פרץ אליהו

פרץ יהודה אליהו (בלועזית: Piris Eliyahu; נולד ב-1960 בדרבנט, דגסטן, רוסיה, אז ברית המועצות) הוא מלחין, נגן טאר ומוזיקולוג ישראלי. אליהו נודע כחוקר ומבצע של מסורות מוזיקליות קלאסיות, בעיקר של עמי המזרח התיכון ואסיה המרכזית, וכן הוא מנגן ומלחין בהשראת מוזיקה זו. חלק מיצירותיו כתובות על טקסטים מהתנ"ך והקבלה.

פרץ אליהו

לידה	1960 (בן 64 בערך) דרבנט,דגסטן,רוסיה, ברית המועצות
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	מלחין, נגן טאר, מוזיקולוג
כלי נגינה	טאר

קורות חיים

ילדותו ולימודיו

פרץ אליהו נולד כפיריס אליגוייב ב-1960 בדרבנט בדאגסטן בקווקז, אז חלק מברית המועצות הוא גדל בסביבת מוזיקה עממית: שירי ערש של סבתו אודוסו, שירת מקאמים של דודו יאשה, ניגוני ריקוד "לזגינקה", וצלילי טאר של אחד דודיו. כששמע בילדותו לראשונה מוזיקה קלאסית אירופאית (הפסנתר המושווה" של יוהאן סבסטיאן באך), התלהב מהצלילים ששמע וביקש מהוריו לשלוח אותו ללמוד מוזיקה. את השכלתו המוזיקלית (תואר ראשון ושני) רכש אליהו בקונסרבטוריון במחצ'קלה, בירת דאגסטן, בשנים 1975–1979. בשנים 1979–1984 למד באקדמיה למוזיקה ברוסטוב-על-דון ברוסיה.

הפעילות המוזיקלית והאקדמית בדגסטן

לאחר לימודיו ברוסטוב חזר למחצ'קלה ולימד במכללה למוזיקה. משנת 1985 כיהן כראש המחלקה למוזיקה מסורתית באוניברסיטה הממלכתית של דאגסטן. במהלך השנים הקליט מוזיקה עממית בכפרי דאגסטן, כולל מוזיקה של יהודי ההרים.

פעילותו והקריירה בישראל

בשנת 1989 עלה אליהו עם אשתו ושני ילדיהם לישראל. הוא התיישב בפתח תקווה, שבה הקים הרכב למוזיקה מסורתית מזרחית. לאחר מכן עבר לאריאל. לימד באריאל ובתיכון למוזיקה בנתניה והמשיך לימודיו לתואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך היה למרצה לתאוריה מוזיקלית במרכז למוזיקה מסורתית של אוניברסיטת בר-אילן ובמרכז למוזיקה וריקודי המזרח בירושלים.

בשנת 2002 עבר פרץ אליהו לגור בערד והוביל מה שקרא "מסעות התבוננות" במדבר. אשתו היא מורה לפסנתר. בנו, מארק אליהו (נולד ב-1982), ממשיך את מסורת אביו ומנגן כינור, סאז וקמנצ'ה והשתלם במסורות של מוזיקה יוונית ומזרחית ביוון ובאזרבאיג'אן.

אליהו מופיע לעיתים יחד עם בנו בהרכבים מוזיקליים שונים למוזיקה לקול ולכלים מזרחיים.

את ה"דסטגה" (دستگاه) — מערכת מודלית של מוזיקה קלאסית במרחב האיראני של פעם — התחיל ללמוד אצל האמן רמיז אזיזוב באזרבייג'ן, ואת ה-Radif (אוסף מוטיבים ונעימות של המוזיקה פרסית קלאסית) למד דרך מחקר אישי. בהלחנה התחיל לעסוק בגיל צעיר מאוד, בין המנחים שלו בקומפוזיציה היו אלכסנדר באקשי (רוסיה) וסרג'יו נטרא (ישראל).

במהלך השנים פיתח שפת קומפוזיציה ייחודית המבוססת על מקאם (סולמות המזרח) ואלמנטים של מוזיקה קלאסית מערבית.

