פלסטיק ונוס

להקת רוק ישראלית

פלסטיק ונוס הייתה להקת נויז ורוק אלטרנטיבי ישראלית אשר פעלה בשוליים והייתה ידועה בשל סגנונה המוזיקלי הרועש.

פלסטיק ונוס
פלסטיק ונוס
פלסטיק ונוס - מימין לשמאל: הגר מגן, יורם גור, דיימונד, רונית ברגמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מוקד פעילות ישראלישראלמגדל העמק, ישראל
תקופת הפעילות 19902001 (כ־11 שנים)
סוגה נויז ורוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים האוזן השלישית, ~swim‏, BNE
חברים
רונית ברגמן - שירה וגיטרה
יורם גור - גיטרה
דיימונד - תופים
הגר מגן - גיטרה בס
חברים לשעבר
אריק חיות - תופים
לירי - תופים
דניאל דימיטרובסקי - תופים
פיל - תופים
מט רומי ומיכל רומי - מחשב

שנות התשעים עריכה

1990 - הולדת הלהקה עריכה

בתחילת 1990, זמן קצר לפני שהוקמה פלסטיק ונוס, היו הגיטריסט יורם גור, הבאסיסט מט רומי (מלהקת הפאנק החיפאית "שרמוטה מעופפת בהרים") והמתופף אילן אברמוביץ' שנודע בשם הבמה "דיימונד", בלהקת רוק אלטרנטיבי בשם אוסקר היה. בהופעה במועדון הפינגווין באותה שנה, שהורכבה משירים מקוריים של הלהקה ששרו כל אחד מהחברים, רוב הקהל הזדעזע מעוצמת המוזיקה ועזב את המועדון. בין המעטים שנשארו לצפות בלהקה המיוחדת במינה הייתה הזמרת רונית ברגמן, שהייתה בת 26, אחותו של הבמאי ניר ברגמן, שהתלהבה מהסגנון הרועש של אוסקר היה.

זמן קצר לאחר ההופעה שמה של הלהקה הצדיק את עצמו, והיא התפרקה. כמה ימים לאחר מכן ברגמן וגור הפכו לזוג והקימו את פלסטיק ונוס. הלהקה, אשר שאבה את שמה מהשיר "Venus In Furs" של הוולווט אנדרגראונד, כללה את ברגמן בשירה ויצירת השירים, גור בגיטרה (כלי שברגמן בעצמה ידעה לנגן בו אך לבסוף הסתפקה בתפקיד הסולנית), דיימונד בתופים ואת הבאסיסטית הגר מגן. מגן הייתה בין 1989-1987 באסיסטית להקת תחנה סופית שהונהגה על ידי יעל כהן, לעתיד מתופפת המכשפות. לאחר שלהקה זו התפרקה עם קלטת סקיצות, מצאה מגן מודעת "דרוש/ה באסיסט/ית" שפרסמה פלסטיק ונוס בעיתון "העיר", ונענתה לה.

1991 - ככה זה לא יכול להמשיך עריכה

חברי הלהקה גרו במגדל העמק, ותוך זמן קצר עברה לתל אביב, זאת על אף שהיו מנותקים מההווי שם. הלהקה זכתה לביקורות טובות במקומונים כאשר הופיעה במועדונים בתל אביב, חיפה וירושלים (שאותה דווקא תיעבו, זאת למרות שמגן הייתה ירושלמית במקור). המוזיקה הייתה מלנכולית, קודרת ושורטת עם המון רעש ודיסטורשן והתאפיינה בשירה חזקה וזעקות שבר מפיה של ברגמן וטקסטים שכתבה ועסקו בכאב, אהבה נכזבת, בדידות וזרות. הלהקה גם זכתה לתמיכה מצד חנות התקליטים "האוזן השלישית" ומאיש החנות יהודה בן מוחא, מומחה למוזיקה אלטרנטיבית שבאותה עת חיפש להקה שיוכל להפיק.

