שיחת משתמש:גנדלף/ארכיון 6

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אולי תתעניין לתת קולך

בשיחה:אכילת בשר ביהדות. בברכה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:11, 1 בינואר 2015 (IST)

ענת רוט

אולי אני אופסימיסט, אבל מקום 14 הוא לא מקום בטוח. ‏DGtal‏ - שיחה 13:29, 27 בינואר 2015 (IST)

ומה בכך? רק חודש לפני הבחירות אסור להעלות ערכים על מועמדים גבוליים. די לי בכך שכנראה תהיה בכנסת, ועד הבחירות העניין התקשורתי יקל על כתיבת הערך. בברכה, גנדלף - 13:39, 27/01/15

מה כוונתך

היי, לאור דבריך בדיון על ידלין ("לא מתנגד") לא ברור לי אם צריך לספור אותך בתומך או כנמנע? --בן נחום - שיחה 17:49, 29 בינואר 2015 (IST)

לא צריך לספור, כלומר נמנע. בברכה, גנדלף - 18:00, 29/01/15

קישורים חיצוניים

תבדוק את כל עריכותיו של משתמש:אק212, נראה שבכולן הוא מוסיף קישורים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:37, 11 בפברואר 2015 (IST)

כבר שמתי לב. יטופלו. בברכה, גנדלף - 11:02, 11/02/15

אשמח להסבר על איזה כלל מהכללים של הקישורים החיצוניים עברתי. הקפדתי להוסיף קישורים רק במקומות בהם ישנה הרחבה בקישור, שאין טעם להביאה בערך עצמו. אק212 - שיחה 18:18, 15 בפברואר 2015 (IST)

ערב טוב אק212! כשביטלתי את העריכות הוספתי הסבר קצר בתקצירי העריכה, והיית אמור לקבל הפניה אליהם באמצעות תיבת ההודעות שלך שבסרגל התפריטים בראש המסך. בשמחה ארחיב: ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, האמורה להיכתב על פי מקורות אמינים, כגון מאמרים של רבנים מורי הוראה מקובלים (בנושאים הלכתיים). הקישורים החיצוניים שהוספת היו לפוסטים באתר חדש ומסחרי, "לשם – יעוץ משפטי הלכתי לעסקים", שלא ברור מי כתב אותם. לכן אין להמליץ לקוראי ויקיפדיה עליהם, וזה אף עלול להראות כקידום מכירות. בברכה, גנדלף - 21:17, 15/02/15

לדעתי זו דוגמה מייצגת ולא איזוטרית

-- ‏גבי‏ • שיח 15:01, 12 בפברואר 2015 (IST)

למה צריך להציג דוגמא להתנגדות של ח"כ ימני לגישת 'מדינת כל אזרחיה'? לא עדיף לכתוב שהיא גישה של (חלק מ)אנשי שמאל, ואולי להציג דוגמאות לכך? בברכה, גנדלף - 15:14, 12/02/15

אפשר ככה ואפשר ככה. לדעתי הציטוט של מועלם מייצג התנגדות תקיפה לרעיון ולכן כדאי לכלול אותו בערך. -- ‏גבי‏ • שיח 15:15, 12 בפברואר 2015 (IST)

לדעתי אין לו חשיבות, אפילו לא לערך של מועלם. בברכה, גנדלף - 15:19, 12/02/15

לאחר שנת לילה שלווה, חשבתי על זה שוב והגעתי למסקנה שהדוגמה שהבאתי ממחישה בשתי שורות את המושג "מדינת כל אזרחיה" ומוסיפה מידע לערך. בערך עצמו התפיסה מוצגת בקצרה ובאופן כללי. במאמר שאליו הפניתי יש דוגמה "מהעולם האמיתי" לניסיון לממש את התפיסה הזאת (על ידי הוספת בית להמנון הלאומי) שחסרה בערך עצמו, וכן את תגובת הצד השני. לדעתי כדאי להחזיר את התוספת הזו. -- ‏גבי‏ • שיח 08:02, 13 בפברואר 2015 (IST)

