שיחה:ילדי אינדיגו

אין זה לכבודה של אנציקלופדיה רצינית לפרסם חומר המסתמך על מושגים כמו הילות צבעוניות, תקשור עם ישויות וכדומה. יש די והותר ספרות בתחום העידן החדש לכל המתעניין. לא בבית ספרנו, בבקשהשלומית קדם - שיחה 23:05, 30 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

יש למושג מעמד בקרב חוגים מסוימים. אינני רואה במה הוא שונה מערכים אחרים בקטגוריה, כגון תקשור, קללת טיפקאנו או הדרך הרביעית. אביעדוס 23:14, 30 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
אינני מכירה את הערכים האלה ובדרך כלל אני מתרחקת מכל התחום הזה כמו מרעל. לו הייתה עליהם תבנית הבהרת חשיבות, סביר להניח שהייתי מגיבה באותה צורה.שלומית קדם - שיחה 23:19, 30 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
כסגן אחראי ראשי על הצבע ההילות, אני מבקשכם להתיחס לעניין זה בכבוד הראוי ולרחוץ ידיים לפני כל הקלדה בנושא זה. סגלגלי
קראתי את הערכים שהזכרת. לתקשור אין זכות קיום, לדעתי. קצרמר לא מכובד ומיותר. קללת טיפקאנו מעניין מבחינה היסטורית וראוי למקומו משום שהוא בא לסתור את האמונה בקללה כאמונה טפלה חסרת ביסוס. הדרך הרביעית צריך להיזכר בקיצור בערך של גורדייף ולא מעבר לזה, אבל אני יכולה להבין שיש הרואים צידוק לקיומו. הערך הנוכחי הוא הבל ורעות רוח וחבל יהיה אם יישאר כאן.שלומית קדם - שיחה 23:36, 30 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
אני מסכים עם שלומית. מבחינתי אפשר להפוך את כל הדפים לדפי הפניה: תקשור -> פאראפסיכולוגיה, הדרך הרביעית -> גיאורג איבאנוביץ' גורדייף, ילדי אינדיגו -> העידן החדש, ולדאוג לאזכר כל ערך במשפט או שניים בערך אליו הוא מופנה. (קללת טיפקאנו הוא דווקא ערך משעשע ולדעתי צריך להישאר). ברק שושני - שיחה 23:56, 30 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
לדעתי יש גזרה שווה לגבי הדרך הרביעית וילדי אינדיגו; אין כל הבדל מהותי ביניהם.
תקשור הוא דוגמה טובה למהות הדיון: בעצם העובדה שבמצבו הנוכחי הוא קצרמר מביש, אין משום פגיעה במקומו כערך עצמאי באנציקלופדיה. אביעדוס 00:05, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
אכן תקשור הוא כה קצר שניתן לשלבו כמשפט בתוך ערך אחר כפי שברק הציע; אבל ערך זה נראה בעל בשר מספיק כדי להשאירו (עם ההסתייגות שכבר קיימת בו שמדובר בדברים ללא כל ביסוס מדעי). קודגורו - שיחה 01:22, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

אני מבין את הסתייגות של אנשים מהעידן החדש. אבל מצד שני כעוסק במיסטיקה אני חושב שנושא העידן החדש ובכלל מהו ומהו לא, ראוי לדיון חוזר. אבל זה לא הנושא כאן. ואם זאת הייתה תורה מדעית כמו תורת המיתרים גם היא לא הוכחה. ואין לי סיבה לא להאמין שזהו הזיה ממוחו הקודח של מדען (לא שאני מאמין זאת). רק בגלל שהיא אולי יותר הגיונית לא אומר שהיא יותר צודקת. בכלל אין הסכמה היום לשיטה מדעית ולמהו מדע בכלל זוכרים. ועוד עילה לא למחוק את הערך. יש הבדל בין נראה לנו לבין המציאות. תאוריית ילדי אינדיגו (שאני אגב לא מאמין בה) אולי נשמעת מטופשת אבל זה לא אומר כלום על נוכונותה. אז תפסיקו להתנהג כאילו כבר הגעתם לפסגת השלמות והאמת. יש מקום גם לערכים על העידן החדש בוויקיפדיה.נרטוד - שיחה 01:36, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

