קשת טראיאנוס (בנוונטו)

קשת טראיאנוסאיטלקית: Arco di Traiano di Benevento) היא שער ניצחון בעיר בנוונטו בקמפניה, איטליה. הקשת הוקמה מטעם הסנאט הרומי לכבוד הקיסר טראיאנוס לרגל השלמת הדרך החדשה לנמל ברינדיזיוםויה טראיאנה, שהתפצלה באתרו מוויה אפיה הוותיקה. המבנה מעוטר בתבליטים המאדירים את הישגיו של הקיסר.

קשת טראיאנוס
Arcus Traiani
קשת טראיאנוס בבנוונטו, מבט מדרום
קשת טראיאנוס בבנוונטו, מבט מדרום
מידע כללי
סוג שער ניצחון, אתר ארכאולוגי
כתובת Via del Pomerio; Via Port'Aurea - Benevento עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בנוונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 114118 (כ־4 שנים)
סגנון אדריכלי אדריכלות רומית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°07′57″N 14°46′45″E / 41.1325°N 14.77916667°E / 41.1325; 14.77916667
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תבליט בדופן המעבר בקשת מציג את האלימנטה (Institutio Alimentaria) – תוכנית הסעד לילדים נצרכים שביסוסהּ מיוחס לטראיאנוס; האלימנטה מסומלת בככרות הלחם שבמרכז התיאור
האלים מקבלים את פניו של טראיאנוס; תבליט סמוך לכתובת ההקדשה במרומי הקשת
קשת טראיאנוס בבנוונטו בוודוטה של פיראנזי (Piranesi), אמצע המאה ה-18

היסטוריה עריכה

קשת טראיאנוס בבנוונטו נבנתה בין השנים 114 ו-117 והושלמה אחרי מות הקיסר. תכנון הקשת מיוחס לאדריכל אפולודורוס מדמשק ולהשראת קשת טיטוס ברומא. ייחודה של הקשת בשלֵמוּתה מאז נבנתה. היא לא נפגעה על אף הרס החומות ומבני הציבור של העיר בידי טוטילה מלך האוסטרוגותים ב-545. בשלהי מאה ה-6, אחרי הכיבוש הלומברדי, שולבה הקשת בקטע הצפוני של חומות העיר ונודעה בשם "שער הזהב" (Porta Aurea).[1] משום כך לא פורקה ולא נשדדה. הקשת נחקרה בידי האדריכל סבסטיאנו סרליו בתקופת הרנסאנס, וצוירה לא מעט במאה ה-18. המבנה נפגע במהלך הדורות ברעידות אדמה ובשיני הזמן ושוקם פעמים אחדות – בשנות ה-30 של המאה ה-17 ביוזמת האפיפיור אורבנוס השמיני (פטרונו של הפסַּל ברניני), ב-1661, ב-1713 וב-1792. בהוראת האפיפיור פיוס התשיעי נהרסו בשנות ה-50 של המאה ה-19 המבנים שהקיפו את הקשת ודבקו בה, והיא נחשפה במלוא תפארתה. בתקופת מלחמת העולם השנייה כוסה המבנה כולו בפיגומי עץ עמוסים שקי חול להגנה מהפצצות. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נערכות באתר פעולות שימור מקיפות – מסילוק משקעי זיהום אוויר ועד חיזוק התבליטים העתיקים במקומם.

תיאור עריכה

הקשת בעלת מעבר אחד מקורה בקמרון חביתי. גובהה 15.60 מ' ורוחבה 8.60 מ'. בכל אחת מהחזיתות ארבעה עמודים מודבקים (פילסטרים) נושאים כותרות בסגנון הסדר המשולב. האנטבלטורה בנויה מעל כותרות העמודים ומעליה מתנשא מבנה האטיקה (Attic) שבו קבועות כתובות ההקדשה. הקשת בנויה מנדבכי אבן גיר מחופים בלוחות שיש פארוס (אנ') לבן. תבליטים המפוסלים על הלוחות מציגים בתוכנית סדורה את מפעלותיו הצבאיים, המדיניים והאזרחיים של הקיסר.

התוכנית הפיסולית מדגישה את הישגיו האזרחיים של הקיסר ומציגה אותו כשליט המחויב לרווחת נתיניו, שלא כבעמוד טראיאנוס ברומא, שתוכנן על ידי אותו אדריכל ונבנה באותה תקופה, אך הוקדש כולו לצבא ומלחמה. חלק מהתבליטים קיבלו פרשנויות שונות, אבל מוסכם שתוכני התבליטים בצד הקשת הפונה דרומה, אל תוך העיר ולעבר הדרך לרומא, שונים מאלה שבצד הקשת הפונה צפונה, אל מחוץ לעיר: מחד – מסרים הנוגעים לדאגתו של הקיסר לשלום אזרחי רומא ואיטליה, ומאידך – כאלה הנוגעים למדיניותו כלפי הפרובינקיות ברחבי האימפריה ולמלחמותיו בגבולותיה. האחידות הסגנונית של התבליטים המפוסלים מצביעה על כך שנוצרו בידי צוות אחד ובמשך תקופה לא ארוכה.

במרכז האטיקה שבגג המבנה מגולפות שתי כתובות זהות בתוכנן, אחת בכל חזית.[2] הכתובות נחרתו בשנת 114.[3] הסיבה להקמת הקשת אינה נזכרת בכתובת, אבל התבליטים השונים מראים שהכבוד הוענק לא רק בשל השלמת הדרך החדשה שהקשת הוצבה במוצאהּ, אלא הקשת בכללותה שימשה לתעמולה הקיסרית – להעלות על נס את מחויבותו של טראיאנוס ליציבות האימפריה ולרווחת אזרחיה. כל אחת מהכתובות נתונה בין שני לוחות מפוסלים. בתבליט משמאל לכתובת בחזית הדרומית (הפונה אל תוך העיר): השְׁלָשָׁה הקפיטולינית (אנ')יופיטר, יונו ומינרווה – מקדמת את פניו של טראיאנוס.[4]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קשת טראיאנוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מפת בנוונטו משנת 1764
  2. ^ וזה דברן: לקיסר, בנו של הקיסר נרווה האלוהי, נרווה טראיאנוס אופטימוס אוגוסטוס, [מנצח] הגרמאנים והדאקים, פונטיפקס מקסימוס, [מונה ל]טריבון בפעם השמונה-עשר, [הוכרז כ]קיסר שבע פעמים, קונסול שש פעמים, אבי המולדת, המנהיג החזק ביותר, [מאת] הסנאט והעם הרומי.
  3. ^ הכתוּב בהן מציין שהקשת הוקדשה לטראיאנוס מטעם הסנאט והעם של רומא בשנה התשע-עשרה להיותו טריבון ובשנה השביעית לקיסרותו, כלומר בין ה-29 באוגוסט וה-9 בדצמבר 114
  4. ^ התבליט, שתוכנו האלהת הקיסר, נעשה והוצב אחרי מותו של טראיאנוס ואחרי הגעת אפרו לקבורה ברומא בסתיו 118. מקום הכבוד שהוקצה לאדריאנוס במעמד המתואר מעיד על תיארוך התבליט, שכן עד לרגעיו האחרונים לא אימץ טראיאנוס את אדריאנוס לו לבן.


 
קשת טראיאנוס בבנוונטו בעת ביקורה של מלכת נאפולי, מריה אמליה; ציור בצבע שמן מאת אנטוניו ז'ולי (אנ'), סביבות 1759, אצוּר במוזיאון פראדו במדריד; הציור של ז'ולי לא נעשה במדויק מן המציאות ושייך לסוגת הקפריצ'ו באמנות החזותית (אנ')