יצירותיו לתזמורת, הרכבים קאמריים ומקהלות בוצעו על במות רבות בישראל ומחוצה לה, ביניהן: פסטיבל ישראל (אופרה אוריינטלית "הילולה לאם" 2015, "מדלג על ההרים" 2009, "תהלים" 2005, "פואמה צ'אהרגה" 2000, אופרה "לילי ומג'נון" 1999), פסטיבל העוד הבינלאומי ("ישקני מנשיקות פיהו" 2015, "ים, באהבתך" 2013), פסטיבל מוזיקה מקודשת ("רפסודיה לילית" במסגרת פרויקט של מארק אליהו "מקאם" 2015, אורטוריה "עד עדי עד" 2014, אורטוריה "לאדוני הארץ ומלואה" במסגרת פרויקט "מקאם ירושלים" וסוויטה "חולות" 2012), פסטיבל הפיוט ("שירת חיים" 2012, "שירת היהודים ההרריים" 2011, "אלוהי נשמתי" 2008), The Jewish Culture Festival in Krakow ("עד עדי עד" 2010), Vocalize ("חמישה שירי חתונה של היהודים ההרריים" 2004), פסטיבל Trialogo באיטליה ("מזמורים" 2006, 2007), Gibraltar World Music Festival (2013), Uplift Festival (2014), Colours of Ostrova Festival בצ'כיה (2015).

בין המבצעים של היצירות שלו: הזמר אלים קאסימוב, נגן הקמנצ'ה הביל אלייב, התזמורת הקאמרית רמת גן, תזמורת ירושלים החדשה, התזמורת האנדלוסית הישראלית, אנסמבל מוזיקה נובה, אנסמבל שש בש, אנסמבל מארק אליהו, מקהלת המיולה, אנסמבל סירנות, זמרת האופרה ברכה קול, הזמרת לובנה סלאמה, הזמרת חיה סמיר, הזמרת סוודה אליקפרזאדה, הזמרת אסתי קינן-עופרי, החזן הרב דוד מנחם, הפסנתרן והמנצח גיל שוחט, הזמרת דיקלה דורי, הזמר שי צברי, אנסמבל Mashregh Instrumental.

עוד מצעירותו, אליהו עסק באיסוף, מיון, תיעוד וניתח של רפרטוארים ענפים, משירת בית כנסת ועד שירת הנשים בשפה היהודית הטטרית (שפת יהודי דאגסטן ומזרח קווקז). עם בואו לישראל הוא השתלם במחקר אתנומוזיקולוגי ואתנוגרפי עם פרופ' אדווין סרוסי. למטרת המשך המחקר והוצאותו לאור זכה פרץ אליהו במימון מ-Memorial Foundation for Jewish Culture) 1992) והוציא ספר אנתולוגיה המלווה בדיסק (פרץ אליהו, "המוזיקה של היהודים ההרריים", מרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1998).

אליהו השתתף בכנסים מדעיים רבים, היה מוזמן ל-Word Public Forum Dialogue of Civilization ביוון, היה יועץ אקדמי בצילומי סרט Chant of Sands and Stars של Artline Films ‏(1996), יועץ ומלחין בסרטים דוקומנטריים "ממלכת הכוזרים" של יהוד יערי ו"העיירה האחרונה" של גיל לסניק וסוריל אליהו, שימש כמרצה ויועץ בוועדת ההיגוי בפסטיבל הבינלאומי "שיח ים תיכוני" בניהולו של פרופ' אדווין סרוסי (1998–2004) וכחבר מועצה לאמנויות הבמה של מפעל הפיס (2015).

פרץ אליהו היה למרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן, שם לימד על מוזיקת עמי מזרח התיכון בחוג למוזיקה (2002–2003). בנוסף על כך, התמנה כעמית הוראה (דרגת דוקטור) במכללה האקדמית ספיר - שם לימד את הקורסים "מוזיקה עמי מזרח ותיכון", "מוזיקה יהודית" וסדנת נגינה "כיתת ביצוע" במחלקה לאומנות הקול והמסך ובמחלקה לתרבות ויצירה (2004–2015). כיום הוא מנהל אקדמיה למוזיקה מן המזרח "מקאמאת" בצפת.

