רוברט מריל
רוברט מריל (באנגלית: Robert Merrill; 4 ביוני 1917 - 23 באוקטובר 2004) היה בריטון אופראי יהודי-אמריקאי.
 | |
| לידה |
4 ביוני 1917 ברוקלין, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 2004 (בגיל 87) ניו רושל, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות קנסיקו |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
תיכון ניו אוטרכט |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
RCA ויקטור |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ראשית חייו עריכה
נולד בשם מוריס (משה) מילר בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין, ניו יורק, בן לחייט אברהם מילר ולאשתו ליליאן, לשעבר באלאבן, מהגרים מוורשה, פולין. ליליאן טענה לקריירה של זמרת אופרה וקונצרטים בפולין (טענה שבנה הכחיש בביוגרפיה שלו) ועודדה את בנה לפתח את קולו בגיל צעיר: הייתה לו נטייה לגמגם, שנעלמה כאשר שר. הרעיון לטפח את כישרון השירה שלו לרמה מקצועית עלה בלבו של מריל כאשר צפה בבריטון ריצ'רד בונלי בתפקיד הרוזן די לונה, בהצגת הטרובדור של ורדי במטרופוליטן אופרה. את שיעורי הזמרה מימן בכסף שהרוויח כשחקן כדור בסיס מקצועי למחצה.
קריירה עריכה
בהופעותיו הראשונות ברדיו כזמר פזמונים נקרא לעיתים בשם "מריל מילר". כאשר הופיע בשירה במסיבות בר מצווה ובחתונות במלונות של רצועת הבורשט, פגש סוכן בשם מו גייל, שמצא לו עבודה ברדיו סיטי בניו יורק ועם התזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית בניצוחו של ארטורו טוסקניני, ועם הזמן זכה לשיר בשני שידורים של אופרות מפורסמות, לה טרוויאטה (עם ליצ'יה אלבנז) בשנת 1946 ונשף המסכות (עם הרווה נלי) בשנת 1954. שני השידורים האלה יצאו במשך הזמן בתקליטים אריכי-נגן ואחר בתקליטורים.
הופעת הבכורה של מריל באופרה הייתה בשנת 1944, באאידה של ורדי בניוארק, ניו ג'רזי. עמו בהצגה שר הטנור המפורסם ג'ובאני מארטינלי, שהיה אז בסוף קריירה בימתית ארוכה. מריל, שהמשיך בלימודי שירה אצל סמואל מרגוליס, הופיע לראשונה במטרופוליטן אופרה בשנת 1945 בתפקיד ג'רמון בלה טרוויאטה. באותה שנה גם הקליט אלבום תקליטי 78 עם ז'אנט מקדונלד, שכללו מבחר שירים מתוך האופרטה "שם בסנטרל פארק"; מקדונלד ומריל שרו שני דואטים באלבום הזה. תפקידו בסרט בקומדיה המוזיקלית "אהרון סליק מפאנקין קריק" גרם לסכסוך עם סר רודולף בינג ולנתק קצר מן המטרופוליטן בשנת 1951. מריל שר מספר רב של תפקידי בריטו שונים ואחרי מותו של ליאונרד וארן בשנת 1960 היה לבריטון הראשי של המטרופוליטן. בסוף שנות ה-50' וראשית ה-60' הופיע בניצוחו של אלפרדו אנטוניני בשירת אריות מרפרטואר האופרות האיטלקיות בסדרת הקונצרטים "לילה איטלקי" באצטדיון לוויסון בניו יורק.[1][2][3][4] מגזין טיים תיאר אותו כ"אחד הבריטונים הטובים ביותר של המטרופוליטן". הדואט טנור-בריטון "Au fond du temple saint" מתוך האופרה "דולי הפנינים"של ז'ורז' ביזה, שהקליט עם יוסי ביירלינג, נחשב במשך שנים לאחד האהובים ביותר על המאזינים ולאחד הביצועים המושלמים של דואט טנור-בריטון בכל הזמנים.
מריל המשיך להופיע גם בשידורי רדיו וטלוויזיה, במועדוני לילה וברסיטלים. הוא פרש מן המטרופוליטן בשנת 1976. כחזן, ניהל במשך שנים טקסי תפילה של ראש השנה ויום הכיפורים, רבים מהם במלונות רצועת הבורשט.
כאות הוקרה לתרומתו העצומה למוזיקה הווקאלית של אמריקה, קיבל מריל ב-16 בפברואר 1981 את "אות השירות המצוין" היוקרתי ממועדון הזמרה (Glee Club) של אוניברסיטת פנסילבניה. פרס זה ניתן משנת 1964 "כהצהרת הערכה מדי שנה לאדם יחיד, המעלה תרומה משמעותית לעולם המוזיקה ועוזר ליצירת אקלים, שבו יכולים בעלי הכישרון שלנו לבוא לידי ביטוי ראוי ואמיתי." בשנת 1993 קיבל את המדליה הלאומית לאמנויות.
קישורים חיצוניים עריכה
רוברט מריל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוברט מריל, באתר ספוטיפיי
רוברט מריל, באתר AllMusic (באנגלית)
רוברט מריל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוברט מריל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
רוברט מריל, באתר Discogs (באנגלית)- רוברט מריל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Robert Merrill official site
- Robert Merrill a Findagrave.com
- Discography of opera recordings (Capon's Lists of Opera Recordings)
- The New York Times, Obituary, October 26, 2004
- "Great Singers Remembered: Robert Merrill" by Philip Ehrensaft. La Scena Musicale, May 14, 2005