במאי 1991 הוקלטה הופעה של פלסטיק ונוס במועדון הפינגווין, שהפכה לאלבומה הראשון של הלהקה. האלבום, "פלסטיק ונוס", יצא בחברת "האוזן השלישית" והופץ על ידי NMC. האלבום יצא על גבי תקליט ויניל בלבד וכלל 9 שירים שכתבה ברגמן והלחינה יחד עם גור. שני צידי התקליט התחלקו ל"שד" ו"שדיים" ושמות השירים צוינו רק במספרים ובאותיות שם הלהקה (1פ, 2ל, 3ס וכו'). בהמשך צורפה מדבקה ובה שמות השירים. האלבום זכה להצלחה רבה וכלל את הלהיטים "רק אם תחבק", שהוא גם השיר המוכר ביותר של הלהקה, "נסיעה", "13" (שהושר באנגלית) "משהו לא בסדר" ו"מרזב (ככה זה לא יכול להמשיך)". בקול הפופ הוקרנו שני קליפים לשירים "מרזב" שצולם בהופעה ו"רק אם תחבק", בבימוי בוריס סויסא (מלהקת שרמוטה מעופפת בהרים) ועידו שמי. הקליפ ל"רק אם תחבק" זכה לתשומת לב מיוחדת לא רק בגלל הצלחתו של השיר, אלא גם משום שהשתתפו בו אנשים מהקהילה הגאה ואנשים עם מוגבלות - דבר שהיה יוצא דופן בתעשיית הקליפים בארץ. כמו כן, דרך קבע בהופעותיה אחד מאוהדי הלהקה נשמע צועק את המשפט "ככה זה לא יכול להמשיך!" (המשפט לקוח מתוך השיר "מרזב", הפחות מוכר בשמו המקורי).

למרות ההצלחה, חברי הלהקה, ובמיוחד ברגמן, לא הרגישו שמקומם כאן, וניסו להשתלב בסצנת השוליים ולהתרחק מאור הזרקורים. כמו כן, הלהקה הושמה ללעג בהופעה שערכה בסוף אותה שנה, ויצאה ממנה בשן ועין, בגלל שלקראת סופה באו שוטרים והורו ללהקה להפסיק לנגן בטענה שהמוזיקה צורמת ומחרישת אוזניים. בתגובה לצעד זה, זעקה ברגמן "תנו לעשות רעש בשקט!", כלומר, שללהקה תינתן הזכות לנגן את המוזיקה שלה כמו שהיא, ולא משנה עד כמה היא רועשת. בהופעה נוספת נאלצה הלהקה לסיים את אחד משיריה, "13", מוקדם מהצפוי, זאת לאחר שהשומרים במועדון התפרעו והוציאו מהקהל אדם שרקד פוגו; תקרית זו תועדה בשיר בשם "השומרים לא אוהבים פוגו", שנכלל במהדורת הדיסק של אלבומה הראשון של הלהקה.

ב-1992 השתתפה הלהקה במופע "תרנגולי הרוק" בפסטיבל ערד. במופע זה, שבו בוצעו גרסאות רוק לשירים של להקת התרנגולים, ביצעה הלהקה גרסה זועמת, מכוסחת ומטורפת ל"שיר השכונה". בהמשך השנה הקליטה הלהקה את השירים "יש פה חושך (יש פה דם)", "אינטלקטועים" ו"המוקיון של אלוהים", שקודם לכן בוצעו בהופעות בלבד. השירים לא יצאו לאור באופן רשמי ונחשפו רק ב-2014.

1993 - העזיבה ללונדון עריכה

בתחילת 1993 קיימה הלהקה הופעת פרידה ברוקסן, שלאחריה החלה מעבירה את מרכז פעילותה ללונדון. מאחר שדיימונד החליט להישאר בארץ נאלצה הלהקה לחפש מתופף חדש אשר יחליף אותו. תחילה צורף המתופף ליאור (לירי) אביטל, אך כמה ימים לאחר המעבר החליט לירי לפרוש והוחלף על ידי מתופף להקת "ריר" אריק חיות, אך זה פרש כדי להתמקד בלהקתו והוחלף על ידי מתופפים שונים מחוץ לישראל. לאחר שצורף המתופף המקדוני דניאל דימיטרובסקי החלה פלסטיק ונוס בהקלטת חומר חדש באנגלית. באותה שנה שודר בטלוויזיה סרט דוקומנטרי אודות הלהקה שצילם אחיה של רונית, הבמאי ניר ברגמן. הסרט, "רעש בשקט", אשר בזכותו הצליח ברגמן האח להתקבל כעבור שנה לבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, תיעד את הימים האחרונים של הלהקה בארץ, מהופעת הפרידה ועד העזיבה.

