ציפורה לוריא

אוצרת אמנות, מבקרת אמנות, פובליציסטית ומרצה ישראלית

ציפורה (ציפי) לוריא (1948 - 7 בדצמבר 2008) הייתה אוצרת אמנות, מבקרת אמנות, פובליציסטית ומרצה ישראלית. פרצה דרך לאמנות נשים, בעיקר מן הציבור הדתי.

ציפורה לוריא
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1948
קלוז'-נאפוקה, הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה
פטירה 7 בדצמבר 2008 (בגיל 60 בערך)
עפרה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ציפורה לוריא לבית טסלר נולדה בשנת 1948 בעיר קלוז' שברומניה, עלתה לישראל בגיל עשר והתיישבה בירושלים. היא למדה באולפנת "חורב" ובתום השירות הלאומי נישאה והחלה את לימודיה באוניברסיטה העברית בתולדות האמנות, ספרות אנגלית וספרות השוואתית. התמחתה בתיאטרון מודרני ובאמנות מודרנית. בד בבד למדה במדרשה בתל אביב אצל האמן רפי לביא. בשנים הראשונות לנישואיה לאיש ההתיישבות ישעיהו לוריא התגוררה בירושלים ואחר כך עברה ליישוב עפרה שבחבל בנימין.

לוריא כתבה ביקורות אמנות בעיתונים "דבר"[1], עתון 77", "נקודה", "ארץ אחרת" ו"מקור ראשון". בשנים 1996-1995 הגישה תוכנית תרבות דו שבועית ברשת א' של קול ישראל.

הקימה כשותפה אוצרת עם אבנר בר חמא את "הגלריה האחרת" בתל אביב.

לימדה אמנות ותיאטרון במכללת אמונה ובמכללת תלפיות.

נפטרה ב-7 בדצמבר 2008 ממחלת הסרטן.

תערוכות שאצרה עריכה

  • מזלית חצרוני טביב, "קול מקום" בגלריה האחרת, מכללת תלפיות תל אביב, 2002
  • "קיץ - קטיף" (יחד עם אבנר בר חמא), נווה דקלים, גוש קטיף, 2005
  • "הוי ארצי מולדתי", בית האמנים, 2007
  • "יו"ש-עו"ש", הגלריה האחרת, 2008.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נופים וקווים, דבר, 25 בספטמבר 1981
    אמנות נאיבית, דבר, 30 באוקטובר 1981
    תל אביב בירושלים, דבר, 22 בינואר 1982
    נופים אורבניים, דבר, 19 בפברואר 1982