ריימונד דארט
| ערך מחפש מקורות | |
ריימונד ארתור דארט (באנגלית: Raymond Arthur Dart; 4 בפברואר 1893 – 22 בנובמבר 1988) היה אנטומיסט ואנתרופולוג אוסטרלי - דרום אפריקאי, שתרם תרומה חשובה בחקר האבולוציה של המין האנושי. דארט חקר בשנת 1924 גולגולת מאובנת וזיהה אותה כשייכת להומינין שלא היה מוכר עד אז, וקרוב מאוד למין האנושי. הוא קרא אוסטרלופיתקוס אפריקנוס. הגולגולת נתגלתה בטאונג במחוז צפון-מערב בצפונה של דרום אפריקה והיא נודעה כגולגולת של "הילד מטאונג".
 | |
| צילום משנת 1968 | |
| לידה |
4 בפברואר 1893 טוונג, בריזבן, מדינת קווינסלנד, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1988 (בגיל 95) יוהנסבורג, דרום אפריקה |
| לימודי רפואה |
יוניברסיטי קולג' לונדון, אוניברסיטת סידני, אוניברסיטת קווינסלנד |
| תפקידים |
אנתרופולוג, מרצה באוניברסיטה, אנטומיסט, פלאואנתרופולוג, ארכאולוג, פרהיסטוריון, פלאונטולוג |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילדות וצעירות עריכה
ריימונד ארתור דארט נולד בשנת 1893 בטוונג (Toowong), פרבר של העיר בריזבן, בקווינסלנד, אוסטרליה, כחמישי מבין תשעת הילדים והבן היחיד של הוריו. אביו , סמואל דארט, היה חוואי וסוחר יליד קווינסלנד, ואימו אלייזה אן לבית ברימבלקום (Brimblecombe), הייתה ילידת ניו סאות' ויילס.[1] דארט נולד בעיצומם של שיטפונות בריזבין, שפגעו בבית ההורים ובחנותם. למשפחה היה משק חלב קטן ליד ליידליי וחנות בטוונג.[1][2] דארט למד בילדותו בבתי ספר ציבוריים בטוונג ובבלנהיים ובשנים 1906–1909 למד בעזרת מלגה בבית הספר התיכון (grammar school) באיפסוויץ'. כנער שאף להיות רופא מיסיונר בסין ורצה ללמוד רפואה באוניברסיטת סידני, אולם אביו סבר שעליו לנצל את המלגה שקיבל ללימודי מדעים באוניברסיטת קווינסלנד.[1]
השכלה וקריירה עריכה
דארט נמנה בשנת 1911 עם המחזור הראשון של הסטודנטים באוניברסיטת קווינסלנד בה למד גאולוגיה אצל הנרי קזלי ריצ'רדס וזואולוגיה, ובשנת 1913 סיים תואר הראשון במדעים. בשנת 1914 זכה להיות הסטודנט הראשון שסיים את אוניברסיטת קווינסלנד בהצטיינות. .[3] בשנת 1916 סיים בהצטיינות תואר השני בביולוגיה[1] אחר כך למד גם רפואה באוניברסיטת סידני, והשלים תואר ראשון ברפואה ותואר שני בכירורגיה (1917) ועשה סטאז' במכללת סנט אנדרוס של אוניברסיטת סידני.[1] ב־1917 כיהן כסגן מנהל במכללה. בשנת 1927 קיבל תואר דוקטור לרפואה MD[4]. המנטור שלו באוניברסיטת סידני היה האנטומיסט ג'יימס תומאס וילסון.[1]
בשנה האחרונה של מלחמת העולם הראשונה שירת דארט בצבא אוסטרליה כקצין רפואה בבית החולים המלכותי "הנסיך אלפרד" בסידני ובהמשך כקפטן בחיל הרפואה וכרופא צבאי באנגליה ובצרפת.[1][5]
אחרי המלחמה, לבקשת גרפטון אליוט סמית, אנטומיסט ואנתרופולוג אוסטרלי, התמנה דארט כמדריך בכיר לאנטומיה ביוניברסיטי קולג' בלונדון[6]. בשנים 1920–1921 יצא דארט עם מלגה מטעם קרן רוקפלר לשנת מחקר באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס במדינת מיזורי.
