פליקס ד'ארל

פליקס ד'ארל (בצרפתית: Félix d'Hérelle;‏ 25 באפריל 1873, מונטריאול – 22 בפברואר 1949, פריז) היה מיקרוביולוג צרפתי שהתפרסם לאחר גילוי בקטריופאג'ים.

פליקס ד'ארל
Félix d’Hérelle

לידה	25 באפריל 1873 פריז, צרפת
פטירה	22 בפברואר 1949 (בגיל 75) פריז, צרפת
ענף מדעי	מיקרוביולוגיה
מקום מגורים	קנדה
מקום לימודים	תיכון קונדורסה
מוסדות	אוניברסיטת ייל אוניברסיטת ליידן
פרסים והוקרה	מדליית לוונהוק (1925) היכל התהילה הקנדי של הרפואה (2007)

ביוגרפיה

פליקס ד'ארל נולד במונטריאול, קנדה למשפחה שהגיע מצרפת. אביו נפטר כאשר הוא היה בן שש. ד'ארל למד בתיכון לואי הגדול בפריז. לאחר סיום הלימודים הוא למד באוניברסיטת בון אך לא סיים אותה. פליקס ד'ארל טייל ברחבי אירופה. בטורקיה הוא פגש את אשתו והם התחתנו כאשר הוא היה בן 20. בגיל 24 המשפחה נסעה לקנדה בה הוא פתח מעבדה והתחיל ללמוד מיקרוביולוגיה מספרים. בשנת 1901 הוא פרסם את המאמר המדעי הראשון שלו ב-Le Naturaliste Canadien.

לאחר הולדת הבת השנייה, פליקס ד'ארל חתם על חוזה עם ממשלת גואטמלה והתחיל לעבוד כמיקרוביולוג בבית חולים בבירה. באותה תקופה הוא למד מחלות של צמחים והחל לעבוד על יצירת ויסקי מבננות. בשנת 1907 הוא עבר למקסיקו לפי הזמנת ממשלת המדינה. בהיותו שם, בשנת 1909 הוא הצליח לייצר משקה חריף מסיסל. המכונות לייצור תעשייתי הוזמנו בצרפת ובהתאם לכך הוא חזר לפריז להשגיח על הייצור.

בהיותו בפריז פליקס ד'ארל קיבל אישור לעבוד במכון פסטר ללא תשלום. בשנת 1911 כל המשפחה חזרה לצרפת.

במהלך מלחמת העולם הראשונה פליקס ד'ארל בעזרת המשפחה יצר כ-12 מיליון מנות של תרופות לצורכי צבא.

ב-3 בספטמבר 1917 פליקס ד'ארל פרסם עבודותיו על חקר בקטריופאג'. בשנת 1919 הוא לראשונה הצליח לרפא חולה של דיזנטריה. בשנת 1920 הוא עבר להודו-סין הצרפתית בה המשיך בלימודי מחלות. בהמשך הוא חזר למכון פסטר ובעזרת אדואר אלכסנדר דה פומיאן קיבל הרשאה להשתמש בציוד המכון. בשנת 1921 הוא פרסם את הספר The Bacteriophage: Its Role in Immunity כפרסום רשמי של המכון.

על מחקריו בתחום בקטריופגים הוא קיבל תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת ליידן ובשנת 1925 הוענקה לו מדליית לוונהוק. בשנת 1926 הוא היה מועמד לקבלת פרס נובל בפעם הראשונה.

פליקס ד'ארל המשיך בפיתוח טיפולים בחולים במצרים ובהודו בביקורים שם. בשנת 1934 הוא הוזמן לטביליסי בה התחיל לעבוד עם חברו גיאורגי אליאבה. לאחר מספר שנים, אליאבה הואשם בפעילות נגד בשלטון כחלק של הטיהורים הגדולים וד'ארל עם משפחתו נמלטו מברית המועצות.

ד'ארל חזר לצרפת. שיטות ריפוי בעזרת בבקטריופאג'ם, למרות קשיים טכנולוגיים, התפתחו במהירות וקיבלו הכרה בינלאומית במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר גילוי פניצילין שימוש בשיטה זו למעשה הופסק בכל המדינות למעט ברית המועצות.

פליקס ד'ארל נפטר מסרטן בפריז בשנת 1949.

על שמו נקרא רחוב בפריז משפחת Herelleviridae של בקטריופאג'ים. הוא היה מועמד לקבלת פרס נובל מספר פעמים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פליקס ד'ארל בוויקישיתוף

• ביוגרפיה
• פליקס ד'ארל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)