פרץ אליהו תורם גם בתחום החינוך המוזיקלי בישראל. יזם פתיחת מגמה למוזיקה שורשית בבית ספר לאמנויות "יד חריף" בקיבוץ צורעה (1996–1999), היה אחד ממייסדי מרכז למוזיקה מן המזרח בירושלים ובית הספר למוזיקה שורשית במרכז דהאן שליד אוניברסיטת בר-אילן (1996–2002), בנוסף פתח וניהל חוג למוזיקה שורשית ומוזיקה קלאסית מן המזרח במכללה האקדמית "הד" בתל אביב (2007–2010).

לפרץ אליהו תלמידים רבים בקרב האמנים הישראלים.

פרסים ואותות כבוד

• 1990 - קרן תרבות אמריקה-ישראל
• 1992 - גרנט New York, Memorial Foundation for Jewish Culture
• 1998-2001 - מרכז לקליטת אמנים עולים
• 2003-2004 - מלגת מחקר אוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם
• 2004 - הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדית
• 2006 - קרן יהושע רבינוביצ'
• 2008 - פרס יצירה לקומפוזיטורים מטעם ראש הממשלה
• 2013 - פרס אקו"ם לפרסום יצירה בתחום מוזיקה קונצרטנטית

יצירותיו העיקריות

• 2015 -
  • מיני אופרה "ישקני מנשיקות פיהו" (על פי טקסטים מתוך "שיר השירים") - להרכב כלי, זמר וזמרת. ביצוע הבכורה היה במופע הפתיחה של פסטיבל העוד הבינלאומי 2015 בתיאטרון ירושלים. בוצע על ידי הרכב הנגנים פרץ אליהו, חיה סמיר ושי צברי.
  • "רפסודיה לילית" - יצירה לתזמורת כלים מן המזרח וזמרת. בוצע בפסטיבל מוזיקה מקודשת 2015 במסגרת הפרויקט של מארק אליהו "מקאם". בוצע על ידי הרכב נגנים בינלאומי, לונה סלאמה (ישראל) ובאימחאנים מירזוייבה (אזרבייג'ן)
  • אופרה אוריינטלית "הילולה לאם" (על טקסט מתוך פאמה של המשוררת חביבה פדיה) - בוצע על ידי הרכב הנגנים פרץ אליהו, דיקלה דורי ושי צברי בפסטיבל ישראל 2015 בתיאטרון ירושלים ביוני 2015.
  • "עונות השנה" - סוויטה לתזמורת כלים קלאסיים מן המזרח.
• 2014 -
  • "תפילת אשכבה לאם" - פואמה לאנסמבל כלים קלאסיים מן המזרח לשני זמרים ומקוננת (על פי טקסט של המשוררת חביבה פדיה) - ביצוע הבכורה התקיים בספריה הלאומית בירושלים בנובמבר 2014.
  • "הקבלה" - לתזמורת כלים מן המזרח, שני זמרים ומקהלה - בוצעה על ידי תזמורת ירושלים החדשה, הרב דוד מנחם ומקהלת הפיוט שליד מכון יד צבי. ביצוע הבכורה היה במסגרת פסטיבל מוזיקה מקודשת (שני מופעים) במרכז למוזיקה משכנות שאננים ובצריף בן צבי בירושלים.
• 2013 -
  • "פנטזיה חיג'אז", "ים באהבתך", "הגילה" - יצירות לאנסמבל כלים מן המזרח וקול (על פי טקסטים של חביבה פדיה- "ים באהבתך" - והרב דוד מנחם - "הגילה". בוצעו לראשונה על ידי לובנה סלאמה, הרב דוד מנחם ורביעיית כלי נגנים קלאסיים מן המזרח במסגרת פרויקט מקורי "ים באהבתך" בפסטיבל העוד הבינלאומי בבית שמואל בירושלים בנובמבר 2013. "פנטזיה חיג'אז" ו"ים באהבתך" בוצעו במסגרת הפרויקט משותף עם גיל שוחט "חצות על הרי בשמים" בהיכל אמנויות הבמה הרצליה ובהיכל התרבות פתח תקווה ועוד.