[1] אחרי שובו לאנגליה עבד דארט עוד 18 חדשים ביוניברסיטי קולג' בלונדון. בעידודם של אליוט סמית' ושל סר ארתור קית', בשנת 1922 הסכים לקבל משרת פרופסור בחוג החדש לאנטומיה שהוקם באוניברסיטת ויטוואטרסרנד ביוהנסבורג בדרום אפריקה. [7] הוא סייע שם בהקמת בית ספר לפואריקולטורה (רפואת תינוקות), ענף של רפואת הילדים, ובשנים 1925–1943 שימש לדקאן שלו.[1]
תגליתו: אוסטרלופיתקוס אפריקנוס עריכה
בשנת 1924 גילה דארט שרידים של אוסטרלופיתקוס אפריקנוס ראשון, מין הומינין בעל קרבה לבני האדם. בעקבות פיצוץ בעיירה טאונג שבפרובינציה הצפון-מערבית של דרום אפריקה נחשפה מערה מלאת ברקציות, גולגולת של "קוף", ומספר מאובנים של קופים ושפנאים (Hyrax). מ. דה ברוין התרשם מהממצאים ובנובמבר 1924 הסב אליהם את תשומת ליבו של מנהל חברת ליימוורקס, א.א.ספירס. הפרופסור רוברט בארנס יאנג מחברת בקסטון ליימוורקס, שלח לדארט שני ארגזי מאובנים שנתגלו במערה. .[8] גרסה אחרת של סיפור התגלית מופיע בספר האוטוביוגרפי שפרסם דארט יחד עם דניס קרייג. בספר דארט התוודה כי לסטודנטית הראשונה שלו והמתרגלת ג'וזפין סלמונס, היה חלק מכריע בתגלית. היא הראתה לו את הגולגולת המאובנת של "בבון" שנמצאה בביתו של א.ג.אייזוד (E.G.Izod), מנהל חברת נורת'רן ליים ובעל מחצבה בטאונג. הגולגולת שימשה כקישוט על אדן האח שבבית. סלמונס הביאה לדארט את הגולגולת כדי שיתרשם וכך הניעה את שרשרת האירועים שהובילו לתגלית "גולגולת הילד מטאונג". בשנים מאוחרות יותר ג'וזפין סלמונס נישאה לססיל ג'קסון, פרופסור לאנטומיה במכון הווטרינרי אונדרסטפורט של אוניברסיטת פרטוריה. בחקירתו את המאובנים הבחין דארט מיד שממדי הגולגולת של הילד גדולים מדי מכדי להיות של בבון או שימפנזה ושהם שייכים למין של אדם מוקדם.[9][10] דארט לא היה חלק מהממסד המדעי ומכיוון שהגולגולת התגלתה באפריקה ולא באירופה או אסיה, שנחשבו עד אז לערש האדם, ממצאיו לא נתקבלו בהתחלה ברצינות הראויה.[11] ארתור קית' סבר שהגולגולת של ה"ילד מטאונג" שייכת לסוג של קוף ולא לאחד מאבות האדם הקדמון. לעומת זאת מחקריו של רוברט ברום גילו הוכחות נוספות על קיומו של האוסטרופיתקוס אפריקנוס ואישרו את התאוריה של דארט. גם חוקר נוסף, וילפירד לה גרו קלארק תמך בה. בשנת 1947 הודה ארתור קית' ש"דארט צדק ואני טעיתי". המחזאי, התסריטאי וכתב המדע רוברט ארדרי עשה פרסום לתגלית במאמר שכתב במגזין "ד'ה ריפורטר" ושפורסם גם ב"סייאנס דייג'סט" ומאוחר יותר סיפר עליה בסדרת ארבעת הספרים שלו Nature of Man Series. עם זאת, כמה מדעותיו של דארט לא התקבלו - למשל תאוריית הקוף הרצחני. דעותיו הושפעו באופן ברור על ידי כמה ממוריו, במיוחד גפטון אליוט סמית'.[12]
בתחום המדעי המוח עריכה
דארט הציע את רעיון המקור האבולוציוני הדואלי של הנאוקורטקס. בזמן פעילותו המדעית באפריקה בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוא חקר את מבנה המוחות של זוחלים. והבחין בנאוקורטקס פרימורדיאלי, המבנה העתיק ביותר היכול להיחשב ל"נאוקורטקס" אצל זוחל.
המשך הקריירה המדעית והאקדמית עריכה
בשנת 1956 הוקם לכבודו באוניברסיטת ויטווטרסראנד המכון לחקר האדם באפריקה. דארט ניהל את בית הספר לאנטומיה של אוניברסיטת ויטווטרסראנד עד שנת 1958, ושיתף פעולה עם פיליפ טוביאס (2012-1925) שהמשיך את דרכו בחקר ערש האנושות ואתרים פלאואנתרופולוגיים אחרים. טוביאס היה יורשו כמנהל בית הספר לאנטומיה.
בגיל 73 חילק דארט את זמנו בין דרום אפריקה ולבין ה"מכונים למיצוי הפוטנציאל של האדם", ארגון שהוקם על ידי גלן דומן. למשך עשרים השנים הבאות פעל בשיתוף פעולה עם הארגון שטיפל בילדים נפגעי ראש, מכיוון שבנו, גאלן דארט נפגע מבחינה מוטורית בלידתו בשנת 1941.
