פטדה

אחת מאבני החושן

פִּטְדָה היא האבן השנייה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט שמעון[1].

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית)

הפטדה במקורות עריכה

אבן ה'פטדה' נזכרת בתנך במספר מקומות, ובכולם היא נזכרת כאבן יקרה:

וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ

לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.

שמעון מפותח על פטדה, והיא ירקה ככרתי ותרגום אונקלוס ירקן ונקרא פראשמה. ונתנה לשמעון על שם שהוריקו פניהם פני זמרי וכן כל מי שחטא משבט שמעון בחטא מואב, ואמרו חז"ל סימן לעברה הדרוקן. וסגולתה שמקררת את הגוף. ועל כן מצויה בארץ כוש שהם חמים ושטופי זמה וצריכים אליה לקרר אותם, וזהו שאמר לא יערכנה פטדת כוש, לפי שהיא מצויה בכוש יחס אותה לכוש.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

זיהוי עריכה

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

פרופ' חיים רבין העיר במאמרו כי המילה "פטדה" לקוחה מסנסקריט ולא מלשון שמית משום שבשפות השמיות אין מלה קרובה קרבה אטימולוגית לפטדה, צימוד ט'+ד' נדיר בשפות השמיות ומכאן שאין "פטדה" מילה עברית במקורה. בסנסקריט "פִּטַה" משמעותה - "צהוב", אך יש הסבורים שגם בסנסקריט המלה "pita" היא שאולה. ייתכן אפוא שהן העברית והן הסנסקריט קיבלו אותה ממקור משותף[2].

תרגומים עריכה

אבני חן ומינרלים המיוחסים לפטדה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו להלן בשם מדרש תלפיות.
  2. ^ עולם התנך -שמות",הוצאת דברי הימים, הוצאה לאור בע"מ ,1993-1996, עמוד: 169

לחצו כדי להקטין חזרה
 אודםפטדהברקתנופךספיריהלוםלשםשבואחלמהתרשיששוהםישפה