  • "השתקפויות החורף" - יצירה קאמרית קונצרטנטית לטאר/הרכב כלים מן המזרח. בוצעה לראשונה ב"המקום" בתל אביב
  • "שיר השירים" - יצירה לרביעיית כלים מן המזרח וזמרת. בוצע בבית אבי חי על ידי ויקטוריה חנה ואנסמבל כלים מן המזרח. גרסה מורחבת של היצירה בוצעה במופע הפתיחה של פסטיבל העוד בתיאטרון ירושלים.
• 2012 -
  • "אדוני לארץ ומלואה" - יצירה לתזמורת ומקהלה. ביצוע הבכורה היה במסגרת פרויקט "מקאם ירושלים" במסטיבל למוזיקה מקודת במגדל דוד בירושלים בספטמבר 2012. לאחר מכן ההקלטה של היצירה הושמעה במשך שנה במזרקה ע"ש טדי קולק בירושלים.
• 2010-2011 -
  • "חולות" - סט יצירות "קרוואן", "געגועים", "ניגון", "ציפור האש" להרכב כלים מן המזרח ומן המערב. בוצע בהרכבים שונים ובמסגרות רבות: מערת צדקיהו בירושלים בפסטיבל מוזיקה מקודשת 2013, חצר בית אבי חי בפסטיבל הפיוט 2012, במסגרת מופעים בבית הקונפדרציה בירושלים, בבית היוצר בנמל תל אביב ועוד. הסוויטה בוצעה פעמים רבות על ידי ההרכב של מארק אליהו בישראל ומחוצה לה (צרפת, גרמניה, אוסטרליה, ג'בלטר, אוקראינה ועוד). כמו כן, הקטע "חולות" בוצע פעמים רבות על ידי תזמורת ירושלים מזרח ומערבבערים רבות בארץ. הסוויטה "חולות" מופיע באלבומו של מארק אליהו הנושא את שמה (התו השמיני, 2013)
• 2009 -
  • "עד עדי עד" (גרסה קאמרית) - יצירה להרכב כלים מן המזרח (טאר, קמנצ'ה, עוד, זארב ודאף), זמר וזמרת. ביצוע הבכורה היה במסגרת פסטיבל העוד 2009 בירושלים על ידי אסתי קינן-עופרי, ניסים לוגאסי ואנסמבל פרץ אליהו. כמו כן, היצירה נבחרה ובוצעה בפסטיבל של התרבות היהודית בקראקוב בשנת 2010.
• 2008 -
  • "אלוהי נשמתי" - יצירה להרכב כלים מן המזרח וקול. הולחנה בהזמנה של בית אבי חי וקונגרס יהודי בוכרה. ביצוע הבכורה היה במסגרת פסטיבל הפיוט בשנת 2008. עם השתתפות הפייטן עזרא מלאקוב (ארצות הברית) והרכב נגנים בניצוחו של המלחין.
• 2007 -
  • "על הרי בשמים" - 13 יצירות לטאר וקמנצ'ה - עיבוד להרכב כלים מן המזרח ומן המערב. בוצע במסגרת פרויקט "מדלג על ההרים" בתיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל 2009. לפרויקט הוזמנה הזמרת באימחנים מרזאייבה מאזרבייג'ן . סט היצירות הוקלט ויצא לאור בהוצאה עצמית באלבום "A Chant of Motion" ("מזמור בעודו ניגר")
• 2006-
  • "ממעמקים" - יצירה למקהלה על פי טקסט מספר תהלים. חוברה בהזמנה ובוצעה על ידי אנסמבל "סירנות" בניצוח שוש לגיל בישראל ומחוצה לה.
• 2005 -