1994 - חודשיים במיטה עריכה

בתחילת 1994 הוציאה פלסטיק ונוס, בחברת תקליטים קטנה ועצמאית בשם "Dental", תקליטון שדרים שכלל את השירים "Two Months In Bed (חודשיים במיטה)" ו"Lola (לולה)". הפעם, לאחר שבאלבום הראשון יצרה הלהקה מוזיקה צורמת ורועשת ומעט קשה לעיכול (שבכל זאת הצליחה), יצרה פלסטיק ונוס מוזיקה מפותחת, בשלה ומאורגנת יותר, עם דגש כבד על הרעש. שני השירים זכו להצלחה רבה והושמעו לא מעט ברדיו האנגלי. עם זאת, חברת התקליטים שבה יצא תקליטון השדרים התפרקה זמן קצר לאחר מכן.

את התקליטון שלחה הלהקה לחברת התקליטים ~swim של מלכה שפיגל ובעלה קולין ניומן. לאחר שהתרשמו מהשירים החתימו שפיגל וניומן את הלהקה בחברתם ופלסטיק ונוס החלה בהקלטת אלבום חדש. החברה הפיקה ללהקה הקלטות בבריטניה עם טכנאים ומפיקים בריטים ועם רונן טל הישראלי. התוצאה הייתה תקליטון שדרים נוסף בשם "Steady (יציב)", שיצא ב-1995 והושמע גם הוא ברדיו.

בהמשך השנה יצא בבריטניה, גרמניה וישראל האלבום המלא, שנקרא "Helven Park (פארק האלבן)". האלבום כלל 14 שירים שכתבו ברגמן וגור, חלקם עם דימיטרובסקי. פרט לשירים מתוך תקליטוני השדרים זכו להצלחה גם השירים "Kiss (נשיקה)", "Haircuts Land (ארץ התספורות)", "I'm Going Where (אני הולכת לאן)", "God (אלוהים)" ו"Bone Cake Ache (כאב עוגת עצמות)". לשיר "Lola" נוצר קליפ מצילומים של הסרט "רעש בשקט".

למרות שההצלחה לה זכה האלבום לא השתוותה לזו של הראשון, הוא לווה בסיבוב הופעות מוצלח באירופה וישראל. בתום סיבוב הופעות זה חזר דימיטרובסקי והוחלף על ידי מתופפת משווייץ בשם פיל. אך זו, כמו חיות ולירי הקודמים, פרשה זמן קצר לאחר מכן והוחלפה על ידי מחשב שהפיק צלילי תופים והופעל על ידי מט רומי (מתופף אוסקר היה) ואשתו מיכל.

שנות האלפיים עריכה

2000 - מראה עריכה

יחד עם הזוג רומי ועדיין בלונדון, הקליטה הלהקה אלבום שלישי בשם "Mirror (מראה)". הפעם היה מדובר באלבום מלודי יחסית, עם עיבודי דאנס קלילים ומוזיקה רקידה, אך הוא נגנז ויצא רק מאוחר יותר.

ב-1997 החלה פלסטיק ונוס עובדת על אלבום נוסף, אך גור נפצע קשה בתאונת דרכים כאשר מכוניתו התרסקה לתוך קיר. לאחר כמה חודשים חזר גור לישראל ועבר תהליך שיקום ארוך. בשל כך נאלצה הלהקה לגנוז את האלבום ולהאט את קצב פעילותה.

ב-1998 הקליטה להקת הרוק והפאנק "נשרפת" גרסת כיסוי לשירה של פלסטיק ונוס "צפצוף", מתוך אלבומה הראשון. גרסתה של נשרפת לשיר, אשר הייתה ברובה א-קפלה, נכללה באלבומה היחיד שיצא באותה שנה, "רוק חסך למאולפים ולמעולפים".

לבסוף, יצא בישראל האלבום "Mirror" ב-2000, בחברת BNE. האלבום כלל 9 שירים (כמו האלבום הראשון) שנכתבו על ידי ברגמן וגור (האלבום הוקלט לפני תאונת הדרכים). מתוך אלבום זה זכו להצלחה השירים "Wife (אישתך)", "Mirror (מראה)", "Crash (התרסקות)" ו"Sinay (סיני)", אך לאחר צאתו התפרקה הלהקה. לאחר מכן עברה ברגמן לגור במקדוניה, שם נישאה למוזיקאי דארקו ינבסקי וילדה את שני בניה, אנדריי ואליה.