זה לא "עידן חדש" - זו פרימיטיביות לשמה.. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 03:24, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
אני מבקש להבדיל בין שני דברים. הראשון, היחס האישי שלנו למושגי העידן החדש (וכאן אני מצטרף לכל המקהלה, שטויות מוחלטות), והשני הצורך שלנו לספק מידע אמין. ברגע שלמושג מסוים יש קהל מאמינים רב, תפקידנו לספר עליו. אנחנו נדאג שהמידע על המושג יהיה אמין, נמנע מהצגת דעות כעובדות, ונציג ביקורת במקרה הצורך, אבל את המידע צריך לספק. הערך ילדי האינדיגו בוויקיפדיה האנגלית מכובד למדי והוא קיים גם בעוד 12 שפות. משום כך נראה לי שעל פניו מדובר במושג שיש לו תפוצה רחבה מספיק על מנת לזכות בערך בוויקיפדיה העברית (כפוף כמובן לכללים שפרטתי קודם). אביהושיחה 07:05, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
היטבת לנסח בדיוק את מה שביקשתי אני לומר. אביעדוס 17:12, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

תגידו, אתם רוצים לדבר או לצרוח כל היום "רק מדע, פרמיטיבי, שטויות"? אני אישית רואה את זה כחוסר ביטחון. כמו שאתאיסטים אומרים שתאוריות מיסטיות הם דחף פסיכולוגי לתרץ את הלא נודע, כך גם אפשר להגיד שהתלות של אנשים בדברי מדענים נובעים מפחד מפני הלא נודע. פילוסופים כמו ניטשה הטיפו לשנאת הדו פרצופי. אבל אני חושב שהמציאות היא רבת פנים. דבר שני זוהי יהירות תרבותית. אתם מעלים את השיטה המדעית האירופית כאידיאל מול תרבויות אחרות נחותות יותר. להזכיר לכם שזה התחיל כאן. ומה לעשות רוב התרבויות האנושיות היו מהולות במיסטיקה היטב. והיום כולם רוצים להיות כמו ארה"ב ואירופה. ולחוש "קידמה". והתוצאה היא גלובליזציה. ודבר שלישי יש נטייה לתייג כל דבר מיסטי בוויקיפדיה תחת עידן חדש. אבל לא כל ספר שעוסק במיסטיקה הוא עידן חדש. או לפחות כוונת הכותבים הוא לא להיות כזה. זה נושא מאוד רב פרצופי ולא ראוי להכניס כל דבר תחת עידן חדש.נרטוד - שיחה 18:39, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

בהחלט חוסר ביטחון. לא חוסר ביטחון באמונתי שלי אלא חוסר ביטחון בזו של זולתי. נמאס לי מזה שרופאי אליל ושאר אינטרסנטים גורמים לזולתי להתייחס אלי כמו אל נרקומן רק בגלל שאני לוקח ריטלי במרשם רופא. נמאס לי מההטרדות היום יומיות שמטרידים אותי כל מני אלה שנפלו ברשת שלכם.. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 16:09, 2 בינואר 2009 (IST)תגובה