  • "תהלים" - קובץ יצירות (12 פרקים) להרכב כלים מן המזרח וקול על פי טקסטים מספר תהלים. ביצוע הבכורה היה במסגרת פסטיבל ישראל (שני מופעים).
  • "שיר ידידות" (מתוך סט היצירות "תהלים") מבוצע על ידי הרכב הנגנים האיראני Mashregh Instrumental ברחבי העולם.
• 2003-
  • "ניגון במקאם" - להרכב כלים מן המזרח. הולחן בהזמנה ובמסגרת פרויקט "שיח ים-תיכוני". קונצרט הבכורה נערך באולם ימק"א בירושלים.
• 2002-
  • "מזמור למתבונן" - קובץ של 20 יצירות לטאר וקמנצ'ה. בוצע פעמים רבות בישראל ומחוצה לה: גרמניה (פסטיבל בפוטסדאם), צרפת (Cite de la Musique, Pompidou Centre) ובאיטליה (פסטיבל Trialogo)
  • "מזמור למתבונן בשקיעה" (יצירה מתוך "מזמור למתבונן") בוצעה פעמים רבות ברחבי העולם כמוזיקה לבלט מודרני של הלהקה ההולנדית "Galili Dance"
  • חלק מיצירות הקובץ מופיעות באלבום של פרץ אליהו "A Chant to the Observer" ("מזמור למתבונן") ובאלבום של מארק אליהו "קולות יהודה" (Adama Music, 2002)
• 2001 -
  • "שחר אבקשך" - יצירה לקול והרכב קאמרי (על פי טקסט של המשורר שלמה אבן גבירול) - הוזמנה ובוצעה כבכורה במסגרת פרויקט "מחווה לאבן גבירול" בפסטיבל זמר ישראלי במטולה. לאחר מכן היצירה בוצעה פעמים רבות על ידי ההרכב של מארק אליהו על במות ברחבי העולם.
• 2000 -
  • פואמה "צ'אהרגה" - לתזמורת קאמרית, אנסמבל כלים מן המזרח וזמרת. ביצוע הבכורה העולמי התקיים בתיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל ובהיכל התרבות ברמת גן. היצירה בוצעה על ידי גדולת הזמרות של המזרח פרגנה קאסימוב, נגן הטאר מאלק מנסורוב, נגן הקמנצ'ה ראוף איסלאמוב, התזמורת הקאמרית רמת גן ואנסמבל הנגנים בכלים מן המזרח בהנהלתו של פרץ אליהו.
  • המוזיקה להצגה של עליזה עליון ישראלי "תפילות פשוטות" הוצגה לראשונה בהפקה של קבוצת תיאטרוני ירושלים.
  • השירים "אשא עיני" ו"שיר הציפורים" בביצוע של אסתי קינן-עופרי והרכב נגנים בהנחלתו של פרץ אליהו מופיעים באלבומו "ברוח המזרח".
• 1999 -
  • האופרה "לילי ומג'נון" - על פי טקסט של המסורר הפרסי ניזאמי גינג'אווי (מהמאה ה-11) - הוזמנה על ידי עיריית ירושלים והאופרה הישראלית החדשה. בוצעה כבכורה עולמית בתיאטרון ירושלים בדצמבר 1999. השתתפו הזמר אלים קאסימוב, הזמרת פרגנה קאסימוב, נגן הטאר מאלק מנסורוב, ואנסמבל 11 נגנים על כלים קלאסיים מן המזרח. פרקים מן האופרה הוקלטו ויצאו לאור בדיסק "ברוח המזרח".
• 1998 -
  • "העיירה האחרונה" - מוזיקה לסרט דוקומנטרי של גיל לסניק וסוריל אליהו. קונצ'רטו לדודוק ותזמורת קאמרית. בוצע על ידי התזמורת הקאמרית רמת גן (שודר בטלוויזיה הישראלית, הערוץ הראשון) בתיאטרון רמת גן.
  • "Kramim" - יצירה קאמרית בהזמנה של אנסמבל המאה ה-21. בוצעה בישראל ומחוצה לה. מופיעה באלבום של האנסמבל "שש בש" (Enja Record1998)