לדעתי לאמירה של מועמד במקום לא ריאלי לכנסת, בפאנל בחירות בתיכון גולדה בפתח תקוה, ולשריקות הבוז להן זכה, כמו גם לתגובות הספונטניות של שאר הפאנליסטים, אין חשיבות אנציקלופדית.[1] בברכה, גנדלף - 00:05, 15/02/15

מפלגת ש"ס

שלום. מדוע אתה מצנזר את חלקה הגדול של ש"ס בהסכמי אוסלו? זוהי אחת הפרשיות המפורסמות בתולדות מפלגה זו. --סגלית - שיחה 15:58, 17 בפברואר 2015 (IST)

שלום. מדוע את מפצלת את הדיון לכאן? כבר פתחת אותו בדף השיחה ושם מקומו. בשביל שהוא יהיה אפקטיבי, אני מציע שתציגי מקור לטענה הזאת.[2] בברכה, גנדלף - 16:16, 17/02/15

יש לי צילום של הנוסח המקורי!

ולפי הגדרת הערך עליו, אפרים קישון לא רק היה סטיריקן, אלא גם הוגה דעות. כן, קראתי גם את אחד מספריו.

WAZE - שיחה 23:36, 21 בפברואר 2015 (IST)

שבוע טוב. שימלב שלא נגעתי בעריכה המקורית שלך, אלא רק לאחר שעברה הגחכה, ובמידה מסויימת, שיבוש, בידי עורך אחר. אם זה חשוב לך, אני מציע דיון בדף השיחה. ובכל אופן, מוטב להציג סימוכין גם להתבטאויות של אחרים בעניין (והיו). בברכה, גנדלף - 00:33, 22/02/15

בענין סמכות סנהדרין וזקן ממרא בערך פסיקת הלכה

רמב"ם הלכות ממרים פרק ג הלכה ה "אין זקן ממרא חייב מיתה עד שיהא חכם שהגיע להוראה סמוך בסנהדרין ויחלוק על בית דין בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת או בתפילין ויורה לעשות כהוראתו, או יעשה הוא על פי הוראתו ויחלוק עליהן והן יושבין בלשכת הגזית, אבל אם היה תלמיד שלא הגיע להוראה והורה לעשות פטור, שנאמר כי יפלא ממך דבר למשפט מי שלא יפלא ממנו אלא דבר מופלא." רמב"ם הלכות ממרים פרק ג הלכה ז "מצאן חוץ למקומן והמרה עליהן פטור, שנאמר וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם לו מיתה, וכל אלו וכיוצא בהן שהן פטורין מן המיתה יש לבית דין הגדול לנדותם ולהפרישן ולהכותן ולמנען מללמד כפי מה שיראה להן שהדבר צריך לכך." רואים מדברי רמב"ם אלו שסמכות הסנהדרין רחבה יותר מהמקרים שזקן ממרא נהרג בהם, ויש גזרות הכתוב למעט בהריגה אבל עדיין חייבים לשמוע בקולם. ופשוט שגם מי שלא הגיע להוראה חייב לשמוע בקולם אף שנתמעט מכי יפלא ממך. מצינו גם בירושלמי ע"ז פ"ב ה"ח ששמואל אמר לרב שאם לא יקבל שגזרת שמן בטלה הוא יכתוב עליו שהוא זקן ממרא, הרי שגם בשאר דברים החכם צריך לבטל את דעתו לתקנות הסנהדרין ואף כשאינם במקומם. וכיוצ"ב מוזכר בירושלמי יבמות פרק י' הל' ד' לענין יבום בטעות. יחל - שיחה 00:34, 11 במרץ 2015 (IST)

מדוע להתחיל מפרק ג' העוסק בזקן ממרא? כבר בפרק א' הלכה א' הרמב"ם מגדיר את בית הדין עליו דיברה התורה: בית דין הגדול שבירושלים--הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמוד ההוראה, ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהם הבטיחה תורה: שנאמר "על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה" (דברים יז,יא), זו מצות עשה.