אני לא ברשת של אף אחד. ותן לי לגלות לך סוד. יש לי פסיכוזה וגם אני לוקח תרופות תאמין לי עם תופעות לוואי יותר גרועות מאלה של ריטלין. ומדענים הם לא אינטרסנטים? הם שמו לעצמם להילחם על דעת הציבור שיאמין רק במדע (ולהאמין במדע זה טוב. אבל לקבל אותו כמובן מאליו זה לא טוב.) ואפשר לחשוב שמיסטיקנים מהווים איום כלשהוא למדע אחרי הכל אף אחד לא קרא עליהם תגר כשהם התחילו להילחם במיסטיקה (שנות ה-70 ומוקדם יותר). דבר שני, אכן יש דעות כאלה בקרב חלק מאלה העוסקים במיסטיקה. אבל זה לא אומר שכולם כאלה. לחשוב שכל מי שעוסק במיסטיקה הוא רמאי ואינטרסנט זה כמו לחשוב שכל בני האנוש רעים או שכל המדענים רמאים. וזה פשוט לא נכון. אני מצטער אם מישהו מטריד אותך. אנשים לא צריכים להטריד לא משנה במה הם עוסקים. ואני לא מנסה לכפות את דעתי עליך או על אפאחד אחר. אלא פשוט להראות שיש דעה אחרת גם. כיוון שוויקיפדיה כולה די תמימת דעים בנושא הזה. ויש כאלה שמתיחסים כאן לכל דבר לא מבוסס מדעית בסלידה כאילו זה איזה נגיף שיש להיפטר ממנו. והיחס הזה לא מוצא חן בעיני. אני בהחלט לא מתייחס למדע כנגיף שצריך להיפטר ממנו. להפך לולא העיקשות הזאת על האמת לא היינו מגיעים לרמה הטכנולוגית שאליה הגענו היום. אבל אני גם רואה את החיסרונות של המדע וזה מה שאני מנסה להעביר כאן.נרטוד - שיחה 18:53, 2 בינואר 2009 (IST)תגובה

ועוד דבר, מוזר איך תרבות ששאפה לחקות את יוון העתיקה בכך שהיא שמה דגש רק על ההשגות השכליות. והשאירה את המימד האישי בחוץ בטענה שהוא לא אובייקטיבי. ועד היום נכשלה קשות למצוא דבר שהוא אובייקטיבי לגמרי. משאירה את המימד האישי בחוץ הרי השכל הוא כולו אישי ולא יכול לראות מה נמצא מעבר לו באובייקטיביות. וכאן המיסטיקה נכנסת כי היא רובה מימד אישי.נרטוד - שיחה 18:55, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

ילדי אינדיגו - ספר הדרכה להרדמות בשמירה עריכה

באף אנציקלופדיה לא אין ערכים עבור מושגים שמשתמש בהם כותב אחד. בטח ובטח לא כאשר הכותב הוא פסדו-מדען. המושג מגדיר אנשים עם לקויות כאנשים קסומים שאסור לטפל בלקות שלהם אלא לטפח אותה. המושג הזה הפוך מטיף למדיניות הפוכה לחלוטין מזו המקובלת על שאנשי מדע כל שהם ובושה גדולה למצוא אותו בויקיפדיה.. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 03:21, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

דווקא לפי דעתי מכיוון שזהו מונח אשר זכה לאורך השנים לחשיפה רבה (מכאן חשיבותו) אשר ככל הנראה זכה גם לאינטרפרטציות מוטעות רבות בקרב אנשים תמימים שונים ואשר באמצעותו ככל הנראה ניסו גורמים מסחריים שונים למכור מוצרים או שירותים שונים לאורך השנים - קיימת חשיבות רבה לכך שאנו נספק ערך מקיף וביקרותי בפני כל מי שבעתיד יחפש מידע בנושא זה. 24.12.234.123 05:23, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
שלום לך אדון אנונימי, אתה אומר דברים מעניינים אבל אם אתה רוצה שיתייחסו לדבריך ברצינות אנא הירשם בשם משתמש מסודר כמו כולנו. ברק שושני - שיחה 11:07, 31 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
תגובה מיותרת. לפסול אוטומטית תגובות של אנונימים אינו דבר מכובד וגם לא מקובל. זכותו של כל אחד להשמיע את דעתו על הדברים הנעשים בויקיפדיה. למעשה זהו אחד הדברים שהמיזם הזה מתגאה בו יותר מכל. לעניינו, אני מסכים עם האנונימי ועם התגובות האחרות שהועלו כאן נגד מחיקת הערך. שמעתי על המונח כבר ממזמן ואני ממשיך להיתקל בו מידיי פעם. ידוע לי כי מדובר בתופעה רחבה שזכתה לחשיפה גדולה ולהשפעה לא מועטה. לדעתי יש לערך מקום בויקיפדיה.יורי - שיחה 14:43, 1 בינואר 2009 (IST)תגובה
אם היה מדובר בסתם אנונימי, לא הייתי מגיב כך, אך מדובר על אנונימי שכותב כאנונימי כבר תקופה ארוכה ומספר אנשים כבר ניסו לשכנעו להירשם, ללא הצלחה - מה שגורם לנו לחשוד במניעים שלו. בלי קשר לזה - אני מסכים עם האנונימי שצריך להיות ערך כזה בוויקיפדיה, ובלבד שיהיה ביקורתי. ברק שושני - שיחה 15:31, 1 בינואר 2009 (IST)תגובה