• 1997 -
  • "קונצ'רטו לקמנצ'ה ותזמורת" - בוצע על ידי נגן הקמנצ'ה החשוב מאזרבייג'ן הביל אלייב ואנסמבל מוזיקה נובה במוזיאון ישראל ובמוזיאון ירושלים.
  • "הינך יפה רעייתי" - יצירה למקהלה בהזמנת המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות. בוצעה במסגרת סדנאות למקהלות תשנ"ז על ידי מקהלת "קולות מבשרת" וניצוחה של תמר רהב.
• 1996 -
  • "Parda" - "מבעד לוילון" - קומצ'רטו לטאר ותזמורת קאמרית. הוזמן לעשור של אנסמבל מוזיקה נובה. בוצע בבית רסיטל בתל אביב על ידי נגן הטאר שלמה טחלוב ואנסמבל מוזיקה נובה. ביצוע נוסף עם התזמורת הסימפונית ירושלים בתיאטרון ירושלים.
• 1995-
  • מוזיקה לסרטו הדוקומנטרי של יהודה יערי "ממלכת הכוזרים" - שודר בטלוויזיה הישראלית, הערוץ הראשון.
• 1993-
  • "Ode" - יצירה לשני חלילי אלט, נבל ומצו סופרן (על פי טקסט של המשוררת היווניה סאפו) - בוצע על ידי ברכה קול ואנסמבל "שלישיית הנבל הישראלית" בבית התפוצות.
• 1992-
  • "סימפוניה קאמרית" (4 פרקים) - בוצעה על ידי התזמורת הקאמרית רמת גן בתיאטרון רמת גן.
• 1991 -
  • "שלושה שירי אהבה" - בהזמנה של אנסמבל "Mederna". בוצע כבכורה בכנסיית ירושלים.
  • "שיר המעלות" - למצו סופרן, חליל ונבל על פי טקסט מספר תהלים
• 1990-
  • "תשע שירים על פי מסורת שירת נשים יהודי קווקאז" (אזרבייג'ן, דאגסטן, צ'צ'ניה וקברדינו-בלקאריה) - בהזמנה של מקהלת העפרוני, מקהלת נשים "המיולה" ובית התפוצות. בוצע פעמים רבות ברחבי הארץ ובעולם על ידי מקהלת עפרוני, מקהלת הקיבוצים בניצוחה של רחב כוכבי ואנסמבל "סירנות" בניצוחה של שוש לגיל.
• 1986-
  • "ארבע ריקודים יהודיים" - בהזמנה של רביעיית כלי הקשת הפילהרמונית של דאגסטן. היצירה בוצעה באולם הפילהרמוני בעיר מחצ'קלה, הוקלטה ושודרה ברדיו דאגסטן.
• 1984-
  • "שלוש מדיטציות" - בוצע על ידי הפסנתרן ייבגני חזדאן באולם הפילהרמוני במחצ'קלה וסנקט פטרבורג.
  • "מזמור לדוד" - קומפוזיציה לתזמורת סימפונית וטנור, על פי טקסט מספר תהלים.

דיסקוגרפיה

• 2013 - "עד עדי עד"
• 2008 - "על הרי בשמים"
• 2005 - "תהילים"
• 2005 - "Biraninay" (עמותת צפונות תרבות)
• 2005 - "חמישה שירי חתונה" של יהודי דאגסטן (בית התפוצות)
• 2003 - "מזמורים"
• 2000 -"ברוח המזרח" (חברת Magda)
• 1998 - "Kramim" (חברת Enja, גרמניה)

קישורים חיצוניים

• פרץ אליהו, ברשת החברתית פייסבוק
• פרץ אליהו, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרץ אליהו, דף שער בספרייה הלאומית
• פרטים ביוגרפיים על פרץ אליהו
• קטע קצר מהופעה של פרץ אליהו, בנו מארק ויוסי קדישר במבצר שוני - באתר יו טיוב