בהלכות שציטטת מובהר שזקן ממרא מתחייב רק כשממרה את בית הדין בשעה שהם יושבים בלשכת הגזית. אז כן, כשהם יוצאים לארוחת צהריים החיוב לשמוע בקולם עדיין קיים, אלא שהממרה אותם לא מתחייב בנפשו. אבחנה זו חשובה לערך זקן ממרא. בערך פסיקת הלכה, מה שחשוב זה בית הדין שמצווה לשמוע בקולו. סנהדרין שיושבת ביבנה, מעיקר הדין אין חובה לשמוע בקולה.

אומנם, עיין בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה שכותב שכל הדברים שבתלמוד הבבלי, חייבין כל בית ישראל ללכת בהם; וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמים שבתלמוד, ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם. הואיל וכל אותן הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל, ואותן החכמים שהתקינו או שגזרו או שהנהיגו או שדנו דין ולמדו שהמשפט כך הוא הם כל חכמי ישראל או רובן, והם ששמעו הקבלה בעיקרי התורה כולה, איש מפי איש עד משה רבנו. בברכה, גנדלף - 01:43, 11/03/15

זה נראה כמו משהו קטן אבל זה לא

יש הבדל משמעותי מאד בין שני הניסוחים הבאים:

• חוקי מדינת ישראל לא חלים בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, אלא אם הוחלו עליהם במפורש.
• חוקי מדינת ישראל חלים בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה רק אם הוחלו עליהם במפורש.

מבחינה לשונית שני המשפטים הם זהים. אבל הרושם שהקורא מקבל הוא שונה בשני המקרים. במשפט הראשון הוא מבין שכברירת מחדל חוקי מדינת ישראל לא תקפים בשטחים הכבושים, ורק חוקים מסויימים מוחלים עליהם פה ושם. במשפט השני הוא מבין שהחוקים כן חלים על השטחים הכבושים, עם הסתייגות רפה.

גם ההערה שלך בתקציר העריכה לא נכונה - "למעשה רובם חלים". זה ממש לא נכון. האם תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים הולכים היום לקלפי להצביע לפי חוקי מדינת ישראל? האם הם יכולים לקבל היתר בנייה על השטח ששייך להם בהתאם לחוקי מדינת ישראל? האם פלסטיני שמקים חברה בע"מ ישלם מס חברות על פי חוקי מדינת ישראל? מחילים עליהם את חוקי התנועה ועוד כמה חוקי יסוד, וזהו. "רובם חלים" על המיעוט היהודי שגר בשטחים הכבושים, ולא על כלל האוכלוסייה. כדי שחוקי מדינת ישראל יחולו על השטחים הכבושים צריך לספח אותם, וברוך השם זה עוד לא קרה. -- ‏גבי‏ • שיח 07:50, 17 במרץ 2015 (IST)

"רק אם הוחלו עליהם במפורש" - הנוסח מבהיר מהי ברירת המחדל ולטעמי זו אינה הסתייגות רפה.

החלת החוק (או אף סיפוח) ומתן אזרחות הם שני הליכים שונים. גם בישראל הריבונית שוהים אנשים שחלק מחוקי המדינה אינם חלים עליהם, כגון תושבי קבע שאין להם זכות הצבעה ותיירים שפטורים ממס. זה לא גורע מהיותם כפופים לחוק המקומי. במקביל, המדינה יכולה להעניק אזרחות לאדם שאינו שוהה במדינה, ואף למי שלא ביקר בה מעולם.

אגב, תחולת החוק הישראלי רלוונטית בעיקר לשטחי C, ושם הישראלים אינם מיעוט אלא רוב גדול. בברכה, גנדלף - 02:45, 19/03/15