האתר של ננסי אן טאפ עריכה

אם זה מעניין מישהו - http://www.nancyanntappe.com/home. אין שם הרבה חומר. מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה21:59, 20 באפריל 2009 (IDT)תגובה

משוב מ-27 באוגוסט 2012 עריכה

יש לציין שהמונח "אווטאר" נחשב בתרבות ההודית למייצג יצור אלוהי, בעל סגולות גבוהות של תבונה, כוחות מיסטיים ושליטה עצמית. האווטאר יורד לטובת בני האדם, על מנת להראות להם את הדרך לאור. 10 אווטארים של וישנו מוסכמים ומוכרים, אלא שאנשים רבים טוענים עצמם, הרבה טוענים בשקר, לאווטארים. סאי באבא קיבל ביקורת רבה מסוג זה, וכמו אווטארים רבים, טען אף הוא שיחזור בעוד זמן בגלגולו הבא. אווטארים הם נדירים, ובהינדואיזם באים במחזורי זמן ארוכים, ומכאן הילד דיבר באופן שתואם את התרבות ההינדואית במדויק. ארבעת האלמנטים דומים מאוד לחמשת האלמנטים הגשמיים, חלק מעשרים וחמישה, הקיימים בפילוסופיית הסנקהיה בהודו, שכך מתארת את מהות הבריאה. אווטארים רבים, כמו קפילה, שנחשב בזרם הבהגוותם לאווטאר של האל וישנו, מתארים פילוסופיה זו על מנת להביא גאולה מן השעבוד לחומר. אולי כדאי להביא זאת לתשומת לב, כי לא סביר שמצפייה בתוכנית טלוויזיה בן-אדם יהווה הקבלה כ"כ מדוייקת לתרבות מאוד מסויימת. 62.90.235.211 04:59, 27 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה

הסבר פילוסופי למצב פילוסופיה חזיונית עריכה

מהות הדברים מבטאים את "מנקודת המבט של המביט" הדימיון רב מאוד ואכן, קיימת אפשרות של בעלי דימיון מפותח מאוד אשר מביא לידי הבעה של תמונות וחזיונות בין אם הם דמיוניים ובין אם במקרה של צירופחי מיקרים קורה מה שקורה והוא מתאים לחזיון. בעיקרו הייקום שלנו ובכלל זה כל הגלקסיות האחרות בנויים מחוקי הפיסיקה והכימיה המוכרים וגם כאלה שלא מוכרים לנו לאנושות המוכרת. צירופי מקרים יכולים להוביל לראיה כביכול של תמונות מצב שונות שהן תולדה או של הדימיון כאמור או פעילות חילוף חומרים במוח שמפתחת תפיסה פילוסופית חריגה מהנורמה. אין בכך להוכיח שאותו אדם או ילד רואה את מה שמתקיים אמיתית בגלקסיה שלנו ו/או באחרות. הכל כיד הדימיון המפותח רוחנית בלבד. 46.116.190.167 00:18, 24 בנובמבר 2012 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בילדי אינדיגו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 00:51, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה

חזרה לדף "ילדי אינדיגו".