שיחה:ארבע ערי הקודש
סמרקנד עריכה
יואב, הפסקה שהכנסת לא מתאימה פה, כי יש על כך רק שורה או שתיים במאמר. העבר את זה ואת הקישור החיצוני לערך סמרקנד. חגי אדלר 20:29, 27 ביולי 2007 (IDT)
עיר הקודש תיבנה ותיכונן בב"א עריכה
אכן יש הבדל בין קדושתה של ירושלים משאר ערי ישראל , גם אכן בכל חתונה בהקראת הכתובה אנו שומעים את הביטוי עיר הקודש בכל עיר בישראל רק משום שבאותו יישוב בארץ גרים בני ישראל אולם נראה לי שלא נכון ולא שייך לכתוב שאין קדושה בשלושת הערים חברון צפת וטבריה . חברון עיר לוויים מקום קבורתם של האבות האמהות אדם וחוה ... עירו של דוד המלך בה מלך לראשונה ועוד... טבריה מקום מושבה האחרון של הסנהדרין ומקום חתימתו של התלמוד הירושלמי והניקוד הטברייני ועוד.... צפת וטבריה מקום קבורתם של גדולי ישראל תנאים ואמוראים רבים.... לא במקרה התיישבו דווקא בערים אלה פעם אחר פעם. במיוחד מקובלים המייחסים חשיבות מיוחדת לכל מקום ואתר כפי עניינו ומדרגתומי-נהר 02:26, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
מקורות עריכה
נכתב בערך זה כך : "ערים אלו נקראו בשם "ערי הקודש" בגלל קירבתם למקומות קדושים כמו, הר הבית והכותל המערבי בירושלים, או בגלל קירבתם למקום קבורתם של צדיקים כמו, קברי האבות והאמהות במערת המכפלה שבחברון.
אחת מערים אלה, ירושלים, עיר הקודש, זוכה מקדושתו של בית המקדש שנמצא בה. ביתר שלוש הערים אין קדושה מיוחדת, וכינוין משקף רק את הכבוד שלו זכו בהיותן מרכזי מגורים של יהודים."
זה מאד נחמד כל זה אבל מניין לכם שכך הם הדברים ? אני לא בטוח שכותבי שורות אלה מבינים במושגים של קדושת המקום , אלו הסברים יפים ונחמדים אבל נראה שהם נכתבו על סמך סברה ורעיון אישי של הכותב, אנא הביאו מקור להסברים ודברים אלו שכתבתם. מי-נהר 16:45, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
ארבע ארצות הקודש וגם צפת עריכה
א. הכינוי בפי יהודי הארץ והגולה היה ארבע ארצות הקודש ולא ערי (אין לי מושג מדוע) ב. צפת - בגלל ריכוז המקובלים שבה, והקהילה שהתגבשה מראשית המאה ה-16, מפליטי גירוש ספרד.
לא באמת קדושה, סתם כאילו קדושה עריכה
הורדתי את הביטוי "בעיר הרביעית, צפת, כנראה שאין קדושה מיוחדת...". בעיניי, זאת אמירה מקוממת. אם שם הערך הוא "ארבע ערי הקודש", מן הראוי לכבד את הנושא ולתאר את קדושתן של הערים, לא את חוסר חשיבותן לכאורה. InbalabnI - שיחה 19:27, 29 בנובמבר 2010 (IST)
- טוב עשית מי-נהר - שיחה 19:30, 29 בנובמבר 2010 (IST)
חשיבות הערך עריכה
אני מציעה להעביר את הנושא לפרק בערך היישוב הישן. נראה שאין מה לומר בעניין חוץ מנתונים על ההתיישבות בארבעת הערים, כלומר נתונים כמעט זהים ליישוב הישן מאחר ואלה היו ערי ההתיישבות העיקריות. בשביל חשיבותן של הערים, יש לכל אחת ערך נפרד. --InbalabnI 16:26, 21 בפברואר 2011 (IST)
- זהו מונח בפני עצמו פשוט צריך להרחיב את הערך ולשפרו בערך היישוב הישן עוסקים בתקופת זמן קצרה יותר ולא מתייחסים לייחוד של ערים אלה מצד קדושתן הסגולית מי-נהר - שיחה 16:54, 21 בפברואר 2011 (IST)
שימוש במונח זה - ממתי עריכה
הערך כותב על המונח ארבעת ערי הקודש - חסר בו התייחסות מחקרית על ממתי מתחילים למצוא שימוש במונח זה. להערכתי שימוש במונח זה קיים כבר הרבה קודם מי-נהר - שיחה 08:37, 12 ביוני 2011 (IDT)
- מתי? יעל 09:30, 12 ביוני 2011 (IDT)
- הוספתי לערך. תמרה ♣ שיחה 12:18, 22 במרץ 2015 (IST)
קישור הדף לגרסה האנגלית עריכה
הדף הזה בעברית לא מקושר לדף שקיים באנגלית. ―EsB (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- תודה. הוספתי. דוד שי - שיחה 21:34, 26 באוגוסט 2011 (IDT)
מספר הערות עריכה
רקע כללי
•לדעתי ראוי להתייחס כאן בקצרה למושג "כספי החלוקה", וכן לרעיון העומד מאחורי זה: מעין חלוקת תפקידים בין תושבי ארץ ישראל המוסרים את נפשם כדי לגור בה וללמוד בה תורה, לבין יהודי הגולה המאפשרים להם זאת, ובעצם בכך משתתפים במצוות יישוב הארץ ולימוד התורה – הרעיון הנקרא "הסכם יששכר וזבולון". כן ראוי להזכיר כאן בקצרה את המושג שד"רים.
העיר ירושלים
•לענ"ד הניסוח טעון שיפור. להלן הצעתי לניסוח מחודש: ירושלים היא העיר החשובה בארבע ערי הקודש, בשל חשיבותם וקדושתם של הר הבית ובית המקדש השוכנים בה.
•ירושלים לא מוזכרת בפירוש בכל התורה כולה, אלא רק בנביאים ובכתובים. על כן, הפסוק המצוטט כאן לא רלוונטי. יש לצטט פסוק אחר המזכיר בפירוש את ירושלים, או לחילופין לצטט אימרות של חכמים המדברים בשבחה ובקדושתה של העיר.
רעיון דירוג הערים
•מהיכן הגיע הרעיון של 4 ערי קודש דווקא? במשנה במסכת כלים פרק א' משנה ו' כתוב: "ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות... עיירות מוקפות חומה מקודשות ממנה... לפנים מן החומה (הכוונה לחומת ירושלים), מקודש ממנה", וכן הלאה... כלומר – רעיון העלאת חשיבותן של ערים מסוימות דווקא, הגיע מרעיון דירוג הקדושה שחז"ל העלו.
העיר יפו
•ראוי לציין – בתקופת היישוב הישן אף העיר יפו נחשבה למעין עיר קדושה, ועל פי חלק מהדעות אף היא נכללה בערי הקודש. לפי דעות אלו, היו 5 ערי קודש.
משוב מ-28 בנובמבר 2017 עריכה
הערים האלה היו והיוו גם מקלט לגולי ספרד שגלו ב1492 גירוש ספרד 109.65.127.114 21:00, 28 בנובמבר 2017 (IST) וגם היו חיים תוססים לצד הישוב האשכנזי
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022) עריכה
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארבע ערי הקודש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2015/05/c-1-1994.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20150528013143/http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2015/05/c-1-1994.html לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:18, 1 באוקטובר 2022 (IDT)