לא, הניסוח שלך לא מבהיר מהי ברירת המחדל. ברירת המחדל בשטחים כבושים היא החוק הצבאי, ולא החוק הישראלי. שטחי הגדה המערבית ועזה אינם פטורים מהכלל הזה. אם פה ושם מוחל החוק הישראלי, אז זה חריג ולא ברירת המחדל. לכן הניסוח צריך להיות משהו כמו: "על שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה חל החוק הצבאי, בהתאם לצווים של מפקד פיקוד המרכז או פיקוד דרום. ככלל, חוקי מדינת ישראל לא חלים בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, אם כי לעתים הצווים הצבאיים מחילים על השטחים הללו נורמות מן המשפט הישראלי." דרך אגב, גם בשטחי C לא חל החוק הישראלי. על פי הדוגמה שבערך, חוקים העוסקים באיכות אוויר, טיפול באסבסט והזרמת שפכים אינם תקפים בגדה המערבית, גם לא בשטחי C, ואזרח ישראלי שמתגורר בשטח C רשאי להפר את החוקים בתחומים אלה כאוות נפשו, אף על פי שהוא אזרח ישראלי. מצב זה מוצג היטב בניסוח שהצעתי, והוא משקף את המצב המשפטי טוב יותר מהנוסח הנוכחי. -- ‏גבי‏ • שיח 21:10, 23 במרץ 2015 (IST)

החלת חוקים ישראלים (בצו אלוף ולעיתים עם שינויים סמנטיים) היא לא חריג וגם לא ברירת מחדל, אלא סתם משהו שקורה הרבה. בתכל'ס, מעמדם המשפטי של תושבי ההתנחלויות (ארנונה, מילואים, חוק חינוך חובה וכו') דומה לזה של תושבי ישראל הרבה יותר משהו דומה לזה של מישהו שחי במפרץ גואנטנמו, למשל. אבל תוכל להעביר את הדיון לדף השיחה ולבקש חוו"ד נוספות לגבי הניסוח. בברכה, גנדלף - 22:26, 23/03/15

אתה צודק - על תושבי ההתנחלויות, בתוקף היותם אזרחי ישראל, חלים חוקים ישראליים רבים שלא חלים על הפלסטינים. על התושבים הפלסטינים לא חלים החוקים הישראליים אלא אך ורק צווים צבאיים (שלעתים מחילים חוקים הדומים לחוק הישראלי). לשטח C אין חוקים מיוחדים, הוא חלק מהשטחים. אני אתקן את הערך בהתאם. -- ‏גבי‏ • שיח 12:01, 24 במרץ 2015 (IST)

משונה

שלום.

בכמה דיונים שהתנהלו לאחרונה בוויקיפדיה כתבת דברים משונים. כוונתי ל:

זה מאוד לא מקובל אצלנו. לדוגמא בערך שלום עכשיו איננו מחפשים במסמכי רשם העמותות וכותבים שמייסדי העמותה הם בצלאל רשף וירון זקהיים, שכלל איננו יודעים מיהם ומהו תפקידם בעמותה, אלא מסתמכים על מקורות מוכרים יותר ומציינים דמויות שמזוהות בפועל עם העמותה. בברכה, גנדלף

הן בערך שלום עכשיו, והן בערך צלי רשף מצוין במפורש ובבירור שבצלאל (צלי) רשף הוא ממייסדי שלום עכשיו. המידע אולי לא הובא דווקא מהאתר של רשם העמותות (ואולי כן), אבל לומר ש"כלל איננו יודעים" מיהו צלי רשף, כשמדובר באדם שכיהן בכנסת ישראל, יש עליו ערך בוויקיפדיה, והוא מוזכר ביותר מתריסר ערכים אחרים, זה במקרה הטוב שגיאה תמוהה. בברכה - קיפודנחש 01:11, 19 במרץ 2015 (IST)

חיפשתי "בצלאל" ולא "צלי". אם רשימת המייסדים שבערך שלום עכשיו הייתה כוללת את המייסדים הרשומים אצל הרשם, ודאי הייתי שם לב לצלי למרות השוני בשם. אבל היא כוללת רק אחד משני המייסדים הרשומים, ומאידך כוללת לא פחות מ-21 שמות של אישים שאינם המייסדים הרשומים, אז קל לפספס את זה. מן הסתם ראית בהמשך הדיון שדוד שי הסב את תשומת לבי לטעות בו ביום. תמוה בעיני שהיא כל כך מציקה לך עד שהערת לי עליה אחרי חודשיים. בברכה, גנדלף - 02:45, 19/03/15

עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

שינית את הערך באמצע הדיון,מלבד זאת שלא היתה שם הסכמה לכלום. העורך היהודי • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"ה 16:02, 22 במרץ 2015 (IST)

איזה שינוי ביצעתי? בברכה, גנדלף - 16:04, 22/03/15

בערך עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון העורך היהודי • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"ה 16:18, 22 במרץ 2015 (IST)

הבנתי לפי הכותרת החדשה של הדיון.