מ-2001 ואילך, אחרי פירוק פלסטיק ונוס עריכה

לאחר שפלסטיק ונוס התפרקה, המשיכה ברגמן לעסוק במוזיקה והחלה עובדת על פרויקטים חדשים יחד עם מוזיקאים ממקדוניה. גור, דיימונד ומגן פרשו מקריירה מוזיקלית. דיימונד נפטר ב-2005.

ב-2002 הוציא הלייבל פאקט רקורדס הוצאה מחודשת של האלבום הראשון של הלהקה על גבי דיסק, בתוספת שירים שלא הופיעו באלבום, ביניהם הגרסה המכוסחת ל"שיר השכונה" של התרנגולים, השיר "ג'וני" אשר נכתב והוקלט במקור על ידי "איפה הילד?" עבור אלבומה הראשון "זמן סוכר" אך לא נכלל בו בעקבות איום מצד ברגמן כלפי חבר הלהקה חמי רודנר שלא לבצע את השיר (בעתיד תחשוף הלהקה את ההקלטה הגנוזה שלה לשיר), "TV", "מבט", "ניר" ו"שטן" וכן תקרית "השומרים לא אוהבים פוגו". באותה שנה התאחדה פלסטיק ונוס להופעה אחת במועדון דינמו דבש יחד עם דיימונד, המתופף המקורי.

ב-2005 חזרה ברגמן עם הרכב חדש בשם One Of Us (אחד מאיתנו), בו לראשונה ניגנה בגיטרה כחלק מתפקיד בלהקה. פרט לה ולבעלה ינבסקי, אשר היה אחראי על התכנותים והאפקטים ושר קולות, היו בהרכב חברים פרו סטפנובסקי ודארקו טאסבסקי בגיטרה, בוזידאר פטרובסקי בבאס, אנדרי אנסטסוב בתופים וקולות וגוראן אטאנסוב בקלידים, כלי הקשה ותכנותים. ההרכב ניגן רוק אלטרנטיבי עם נגיעות אמביינט ופופ והוציא בחברת האוזן השלישית, באותה שנה בה פורסם, את אלבום הבכורה "Between (בין)". אלבום זה זכה לביקורות מעורבות, והשירים הבולטים בו היו "Wet Dreams (חלומות רטובים)", "Stitches (תפרים)", "The/Rapist (ה/אנס)" (שם השיר במקור) ו"Heaven Arrives (גן העדן מגיע)", האחרון על אף אורכו הבלתי שגרתי (9 דקות ו-53 שניות). את האלבום ליווי שתי הופעות בארץ ולשיר "Wet Dreams" יצא קליפ שביים ניר ברגמן, אחיה של רונית, ושודר לראשונה בתוכנית של גיא פינס. ההרכב התפרק ב-2006 באופן לא רשמי. ב-2007 הוציאה ברגמן ספר שירים ראשון בשם "קבר משלך".

ב-2008 שיחקה ברגמן את דמותה של גליה בסדרת הטלוויזיה "להוציא את הכלב", שיצרו ניר ברגמן ושירלי מושיוף. בהמשך השנה השתתפה באלבומו השמיני (והכפול) של טרוי "TroyRe:Turn".

בקיץ 2010 הפציעה ברגמן עם פרויקט חדש בשם Undone, בסגנון דאנס-פופ קליל ומלודי. ההרכב המקורי של הלהקה כלל את ברגמן בשירה וגיטרה, דארקו ינבסקי (בעלה) בתכנות, קולות ואפקטים, דארקו טאסבסקי וויקטור גאג'טאנוסקי בגיטרה וונסיסלב סמאקוסקי בתופים. ב-2011 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון "If We Are Here (אם אנחנו כאן)", ובו שירים בעברית, אנגלית ומקדונית, ביניהם "עבריתוש", "Sea Of Ashes (ים של אפר)", "טפטוף", "From Star To Star (מכוכב לכוכב)", "Candles (נרות)" וגרסת כיסוי לשירה המפורסם של נורית גלרון "כשצלצלת רעד קולך", שכתב נתן זך והלחין חנן יובל.

לאחר מכן הוציאה ברגמן ספר שירים שני, "The Hair of my Heart (שיער ליבי)". חלק מהשירים בספר זה הגיעו לאלבום השני של הלהקה, "Indeed (אכן)", שיצא ב-2012 ההרכב כלל את ברגמן בשירה, דוריאן ג'ובאנוביץ' בעוד, באס, כלי הקשה ותכנות ופיליפ מיטרוב בגיטרה, פסנתר, קאבאל וכלי הקשה. את עטיפת האלבום עיצבה הגר מגן, באסיסטית פלסטיק ונוס. מתוכו יצאו הלהיטים "כמו יום השואף לילה אני שואפת את הצל שלך", "Recycling Soul (למחזר את הנשמה)", "An Ocean In A Drop (אוקיינוס בזריקה)" ו"Love Gloves (כפפות אהבה)". לאחר צאת אלבום זה הוציאה ברגמן ספר שירים שלישי בשם "Honey Lasso (לאסו דבש)".

במאי באותה שנה הוציא הלייבל אוגנדה ב-100 עותקים בלבד מארז מיוחד בשם "רעש בשקט". המארז כלל גרסת DVD של הסרט הדוקומנטרי מ-1993 שצילם ניר ברגמן על פלסטיק ונוס, הלהקה של אחותו, ומהדורה מיוחדת של האלבום הראשון של הלהקה.

חברי הלהקה לאורך השנים עריכה

  • רונית ברגמן - הסולנית ומנהיגת הלהקה, אשר אחראית על המילים והלחנים. אחותו של הבמאי ניר ברגמן. לאחר פירוק להקת אוסקר היה הקימה יחד עם שניים מחבריה, יורם גור (שהפך זמן קצר לאחר מכן לבן זוגה) ודיימונד, את פלסטיק ונוס, שהיא למעשה גלגול של אוסקר היה.
  • יורם גור - הגיטריסט, אשר אחראי על הלחנים המשותפים עם ברגמן. זמן קצר לאחר פירוק אוסקר היה פגשו גור ודיימונד את ברגמן (שלאחר מכן תהיה בת זוגו) והקימו את פלסטיק ונוס.
  • דיימונד (אילן אברמוביץ') - המתופף. זמן קצר לאחר פירוק "אוסקר היה" פגשו דיימונד וגור את ברגמן והקימו את פלסטיק ונוס. דיימונד נשאר בארץ כשהלהקה העבירה את מרכז פעילותה ללונדון ומאז החליפו אותו מתופפים רבים. נפטר ב-2005.
  • הגר מגן - הבאסיסטית. היחידה שלא באה מרקע מוזיקלי אלטרנטיבי. מגן הייתה בין 1989-1987 הבאסיסטית בלהקת הבנות של יעל כהן (לעתיד מתופפת המכשפות) תחנה סופית, וכשנה לאחר שזו התפרקה עקב גיוסן של חברות הלהקה לצבא, מצאה מגן מודעה שפרסמה פלסטיק ונוס בעיתון "העיר" ונענתה לה.
  • ליאור (לירי) אביטל - מתופף שמילא את מקומו של דיימונד עם הודעת חברי הלהקה שהם מעתיקים את מגוריהם ללונדון. כמה ימים לאחר המעבר, לירי פרש מתפקידו.
  • אריק חיות - מתופף שמילא את מקומו של לירי לאחר שפרש. חיות פרש זמן קצר לאחר מכן כדי להשקיע זמן בלהקה אחרת שהיה חבר בה, "ריר".
  • דניאל דימיטרובסקי - מתופף ממקדוניה (שם חיה כיום ברגמן) שהחליף את לירי והשתתף גם ביצירת השירים. השתתף באלבום השני של הלהקה ולאחר סיבוב ההופעות המוצלח שבא אחריו פרש וחזק למולדתו.
  • פיל - מתופפת משווייץ שהחליפה את דימיטרובסקי, אך פרשה זמן קצר לאחר מכן.
  • מט רומי ואשתו מיכל - החליפו את פיל לאחר שפרשה. מט, אשר היה חבר באוסקר היה (ובעבר בלהקת הפאנק הידועה לשמצה שרמוטה מעופפת בהרים) ולא הצטרף לפלסטיק ונוס בתחילת דרכה, הפעיל יחד עם אשתו מחשב שהפיק צלילי תופים. מט ומיכל השתתפו באלבום השלישי של הלהקה.

דיסקוגרפיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה