פרסי גביע העולם בכדורגל
בסוף כל טורניר גמר של המונדיאל, מוענקים מספר פרסים לשחקנים ולנבחרות שהצטיינו בהיבטים שונים של המשחק.
פרסים עריכה
- כיום ישנם חמישה פרסים המוענקים לאחר הטורניר, לפי שיקול דעתה של הוועדה הטכנית של פיפ"א:[1]
- כדור הזהב (השם הרשמי: "כדור הזהב של אדידס") לשחקן המצטיין של הטורניר, הוענק לראשונה ב־1982;
- מגף הזהב (השם הרשמי: "מגף הזהב של אדידס", עד 2006 נקרא "נעל הזהב של אדידס) לכובש השערים המצטיין של הטורניר, הוענק לראשונה ב־1982;
- כפפת הזהב (השם הרשמי: "כפפת הזהב של אדידס", עד 2006 נקרא "פרס לב יאשין") לשוער המצטיין של הטורניר, הוענק לראשונה ב־1994;
- פרס השחקן הצעיר של פיפ"א (עד 2010 נקרא "פרס השחקן הצעיר המצטיין") לשחקן הטוב ביותר שהיה מתחת גיל 21 בתחילת השנה הקלנדרית, הוענק לראשונה ב־2006;
- פרס המשחק ההוגן של פיפ"א לנבחרת עם המאזן הטוב ביותר מבחינת נקודות משמעת, מבין הנבחרות שהעפילו לשלב הנוקאאוט, הוענק לראשונה ב־1970.
- ישנו כיום פרס אחד המוענק במהלך הטורניר, לפי הצבעה פתוחה הנערכת באתר פיפ"א:
- ישנם כיום שני פרסים המוענקים לאחר הטורניר, לפי הצבעה פתוחה שנערכת באתר פיפ"א:
- שער הטורניר (השם הרשמי: "שער הטורניר של יונדאי") לשער הטוב ביותר של הטורניר, הוענק לראשונה ב־2006;
- הנבחרת המבדרת ביותר לנבחרת שבידרה את הצופים יותר מכל נבחרת אחרת, הוענק לראשונה ב־1994.
- בין השנים 1994–2006 ניתן פרס אחד נוסף:
- נבחרת הטורניר לקבוצת השחקנים הטובה ביותר בטורניר, שנבחרה על ידי הוועדה הטכנית של פיפ"א.
כדור הזהב עריכה
כדור הזהב הוא פרס המוענק לכדורגלן הטוב ביותר בכל מונדיאל, שנבחר מתוך רשימה המחוברת על ידי הוועדה הטכנית של פיפ"א, וממנה נבחר הזוכה על ידי נציגי התקשורת. השחקנים שסיימו במקום השני והשלישי בהצבעת אנשי התקשורת מקבלים את פרסי כדור הכסף וכדור הארד של אדידס בהתאמה. הפרס בצורתו הנוכחית הוענק לראשונה במונדיאל 1982 בחסות אדידס ופראנס פוטבול.
הזוכים עריכה
זכיות לפי מדינה עריכה
| לאום | זהב | כסף | ארד | סך הכול |
|---|---|---|---|---|
 ארגנטינה |
3 | 0 | 1 | 4 |
 איטליה |
2 | 2 | 1 | 5 |
 ברזיל |
2 | 2 | 0 | 4 |
 גרמניה[א] |
1 | 3 | 1 | 5 |
 צרפת |
1 | 1 | 2 | 4 |
 קרואטיה |
1 | 1 | 1 | 3 |
 אורוגוואי |
1 | 0 | 0 | 1 |
 הולנד |
0 | 1 | 1 | 2 |
 בלגיה |
0 | 1 | 0 | 1 |
 בולגריה |
0 | 0 | 1 | 1 |
 דנמרק |
0 | 0 | 1 | 1 |
 קוריאה הדרומית |
0 | 0 | 1 | 1 |
 ספרד |
0 | 0 | 1 | 1 |
- ^ כולל גרמניה המערבית.
זכיות לא רשמיות עריכה
ביולי 1978 פאנל של 23 מומחים שהורכב משחקני עבר, מאמנים ואנשי תקשורת, בחר במירב קולות במריו קמפס הארגנטינאי לשחקן הטוב ביותר במונדיאל 1978, והוא מוזכר כזוכה בכדור הזהב של מונדיאל זה באתר RSSSF.[2]
| מונדיאל | כדור הזהב | כדור הכסף | כדור הארד |
|---|---|---|---|
| 1978 | מריו קמפס |
פאולו רוסי |
דירסאו
|
נעל הזהב עריכה
פרס נעל הזהב במונדיאל מוענק למלך השערים של כל מונדיאל, החל ממונדיאל 1982. תואר מלך השערים הוכר כבר במונדיאל 1930 שהיה הראשון. במונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית הוענקו פרסי נעל הכסף ונעל הברונזה לשחקנים שסיימו במקום השני והשלישי בטבלת המבקיעים. מאז 1994 מופעל כלל ולפיו במקרה שיש שוויון בין שחקנים במספר השערים הבכיר יותר הוא זה שלזכותו מספר גבוה יותר של בישולים. קבוצת המחקר הטכני של פיפ"א היא זו הקובעת האם מסירה כלשהי נחשבת כאסיסט או לא. אם גם במצב זה יש שוויון יוענק הפרס לשחקן שהשתתף בפחות דקות משחק.
זוכי התארים והפרסים הם[3]:
- ^ בתחילה פיפ"א זקפה לזכותו של ניידלי ארבעה שערים בלבד, מה שהפך אותו למלך השערים יחד עם אדמונד קונן הגרמני ואנג'לו סקיאביו האיטלקי, עם זאת בנובמבר 2006 הכירה פיפ"א כי ניידלי כבש שלושער בניצחון 3–1 בחצי הגמר, ובכך הפך למלך השערים הבלעדי של הטורניר עם חמישה שערים.[4]
- ^ בתחילה פיפ"א זיכתה את לאונידאס בכיבוש צמד בניצחון 2–1 על צ'כוסלובקיה במשחק החוזר של רבע הגמר, אך בנובמבר 2006 הכירה פיפ"א ברוברטו אמיליו דה קוניה ככובש השער, מה שהוריד את מאזנו של לאונידאס לשבעה שערים בטורניר.[4]
- ^ הייתה מחלוקת לגבי מספר השערים שכבש אדמיר, כתוצאה מנתונים חלקיים ממשחקה של ברזיל נגד ספרד בסיבוב הגמר, בו ניצחה ברזיל 6–1. שערה החמישי של ברזיל נזקף בתחילה לזכותו של ז'איר, אך נרשם מאוחר יותר לזכותו של אדמיר.[5]
- ^ סלנקו הוא השחקן היחיד שזכה במלכות השערים למרות שהודח בשלב הבתים. ששת שעריו, שחמישה מהם הובקעו במשחקה של רוסיה נגד קמרון, הם שעריו הבינלאומיים היחידים בנבחרת רוסיה.
- ^ סטויצ'קוב וסלנקו סיימו עם שישה שערים ובישול אחד, ולכן חלקו את הפרס.[6]
- ^ אנדרסון ורומאריו זכו במשותף בנעל הארד עם חמישה שערים ושלושה בישולים, תוך שהם גוברים על יורגן קלינסמן הגרמני ורוברטו באג'ו האיטלקי שכבשו גם הם חמישיית שערים.[6]
- ^ לאחר הניצחון 5–2 על קוסטה ריקה בשלב הבתים, מחה רונאלדו על רישום אחד משעריו כשער עצמי, ופיפ"א אכן העניקה לו את השער מאוחר יותר.[7]
- ^ 1 2 שמונה שחקנים כבשו שלושה שערים. קרספו (בישול 1, 308 דקות) זכה במגף הכסף, רונאלדו (בישול 1, 411 דקות) זכה במגף הארד, זינדין זידאן (בישול 1, 559 דקות) סיים במקום הרביעי. שאר השחקנים סיימו ללא בישולים.
- ^ 1 2 3 מילר, וייה, סניידר ודייגו פורלאן כבשו חמישה שערים. מילר (3 בישולים) זכה במגף הזהב, וייה (בישול 1, 635 דקות) זכה במגף הכסף, סניידר (בישול 1, 652 דקות) זכה במגף הארד, פורלאן (בישול 1, 654 דקות) סיים במקום הרביעי.
- ^ ניימאר, ליונל מסי ורובין ואן פרסי כבשו ארבעה שערים. ניימאר, (בישול 1, 480 דקות) זכה במגף הארד. מסי (בישול 1, 693 דקות) וואן פרסי (0 בישולים, 548 דקות) סיימו במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה.
- ^ 1 2 גריזמן, לוקאקו, דניס צ'רישב, כריסטיאנו רונאלדו וקיליאן אמבפה כבשו ארבעה שערים. גריזמן (2 בישולים) זכה במגף הכסף, לוקאקו (בישול 1) זכה במגף הארד, שאר השחקנים סיימו ללא בישול.
- ^ ז'ירו וחוליאן אלברס כבשו ארבעה שערים. ז'ירו (423 דקות) זכה במגף הארד, אלברס (467 דקות) סיים במקום הרביעי.
כפפת הזהב עריכה
כפפת הזהב מוענק לשוער הטוב ביותר, עד לשנת 2006 נקרא פרס יאשין על שמו של שוער העבר הסובייטי המנוח לב יאשין, הנחשב לאחד מגדולי השוערים בהיסטוריה. קבוצת המחקר הטכני של פיפ"א (FIFA Technical Study Group) מכריזה על השוער הטוב ביותר בטורניר לפי ביצועיו במהלך התחרות. אף שלשוערים יש פרס ייחודי לעמדה שלהם, הם עדיין זכאים להיבחר לכדור הזהב, כגון המקרה של אוליבר קאן ב־2002. פרס יאשין הוענק לראשונה ב־1994, אך גם לפני מונדיאל זה נבחרו שוערים לנבחרות הטורניר. זוכי הפרס הם:
| פרס לב יאשין | ||
|---|---|---|
| מונדיאל | פרס לב יאשין | רשתות נקיות |
| 1994 | מישל פרודום
|
2 |
| 1998 | פביאן בארטז
|
5 |
| 2002 | אוליבר קאן
|
5 |
| 2006 | ג'אנלואיג'י בופון
|
5 |
| כפפת הזהב | ||
| מונדיאל | כפפת הזהב | רשתות נקיות |
| 2010 | איקר קסיאס
|
5 |
| 2014 | מנואל נוייר
|
4 |
| 2018 | טיבו קורטואה
|
3 |
| 2022 | אמיליאנו מרטינס
|
3 |
השחקן הצעיר עריכה
פרס השחקן הצעיר של פיפ"א (2006–2010, פרס השחקן הצעיר המצטיין) הוענק לראשונה במונדיאל 2006 ללוקאס פודולסקי הגרמני. הפרס ניתן לשחקן הטוב ביותר בטורניר מתחת גיל 21. ב־2009 פיפ"א ארגנה סקר מקוון בו נבחרו השחקנים הצעירים המצטיינים בכל טורניר בין 1958–2002. פלה, שנבחר לשחקן הצעיר המצטיין של מונדיאל 1958, נבחר ברוב הגדול ביותר, עם 61% מקולות המצביעים.[8]
| מונדיאל | שחקן | גיל |
|---|---|---|
| 1958 |  פלה
|
17 |
| 1962 |  פלוריאן אלברט
|
20 |
| 1966 | פרנץ בקנבאואר
|
20 |
| 1970 |  תיאופילו קוביאס
|
21 |
| 1974 |  ולדיסלב ז'מודה
|
20 |
| 1978 | אנטוניו קבריני
|
20 |
| 1982 | מנואל אמורוס
|
21 |
| 1986 | אנזו שיפו
|
20 |
| 1990 |  רוברט פרוסינצ'קי
|
21 |
| 1994 | מארק אוברמארס
|
20 |
| 1998 |  מייקל אואן
|
18 |
| 2002 |  לנדון דונובן
|
20 |
| 2006 | לוקאס פודולסקי[9]
|
21 |
| 2010 | תומאס מילר[10]
|
20 |
| 2014 | פול פוגבה[11]
|
21 |
| 2018 | קיליאן אמבפה[12]
|
19 |
| 2022 | אנסו פרננדס
|
21 |
שחקן המשחק עריכה
הפרס לשחקן המצטיין בכל משחק הוצג לראשונה במונדיאל 2002 בשם איש המשחק (Man of the Match). השם שונה לשחקן המשחק (Player of the Match) במונדיאל 2022. ב־2002 ו־2006 השחקן נבחר על ידי הוועדה הטכנית של פיפ"א,[13] ומאז 2010 הוא נבחר על ידי הציבור הרחב בסקר מקוון באתר הרשמי של פיפ"א.[14]
| מונדיאל | מירב פרסי שחקן המשחק | פרסים |
|---|---|---|
| 2002 | ריבאלדו
|
3 |
| 2006 | אנדראה פירלו
|
3 |
| 2010 | וסלי סניידר
|
4 |
| 2014 | ליונל מסי
|
4 |
| 2018 | אנטואן גריזמן אדן הזאר הארי קיין לוקה מודריץ'
|
3 |
| 2022 | ליונל מסי
|
5 |
זכיות לפי שחקן עריכה
מעודכן לאחר מונדיאל 2022.
| דירוג | שחקן | פרסים | מונדיאלים |
|---|---|---|---|
| 1 | ליונל מסי
|
11 | 2010, 2014, 2018, 2022 |
| 2 |  כריסטיאנו רונאלדו
|
7 | 2010, 2014, 2018, 2022 |
| 3 | אריאן רובן
|
6 | 2006, 2010, 2014 |
| 4 | קיליאן אמבפה
|
5 | 2018, 2022 |
| לוקה מודריץ'
|
2018, 2022 | ||
| לואיס סוארס
|
2010, 2014, 2018 | ||
| 7 | אנטואן גריזמן
|
4 | 2018, 2022 |
| אדן הזאר
|
2014, 2018 | ||
 קייסוקה הונדה
|
2010, 2014 | ||
| הארי קיין
|
2018, 2022 | ||
| מירוסלב קלוזה
|
2002, 2006 | ||
| תומאס מילר
|
2010, 2014 | ||
| ניימאר
|
2014, 2018, 2022 | ||
| פארק ג'י-סונג
|
2002, 2006, 2010 | ||
 חאמס רודריגס
|
2014, 2018 | ||
| וסלי סניידר
|
2010 |
זכיות לפי מדינה עריכה
מעודכן לאחר מונדיאל 2022.
| דירוג | לאום | זכיות | שחקנים |
|---|---|---|---|
| 1 | ברזיל |
25 | 16 |
| 2 | גרמניה |
23 | 13 |
| 3 | צרפת |
22 | 12 |
| 4 | ארגנטינה[15] |
21 | 9 |
| 5 | ספרד |
18 | 12 |
| 6 | אנגליה |
17 | 14 |
| 7 | הולנד |
16 | 7 |
| 8 |  מקסיקו |
14 | 11 |
| פורטוגל |
8 | ||
| 10 | ארצות הברית |
13 | 8 |
פרס פיפ"א למשחק הוגן עריכה
פרס פיפ"א למשחק הוגן מוענק לנבחרת עם הרקורד הטוב ביותר של משחק הגון במהלך הטורניר, כלומר הכי מעט כרטיסים ועברות. רק נבחרות שהעפילו משלב הבתים רשאיות להתחרות על הפרס. הנבחרת הזוכה מקבלת גביע, תעודה, מדליה לכל שחקן ואיש צוות רשמי, ומענק בסך 50,000 דולרים עבור ציוד כדורגל לשחקנים צעירים. הנבחרות הזוכות הן:
| מונדיאל | נבחרת |
|---|---|
| 1970 | פרו
|
| 1974 | גרמניה המערבית
|
| 1978 | ארגנטינה
|
| 1982 | ברזיל
|
| 1986 | ברזיל
|
| 1990 | אנגליה
|
| 1994 | ברזיל
|
| 1998 | אנגליה צרפת
|
| 2002 | בלגיה
|
| 2006 | ברזיל ספרד
|
| 2010 | ספרד
|
| 2014 | קולומביה
|
| 2018 | ספרד
|
| 2022 | אנגליה
|
פרס הקבוצה המבדרת ביותר עריכה
פרס פיפ"א לקבוצה המבדרת ביותר הוא אחד הפרסים החדשים במונדיאל. פרס זה מוענק באופן סובייקטיבי לנבחרת שעשתה את המירב על מנת לשמח את הציבור בגישה חיובית למשחק. הפרס מוענק תמיד לאחר השתתפות הציבור במשאל מיוחד. הנבחרות הזוכות הן:
| מונדיאל | נבחרת |
|---|---|
| 1994 | ברזיל
|
| 1998 | צרפת
|
| 2002 | קוריאה הדרומית
|
| 2006 | פורטוגל
|
| 2010 | גרמניה
|
| 2014 | קולומביה
|
| 2018 | בלגיה
|
נבחרת טורניר עריכה
נבחרת הטורניר כוללת את השחקנים שהציגו את היכולת הגבוהה ביותר במהלך הטורניר. הדרך בה היא נבחרה השתנתה במרוצת השנים. באופן מסורתי, קבוצת עיתונאים, בעיקר מאירופה ומדרום אמריקה, בחרה את הקבוצה. בין מונדיאל 1994 למונדיאל 2006, בחרה הוועדה הטכנית של פיפ"א את נבחרת הטורניר, והתואר הוענק תחת חסותה של חברת מאסטרקארד. החל ממונדיאל 2010, נבחרו השחקנים על ידי הגולשים הרשומים באתר הרשמי של פיפ"א.