חייו הפרטיים עריכה
ב-3 בספטמבר 1921 בוודס הול, פלמות' (Falmouth), מדינת מסצ'וסטס בארצות הברית, התחתן דארט בטקס קונגרגציונלי עם המדריכה לאנטומיה דורה טיירי (Tyree), אישה גרושה.[1] הם התגרשו בשנת 1934. בשנת 1936 ביוהנסבורג, דרום אפריקה, נשא דארט לאישה את מרג'ורי פרו (Frew), ספרנית ראשית באוניברסיטת ויטווטרסראנד.[13] מנישואים אלה נולדו לו בת, דיאנה אליזבת ובן, גאלן אלכסנדר.
פרסים ואותות הוקרה עריכה
- 1930 - חבר בחברה המלכותית של דרום אפריקה
- 1957 - מדליית הקרן וייקינג למחקר אנתרופולוגי (ארצות הברית)
- דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת נטל (1956) ושל אוניברסיטת ויטווטרסטרנד (1965)
The Institute for the Study of Man in Africa was established in 1956 at Witwatersrand in his honor.[14] of Natal (1956) and the Witwatersrand (1965). I
הנצחה עריכה
- 1964 - במכון לחקר האדם האפריקה באבבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ויטוואטרסרנד נחנכה סדרה של הרצאות שנתיות לזכרו של ריימונד דארט (Memorial Lecture)
- מדינת פלאו הנפיקה בול דואר עם תמונתו של ריימונד דארט
מאמרים עריכה
- 1925 : Australopithecus africanus: The Man-Ape of South Africa. Nature, Vol.115, No.2884 (1925) 195-9 (המאמר המקורי על גילוי הילד מטאונג in PDF format).
- 1953 : "The Predatory Transition from Ape to Man." International Anthropological and Linguistic Review, 1, pp. 201–217.T העתק המאמר ברשת ב - "http://www.users.miamioh.edu/erlichrd/vms_site/dart.html" there is a copy of
ספרים עריכה
- 1959 - Dart, Raymond A. and Craig, Dennis Adventures with the Missing Link. New York: Harper & Brothers.
(ספר אוטוביוגרפיה)
- Collection of Raymond Dart's papers. Hardcover, UK, STAT
- Fagan, Brian. The Passion of Raymond Dart. Archaeology v. 42 (May–June 1989): p. 18.
- Johanson, Donald & Maitland Edey. Lucy: The Beginnings of Humankind. New York: Simon & Schuster, 1990 ISBN 0-671-25036-1
קישורים חיצוניים עריכה
- ריימונד דארט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Philip Tobias - Raymond Dart in Australian Dictionary of Biography, Volume 17, Melbourne University Press, 2007
לקריאה נוספת עריכה
- Frances Wheelhouse and Kathaleen Smithford. Dart: scientist and man of grit. University of Queensland Library: Transpareon Press.2001 pp. 1–17. ISBN 978-0908021277.
- B. Fagan, The Passion of Raymond Dart, Archaeology, vol. 42, mai-juin 1989, p. 18.
- D. Johanson et E. Maitland, Lucy : The Beginnings of Humankind, New York, Simon & Schuster, 1990 (ISBN 0-671-25036-1).
- Murray, Alexander ed. (1996): Skill and Poise: Articles on skill, poise and the F. M. Alexander Technique.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Ph.Tobias 2007
- ^ F.Wheelhouse, K.Smithford 2001 עמ' 17-1
- ^ F.Wheelhouse, K.Smithford 2001 עמ' 24–27
- ^ באתר הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת סדיני - מוזיאון וארכיון ברשת
- ^ כתבת הספד של John Noble Wilford ב"ניו יורק טיימס" 2013
- ^ באתר talkorigins
- ^ Falk - The fossil chronicles, University of california 2011
- ^ [ http://www.maropeng.co.za/index.php/exhibition_guide/personalities על ראשוני הפלאונאנתרופולוגיה הדרום אפריקאית באתר מארפונג]
- ^ 1982 R.Dart Adventures with the Missing Link
- ^ Raymond Dart and our African origins, University of Chicago Press 2013
- ^ Ape to Man - History US TV channel 12/2/2011
- ^ Robin Derricourt Raymond Dart and the danger of mentors Antiquity, vol.84, issue 323, p.230-235 2010
- ^ [ https://www.nytimes.com/1988/11/23/obituaries/raymond-a-dart-is-dead-at-95-leader-in-study-of-human-origins.html כתבת הספד של John Noble Wilford ב"ניו יורק טיימס", 23 בנובמבר 1988]
- ^ Institute for the Study of Man in Africa. "Objectives & Vision, Background Information". ISMA website. אורכב מ-המקור ב-7 אוקטובר 1999.
- ^ אתר המכון לחקר האדם באפריקה,Objectives & Vision, Background Information 7 באוקטובר 1999