מי שביצע את השינוי זה אתה. אני ביטלתי אותו והחזרתי את הגרסה היציבה. לפנים משורת הדין עשיתי זאת רק לאחר שפתחתי דיון בדף השיחה של הערך, גילגמש גם התנגד לשינוי, ואיש לא תמך בו. בברכה, גנדלף - 19:46, 23/03/15

גאווה (להט"ב)

אני מנסה נואשות לשמור על האוביקטיביות(לא ניטרליות, אובייקטיביות) של הערך שיצרתי ואתה מחבל בזה, אם אתה מעוניין אפשר לשנות את המשפט על האוטינג אבל אנחנו לא נוסיף תוספת סובייקטיבית כזו בשביל לא לעצבן חרדים (או כל אחד אחר לצורך הפרוטוקול)--א.פ עריכות 20:06, 13 באפריל 2015 (IDT)

בעקבות דבריך

בעקבות דבריך בויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/רשימת מאחזים
האם אפשר לכתוב שמלך הצעה לפיה "ערך על מאחז יכתב כמו כל ערך אחר"? --בן נחום - שיחה 23:37, 30 במאי 2015 (IDT)

לא. בברכה, גנדלף - 01:31, 31/05/15

עודד קוטלר

שלום,

אל תסיר בבקשה מקורות מהערך הזה ואל תשנה אותו באופן מהותי בלי לדון על כך בדף שיחה. כפי שאתה יכול לראות, הערך נערך תוך גיבוש הסכמה בדף שיחה. יתכן כמובן שיש דברים שצריך לעדכן או לשנות, אבל אל תעשה את זה יותר בבקשה על דעת עצמך בלי לקיים על כך דיון. מדובר בערך נפיץ שצריך לערוך אותו לאט לאט. גילגמש • שיחה 13:05, 17 ביוני 2015 (IDT)

שלום גילגמש.

לפני הנחת תבנית המקור וידאתי שלא היה דיון על הנושא. הדיון היה על חשיבות דברי קוטלר, לא על מה שכביכול אמרה רגב. בברכה, גנדלף - 13:23, 18/06/15

ישראלים

שלום, ראיתי שביטלת את עריכתי בערך לגבי הדרוזים, בטענה שהמשפט שמחקתי רלוונטי לערך. לדעתי הבעיה אינה נמצאת ברלוונטיות המידע, אלא כך שהוא לא מדויק. הדרוזים אכן קשורים באופן אתני לעמים שמוצאם מחצי האי ערב, אך הם אינם מגדירים את עצמם כערבים. קראתי (אם תרצה אחפש לך את המקור) שהדרוזים בישראל (ועליהם מדובר) מגדירים את השתייכותם האתנית קודם כל כדרוזית, ואחר כך כישראלית. כתבתי את הדברים בדף שיחת המשתמש שלך ולא בדף שיחת הערך מכיוון שרציתי שתשים לב אליהם בהקדם האפשרי. אם תרצה, אתה יכול להעביר אותם לדף שיחת הערך. דרך אגב, אם אתה שומר שבת, למה ביטלת את עריכתי בשבת? בברכה, Amos12 - שיחה 04:44, 21 ביוני 2015 (IDT)

שלום עמוס.

לרוב הדרוזים זו אינה ההגדרה הראשונית או השנייה במעלה, אך היא בהחלט קיימת, כפי שתוכל לראות לדוגמא כאן.[3] מכל מקום, לא אכפת לי אם הדרוזים יוצגו בערך כתת קבוצה של הערבים או לא. רק בבקשה אל תמחק את המידע על הדמוגרפיה שלהם.

