סופשבוע (תוכנית טלוויזיה)
סופשבוע הייתה תוכנית אירוח ישראלית בערוץ הראשון ששודרה בערבי שישי בין השנים 1990–1995 וצולמה בפני קהל[1].
| סוגה | אירוח, בידור |
|---|---|
| ארץ מקור | ישראל |
| שפות |
עברית  |
| הפקה | |
| מפיק | אהרון גולדפינגר |
| שידור | |
| רשת שידור | ערוץ 1 |
| תקופת שידור מקורית | 1990–1995 |
  | |
היסטוריה עריכה
התוכנית עלתה לשידור לראשונה באוקטובר 1990, בהנחיית ירון לונדון, כתחליף לתוכנית "סיבה למסיבה" עם רבקה מיכאלי ולתוכנית "סופסופ" עם גבי גזית, ששודרו לסירוגין. זאת בעקבות החלטת מליאת רשות השידור, ומנהל הטלוויזיה יוסף בראל, לרענן את לוח השידורים[2].
מתכונת התוכנית כללה שילוב של חדשות, ראיונות, קטעי בידור ומוזיקה של אמנים שונים[3]. הרעיון היה לשלב את תוכנית החדשות "יומן השבוע" עם תוכנית בידור, ירון לונדון בירך בתחילת השידור את הצופים וסיפר על מה שמתוכנן בהמשך הערב, אחר כך הוא העביר את רשות הדיבור לאנשי היומן. אחרי כחצי שעה של חדשות עבר המשדר חזרה אל לונדון והוא החל לראיין אנשים שונים[1]. התוכנית כללה פינת סטנד-אפ שהגיש דורון נשר[4], ופינת סאטירה שנקראה "סופשבוע באגף הסגור", שאפרים סידון כתב, ושיחקו בה טוביה צפיר, יואב צפיר, מודי בר-און ושי זורניצר ושחקנים נוספים[1]. בהמשך שולבה פינה של סקירת עיתונות, שהגישו לסירוגין שלמה ניצן ושלום קיטל[5].
בנובמבר 1990, ערך ירון לונדון במסגרת התוכנית, ריאיון אישי נדיר עם ראש הממשלה יצחק שמיר[6].
חודשים לאחר שעלתה לשידור, דרש המשנה ליושב ראש רשות השידור שלמה קור, שהיה נציג הליכוד בוועד המנהל של הרשות, להוריד את "סופשבוע באגף הסגור" ואת דורון נשר מהתוכנית. לטענתו, שתי הפינות בתוכנית הן "חד־צדדיות, לועגות ומבזות באופן קבוע חלק אחד של העם", ואף במקרה אחד "התירה התכנית הסאטירית את דם היהודים בעיני הערבים"[7]. קור יזם כינוס של מליאת הרשות, לדון בדרישתו להוריד את "סופשבוע" מהמסך[8]. בדיון במליאת הרשות הוחלט להפריד שוב את יומן מתוכנית הבידור, שירון לונדון ינחה לסירוגין עם מנחה נוסף וגם פינות הסאטירה ישודרו לסירוגין[9]. אם כי השינוי לא יושם באופן מיידי[10].
בספטמבר 1991, החליט מנהל הטלוויזיה יוסף בראל, ליישם את ההחלטה שירון לונדון יגיש את התוכנית לסירוגין[11]. בתגובה הודיעה לונדון כי הוא פורש מהגשת התוכנית[12]. והוחלט להשיב את המתכונת הישנה למסך (כתוכנית בידור בלבד) עם רבקה מיכאלי ואהוד מנור כמנחים מתחלפים. בנוסף, הודח מפיק התוכנית אהרון גולדפינגר והוחלף בלאה זהבי שהפיקה את התוכנית של מיכאלי, וחיים מלובן שהפיק את התוכנית של מנור[13].
לאחר עונה אחת פרש אהוד מנור מהתוכנית והוא הוחלף בדורון נשר[14]. התוכנית שנשר הגיש נקראה "שולחן ארוך עם דורון נשר", שודרה לסירוגין עם מיכאלי. התוכנית של נשר ספגה ביקורות שליליות והוא הוחלף, במרץ 1993 בידי דודו טופז כמנחה "סופשבוע"[15].
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 אורן פרסיקו, סיבה למסיבה - אורן פרסיקו מגולל את ההיסטוריה שלא תיאמן של תוכניות הבידור בערב שבת לדורותיהן, באתר גלובס, 26 ביולי 2001
- ^ אילנה באום, להוריד את שושלת ־ המליצה מליאת רשות השידור, מעריב, 18 בספטמבר 1990
- ^ רון מיברג, טלוויזיה / ״סופשבוע״ – מחזמר חדשותי, חדשות, 21 באוקטובר 1990
אורי סלונים, התחלת איתי טוב, ירון, חדשות, 11 בנובמבר 1990
רון מיברג, טלוויזיה / בדרך למתכונת הקודמת, חדשות, 28 באוקטובר 1990 - ^ טל פרי, וילוז'ני עוד לא ראה את דורון נשר, מעריב, 24 באוקטובר 1990
- ^ טל פרי, שלמה ניצן ושלום קיטל מחכים לסידור עבודה, מעריב, 20 בנובמבר 1990
דוד שיץ, קיטל קוטל קטנים, חדשות, 28 באוקטובר 1990 - ^ מיכל קפרא, אפילו לונדון לא הצליח, מעריב, 9 בנובמבר 1990
- ^ רונית אנטלר, קור: להוריד את "סוף שבוע באגף הסגור" ואת דורון נשר, חדשות, 10 בדצמבר 1990
- ^ נעמי לויצקי, קור עושה צמרמורת, חדשות, 18 בינואר 1991
- ^ רונית אנטלר, הוחלט: "סופשבוע" בלי "יומן" ועם ירון לונדון לסירוגין, חדשות, 12 בדצמבר 1990
- ^ יהודה גולן, "סופשבוע ־" לאגו הסגור?, מעריב, 13 בדצמבר 1990
- ^ הגר רם, לונדון לא ינחה לבד את סופשבוע, חדשות, 17 בספטמבר 1991
- ^ הגר רם, לונדון פרש מ”סופשבוע־, חדשות, 20 בספטמבר 1991
- ^ הגר רם, מנור ומיכאלי ינחו את "סופשבוע־, חדשות, 24 בספטמבר 1991
- ^ הגר רם, הסיר של נשר, חדשות, 30 באוגוסט 1992
- ^ רון מיברג, טלוויזיה - מיטיב לדשדש בדרך הישנה, חדשות, 14 במרץ 1993