קתרין מבריין

אצילה ולשית

קתרין מברייןוולשית: Catrin o Ferain; ‏153527 באוגוסט 1591), המכונה לפעמים Mam Cymru ("האֵם של ויילס"), הייתה אשת אצולה וֶלשית שסביבה רשת ענפה במיוחד של קרובים וצאצאים מתועדים, הן משום שנישאה ארבע פעמים והן משום שכאשת אצולה משפחותיה תועדו היטב.

קתרין מבריין
Catrin o Ferain
לידה 1534
דנבישייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 1591 (בגיל 57 בערך)
Llannefydd, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ויילס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Llannefydd עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • ריצ'רד קלאו
  • ג'ון סולסברי
  • מוריס וין
  • אדוארד תלוול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקן קתרין מבריין מאת אדריאן ואן קרוננבורג בערך מ־1568, במוזיאון הלאומי של קרדיף

חייה עריכה

היא מכונה לפעמים קתרין טיודור, משום ששם אביה היה טיודור אפ רוברט ויקאן.[1] שם אמה היה ג'יין וֶלוויל. סוברים שסבה מצד אמה, סר רולנד דה ולוויל (1474 – 25 ביוני 1535), היה בנו של מלך אנגליה הנרי השביעי ושל פילגש ברטונית.[2] סוברים אף שקתרין הייתה בת חסות של המלכה אליזבת הראשונה. בכל אופן, היא ירשה את האחוזות בֶּרֶיין ופֶּנימֶנֶד' בדנבישייר ובאנגלזי.

ג'ון סולסברי עריכה

בגיל 22 נישאה קתרין לג'ון סולסברי, אסקווייר, בנו של סר ג'ון סולסברי מִלֶווני (הלך לעולמו ב־1578), ממשפחת סולסברי המיוחסת שמושבה בלווני, דנבישייר. לפי ג'ון בולינג'ר, היו אלו כנראה "נישואי ילדים". נטען שקיים מכתב, שנכתב על ידי סולסברי הצעיר כשהיה בבית הספר וסטמינסטר, ובו הוא מזכיר את אשתו. הוא מת בסוף מאי או בתחילת יוני 1566.[2] הם היו נשואים תשע שנים, ונולדו להם שני בנים:

  • תומאס סולסברי[3] (בערך 1564 – 20 בספטמבר 1586). הוצא להורג כבוגד על מעורבותו בקשר באבינגטון. הוא נישא לאחותו החורגת מרגרט וין (בתו של בעלה השלישי של קתרין, מוריס וין, מנישואיו הראשונים של מוריס), ובתם, מרגרט, ירשה לבסוף את אחוזת בריין.
  • ג'ון סולסברי (בערך 1565/66 – 1612),[3] משורר, איש חצר, ופוליטיקאי. נישא לאורסולה סטנלי, בתם הבלתי חוקית של הנרי סטנלי, הרוזן הרביעי מדרבי ושל ג'יין האלסול. אחד משני בניהם ששרדו עד בגרות היה סר הנרי סולסברי, הברון הראשון, הראשון בשושלת הבּרוֹנֶטים של סולסברי מלווני (1619). הנרי היה אביה של אן סולסברי, אשתו של ארתור סטנהופ, ודרכה היה אב לשושלת הרוזנים מצ'סטרפילד החל מפיליפ סטאנהופ, הרוזן החמישי. שירו של שייקספיר "עוף החול והצב" פורסם באוסף בשם "הקדוש המעונה של האהבה" (1601), שהוקדש לבנה של קתרין, ג'ון סולסברי, שזכה לתואר אבירות מידי המלכה אליזבת ביוני 1601.
 
הפונדק Ruthin Myddelton Arms, שנבנה במאה ה־16 בסגנון הולנדי על ידי ריצ'רד קלאו, שעבד באנטוורפן.

סר ריצ'רד קלאו עריכה

לאחר מות בעלה הראשון, נישאה קתרין לסר ריצ'רד קלאו, סוחר עשיר במיוחד, שהקים את הבורסה המלכותית בסיטי של לונדון עם שותפו העסקי סר תומאס גְרֶשם.[4] קלאף התגורר באנטוורפן, ועם שובו לדנבישייר ב־1567 בנה שני בתים, "באך-אי-גרֵייג" ו"פְּלאס קלאו". הבתים נבנו בסגנון אנטוורפן על ידי אוּמנים פלמים והיו בתי הלבנים הראשונים בוויילס. עם מותו של קלאו ירש ריצ'רד קלאו הבן, בנו מאשתו הראשונה, את "פלאס קלאו".[5]

לקתרין היו שתי בנות מקלאו:

  • אן קלאו (נולדה ב־1568), נישאה לרוג'ר סולסברי, אחיו של ג'ון סולסברי, ודוד מצד אביה לאחיה־למחצה המבוגרים. בנם היחיד נקרא אף הוא ג'ון סולסברי. אן ירשה את הבית "באך-אי-גרייג".[5]
  • מרי קלאו (נולדה ב־1569). נישאה לוויליאם וין, קרוב משפחה של מוריס וין.

בני הזוג קלאו התגוררו זמן מה באנטוורפן, ושם צויר דיוקנה של קתרין, כנראה על ידי אדריאן ואן קרוננבורג, כפי שמציע המוזיאון הלאומי,[1] אבל ייתכן שעל ידי לוקאס דה הֶרֶה, שלו יוחס הדיוקן בעבר. בתוך שש שנים מנישואיהם, מת סר ריצ'רד קלאו בהמבורג בגיל ארבעים. סביר שהורעל בגין עבודתו כמרגל עבור המלכה אליזבת הראשונה.[4]

מוריס וין עריכה

לאחר מכן נישאה קתרין למוריס וין [6] מגווידיר. וין היה השריף של קרנארבונשייר והונו הפך את קתרין לאישה עשירה במיוחד כאשר מת.

גם במסגרת נישואים אלה ילדה קתרין שני ילדים:

  • הנרי וין, שנישא לבלאנש ווֹן.
  • ג'יין וין, שנישאה לסיימון תֶלווֹל.

אדוארד תֶלווֹל עריכה

בעלה הרביעי והאחרון של קתרין היה אדוארד תֶלווֹל מפלאס-י-וורד, שהאריך ימים אחריה.

מורשת עריכה

המשורר הוולשי רוברט פארי כתב אלגיה לרגל מותה של קתרין.[7] צאצאיה הרבים כללו את הסטר ת'רייל ואת מגלה הארצות בן המאה ה־18 ג'ון סולסברי, שניהם צאצאיה מבעלה הראשון.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קתרין מבריין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "Katheryn of Berain, 'The Mother of Wales' (1534/5-1591)", Amgueddfa Cymru"
  2. ^ 1 2 Ballinger, John. "Katheryn of Berain", Y Cymmrodon, Vol. XL, The Honourable Society of Cymmrodian, London, 1929
  3. ^ 1 2 Katheryn of Berain, Dictionary of Welsh Biography (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Davies J.M. and DC Davies, D.C., "Why did the 5th earl of derby die?", The Lancet, 6 October 2001 (Vol. 358, Issue 9288, Page 1187)
  5. ^ 1 2 "Sir Richard Clough – ‘The Most Complete Man’", Legacies – North East Wales, BBC, February 2004
  6. ^ "Catrin of Berain". BBC Wales North East. ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-9 בנובמבר 2012. נבדק ב-2012-12-13. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Robert Parry, Dictionary of Welsh Biography (באנגלית)