אני "שומר שבת" במובן המקובל של המונח, המתייחס לזמני היום בהלכה, כלומר הזמן בו אני נמנע ממלאכה הוא בין שקיעת החמה ביום שישי לצאת הכוכבים למחרת, ולא עד חצות הלילה. בברכה, גנדלף - 10:01, 21/06/15

קודם כל, תודה על התשובה המהירה.

שנית, המאמר ב-Ynet שהבאת הוא מאמר דעה. זה לא אומר שהוא לא נכון, אבל קראתי אותו ואני בספק לגבי הניטרליות שלו. לידיעתך, הדרוזים קיבלו הכרה רשמית כלאום נפרד כבר ב-1957, שש שנים לפני שנחקק חוק גיוס החובה לדרוזים. כמעט בכל הרישומים הסטטיסטיים הרשמיים של הלמ״ס, הדרוזים מסווגים כקבוצה אתנית בפני עצמם. ישנן קבוצות אתניות בשם ״ערבים מוסלמים״ (הערבים המאמינים בדת האיסלאם), ״ערבים נוצרים״ (הערבים המאמינים בדת הנצרות), ואפילו לעתים נטען כי ישנה קבוצה אתנית בשם ״ערבים יהודים״ (ערבים המאמינים בדת היהדות); אך אף פעם לא שמעתי על ״ערבים דרוזים״ (ערבים המאמינים בדת הדרוזית). לסיכום, אני ממליץ לספר על הדמוגרפיה שלהם בפסיקה נפרדת שתקשר לערך המורחב ״דרוזים״ או לערך ״דרוזים בישראל״ כאשר ייכתב אחד כזה. מה שאומר, שלדעתי סטטיסטיקות שמשייכות אותם כערבים צריכות להימחק.

נ.ב. שכחתי שמחקת את העריכה מהארץ, אני נמצא כרגע בארצות הברית (שש שעות אחורה). בברכה, Amos12 - שיחה 00:13, 22 ביוני 2015 (IDT)

אטיולוגיה והפנייה לקישור חיצוני

היי גנדלף לא הבנתי למה הסרת את הקישור שהוספתי http://www.middlen.co.il/2015/05/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95/, כמקור חיצוני ל"אטיולוגיה". מה ספציפי בו מידי? הוא בדיוק מהות האטיולוגיה - דוגמא לחקר המקור, במקרה הזה של ריקודי הבטן. לדעתי הוא יוכל לתרום לגבי נקודת המבט הזו.. למה להסיר? מה העניין? לא חסרים ערכים בויקיפדיה שמפנים לפן מאוד ספציפי של התחום. אשמח אם תוכל להחזיר או שתאפשר לי להחזיר. תודה. Moranini t - שיחה 11:49, 23 ביוני 2015 (IDT)

שלום מורן. הסתייגתי מהוספת הקישור גם מכיון שלמרות שהמאמר מעניין, כתבת אותו בעצמך והוא לא התפרסם בבימה מוכרת יותר. אבל בעקבות פנייתך חזרתי בי והשבתי את הקישור על כנו, בעיקר לאור דלות המקורות הנגישים העוסקים בנושא האטיולוגיה באופן כללי יותר, ובשביל לא לשבש לך את חדוות היצירה. אנא קבלי את התנצלותי, ואשמח אם תתרמי גם לגוף הערך ולערכים אחרים. אפשר גם להעתיק תכנים מהאתר שלך, בהתאם לאישור OTRS. בברכה, גנדלף - 14:41, 23/06/15

מזוזה - הפניה לברכת המזוזה המלאה

שלום. ביטלת עריכה שלי בדף מזוזה שנגעה לברכת המזוזה. הנוסח שהפניתי אליו לברכת המזוזה לקוח מסידורים של הרב אליהו ועוד. מדוע הורדת את ההפניה? תודה. שומע כעונה - שיחה 15:49, 26 ביוני 2015 (IDT)

שלום. נוסח הברכה כבר מופיע בערך. נוסח מסויים של "לשם ייחוד" וכיוב' אינו חשוב, וההפניה לדף המשמש לשיווק עסק גרמה יותר נזק מתועלת. בברכה, גנדלף - 22:01, 27/06/15