שבא סלהוב

סופרת ישראלית

שבא סלהוב (נולדה ב-31 בדצמבר 1963) היא משוררת, מסאית, סופרת ומבקרת אמנות ישראלית.

שבא סלהוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 בדצמבר 1963 (בת 60)
קריית עקרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, מסאית, סופרת ומבקרת אמנות
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג ערן גורדין, פסיכולוג קליני
פרסים והוקרה פרס עמיחי לשירה (תשס"ד)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סלהוב נולדה במשפחה דתית בקריית עקרון להורים שעלו מלוב. למדה בפנימייה של בית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים, אך עזבה לפני סיום הלימודים והשלימה את לימודיה בתיכון רון בתל אביב[1].

שירתה בצה"ל ככתבת בשבועון "במחנה". לאחר השירות הצבאי הייתה כתבת במקומון 'תל אביב' ואחר כך כתבת תרבות בעיתון "חדשות". בשנת 1986 החלה ללמוד במחלקה לקולנוע של בית הספר "בית צבי", אחר כך למדה לתואר שני בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. במקביל החלה לכתוב מאמרים לקטלוגים של תערוכת וספרי אמנות[1].

בשנת 1990, בעקבות התאבדותו של ידיד, החלה לכתוב סדרה של סיפורים קצרים, שיצאו לאור בספר "עונת המשוגעים". ספר השירים הראשון שלה, "עיר ונשיה", נכתב בעקבות ביקור בעיר ונציה ויצא לאור בשנת 2003[1]. על הספר זכתה לפרס עמיחי לשירה (תשס"ד)[2].

נשואה לערן גורדין, פסיכולוג קליני.

ספריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מכּתביה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 דליה קרפל, מחוץ לנתיב האובדן, באתר הארץ, 29 באפריל 2003
  2. ^ מרב יודילוביץ', הזוכים בפרס יהודה עמיחי: רוני סומק ושבא סלהוב, באתר ynet, 20 באפריל 2004
  3. ^ לילך לחמן, אל אם ארץ טבועה, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2004
  4. ^ ביקורות:
    ארז שוייצר, קדיש למלאך שגורש, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2011
    אלי הירש, שבא סלהוב, תורת החיתוכים, ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, 2 בדצמבר 2011
  5. ^ ביקורות:
      שאול סתר, שבא סלהוב מנסחת כתב מאבק, באתר הארץ, 27 באפריל 2017
      לילך לחמן, לקרוא את מה שלא נכתב, באתר הארץ, 29 במאי 2017
    מלוא מובן האופק: על הספר לשבא סלהוב "מסות על אמנות ויהדות" מתי שמואלוף ב"עיתון 77", 13 במרץ 2018