שער הטורניר עריכה
הפרס לשער היפה של הטורניר הוענק לראשונה במונדיאל 2006.
זוכים עריכה
| מונדיאל | שחקן | כבש נגד | תוצאה | דקה | תוצאת המשחק | שלב | מקור |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2006 | מקסי רודריגס
|
מקסיקו
|
2–1 | 98' (ה) | 2–1 | שמינית הגמר | [16] |
| 2010 | דייגו פורלאן
|
גרמניה
|
2–1 | 51' | 2–3 | מקום שלישי | |
| 2014 | חאמס רודריגס
|
אורוגוואי
|
1–0 | 28' | 2–0 | שמינית הגמר | |
| 2018 | בנג'מין פבאר
|
ארגנטינה
|
2–2 | 57' | 4–3 | שמינית הגמר | |
| 2022 | רישרליסון
|
 סרביה
|
2–0 | 73' | 2–0 | שלב הבתים | [17] |
זוכים לא רשמיים עריכה
בשנים 2020–2021 ערוץ היוטיוב הרשמי של פיפ"א דירג את עשרת השערים הטובים ביותר שלושה טורנירי עבר.
| מונדיאל | שחקן | כבש נגד | תוצאה | דקה | תוצאת המשחק | שלב | מקור |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1970 | קרלוס אלברטו
|
איטליה
|
4–1 | 86' | 4–1 | גמר | [18] |
| 1986 | דייגו מראדונה
|
אנגליה
|
2–0 | 55' | 2–1 | רבע הגמר | [19] |
| 1990 | רוברטו באג'ו
|
 צ'כוסלובקיה
|
2–0 | 78' | 2–0 | שלב הבתים | [20] |
קישורים חיצוניים עריכה
- פרסי המונדיאל באתר הרשמי של פיפ"א (הקישור אינו פעיל, 03 בדצמבר 2022)
הערות שוליים עריכה
- ^ Messi makes Golden Ball history, באתר פיפ"א, 18 בדצמבר 2022
- ^ FIFA World Cup Golden Ball Awards, RSSSF. 28 בינואר 2016.
- ^ רשימת הזוכים באתר הרשמי של פיפ"א
- ^ 1 2 "American Bert Patenaude credited with first hat trick in FIFA World Cup history". Fifa.com. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2014. נבדק ב-20 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ BRAZIL 6–1 SPAIN: Match Report, באתר FIFA.
- ^ 1 2 "1994 FIFA World Cup Technical Report" (PDF). FIFA Technical Group. 1994. p. 82. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 בינואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ronaldo handed fourth goal". Sky Sports. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2011. נבדק ב-12 ביולי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pele, Best Young Player Ever". newagebd.com. אורכב מ-המקור ב-21 אוגוסט 2009. נבדק ב-11 מרץ 2009.
- ^ "FIFA World Cup™ Archive". FIFA.com. אורכב מ-המקור ב-19 בינואר 2015. נבדק ב-27 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Muller named Hyundai Best Young Player". FIFA.com. 9 במרץ 2011. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2012. נבדק ב-9 ביוני 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ FIFA.com (14 ביולי 2014). "Hyundai Young player award : Paul Pogba". FIFA.com. אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2014. נבדק ב-27 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Golden consolation for magical Modric". FIFA.com. 15 ביולי 2018. ארכיון מ-16 ביולי 2018. נבדק ב-15 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Man of the Match". 2006 מונדיאל Official Website (Yahoo!). אורכב מ-המקור ב-11 ביולי 2006. נבדק ב-20 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cast your vote for a chance to win!
- ^ "Argentina Defeats France in an Exciting 2022 World Cup Final Following Penalty kicks" (באנגלית אמריקאית). 2022-12-19. נבדק ב-2022-12-20.
- ^ "Pavard's stunner voted Hyundai Goal of the Tournament". FIFA. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-25 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Richarlison gem wins Hyundai Goal of the Tournament". FIFA. 23 בדצמבר 2022. נבדק ב-24 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
TOP 10 GOALS – 1970 FIFA World Cup Mexico, סרטון בערוץ "FIFA", באתר יוטיוב
- ^ TOP 10 GOALS – 1986 FIFA World Cup Mexico, סרטון בערוץ "FIFA", באתר יוטיוב
- ^ TOP 10 GOALS – 1990 FIFA World Cup Italy, סרטון בערוץ "FIFA", באתר יוטיוב
