פרידריך לודוויג שרדר

שחקן גרמני

פרידריך לודוויג שרדר (3 בנובמבר 1744 - 3 בספטמבר 1816) היה שחקן גרמני, אמרגן שחקנים, מחזאי ואחד מהבונים החופשיים הבולטים בהיסטוריה של גרמניה[1].

פרידריך לודוויג שרדר
Friedrich Ludwig Schröder
לידה 3 בנובמבר 1744
שוורין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בספטמבר 1816 (בגיל 71)
Rellingen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות אולסדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Collegium Fridericianum עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו ומותו עריכה

שנותיו הראשונות עריכה

שרדר נולד בשוורין. זמן קצר לאחר לידתו, נפרדה אמו, סופי שרלוט בירייקל (1714–1792), מבעלה, והצטרפה לתיאטרון, שערך סיבוב הופעות מוצלח בפולין וברוסיה. לאחר מכן, נישאה אימו לקונראד ארנסט אקרמן והופיעה עם התיאטרון שלו בערים רבות בגרמניה, ולבסוף השתקעה בהמבורג. כבר בצעירותו, שרדר הראה כישרון במספר תחומים, אך ילדותו הייתה קשה מאוד בגלל יחסו של אביו החורג כלפיו, עד שבסופו של דבר הוא ברח מהבית ולמד את מקצוע הסנדלרות[2]. עם זאת, הוא שב והצטרף להוריו בשנת 1759, והחל בקריירת משחק[3].

קריירת תיאטרון עריכה

ב-1764 הופיע עם חברת אקרמן בהמבורג, ושיחק בקומדיות מובילות, אך את אלה הוא החליף עד מהרה בתפקידים הטרגיים שבהם התפרסם. אלה כללו בין היתר את המלט ואת המלך ליר. לאחר מותו של אקרמן ב-1771 השתלטו שרדר ואמו על ניהול תיאטרון המבורג, ושרדר החל לכתוב מחזות. ב-1780, עזב שרדר את המבורג, ולאחר טיול עם אשתו, אנה כריסטינה הארט, הם התארסו בתיאטרון בווינה. בשנת 1785 שרדר שוב לקח את הניהול על התיאטרון בהמבורג והוביל אותו בהצלחה עד לפרישתו בשנת 1798. לאחר עזיבתו של שרדר, תיאטרון המבורג קרס, ושרדר זומן פעם נוספת לסייע בשיקומו, ובשנת 1811 חזר אליו לשנה אחת[4].

פטירה עריכה

שרדר נפטר בשנת 1816[5].

נוסח שרדר עריכה

נוסח שרדר (בגרמנית: Schrödersche Lehrart) הוא נוסח בבנייה החופשית הנהוג בעיקר בלשכות בגרמניה ובברזיל, ובעוד מספר מדינות אחרות. הנוסח פותח על ידי שרדר, והוצג לבונים חופשיים בכירים בהמבורג ב-29 ביולי 1801. הנוסח התקבל פה אחד ומשך אליו כמה לשכות ברחבי גרמניה ומדינות אחרות, שם נהגו על פיו בעיקר בונים חופשיים ממוצא גרמני. עד מהרה, קיבל הנוסח את שמו של מייסדו, נוסח שרדר.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה