פוטיפר (מערכת טילים)
פוטיפר[1] הייתה מערכת שיגור טילים שפיתוחה הושלם בימיה האחרונים של מלחמת יום הכיפורים, במפעל "מבת" של התעשייה האווירית לישראל. יעודה של המערכת היה השמדת מכ"ם סוללות טק"א של האויב על ידי נעילה על הקרינה המשודרת מהמכ"ם. המערכת הייתה הכלאה בין זחל"מים רוסיים שנלקחו שלל, לבין גרסה קרקעית של טיל אוויר-קרקע מסוג "AGM-45 שרייק". טווח הטיל המקסימלי בתצורה זו היה 11 ק"מ. מערכת זו הוכנסה לשימוש במסגרת חיל האוויר הישראלי, ביחידה 155 מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים והייתה המערכת הקרקעית הראשונה להשמדת מטרות מכ"ם בצה"ל. אחריה פותחו מערכות הכחלילית והקלשון שגם בהן נעשה שימוש בגרסאות של הטיל AGM-45 שרייק. כל אלה יצאו סופית משירות בשנת 1979, עת הוחלפו באופן מלא על ידי מערכות "קרס".
טילי ה"פוטיפר" מעולם לא שוגרו בירי מבצעי[2].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- נצנוץ של כחלילית, באתר חיל האוויר הישראלי.
- כחלילית בבקעת הלבנון, בטאון חיל האוויר, אפריל 1994, מס' 96 (197), עמ' 18-21. באתר "הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר".
הערות שוליים עריכה
- ^ כחלילית בבקעת הלבנון, בטאון חיל האויר, אפריל 1994, מס' 96 (197), עמ' 20.
- ^ פרשים וינשופים - סיפורה של יחידת ההכוונה 155, עופר צידון, שנת 2023, עמ' 75. באתר "הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר".