עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון. בערים אלו יש מספר הלכות השונות ממקומות יישוב אחרים.
ההלכות המיוחדות לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון
המשנה במסכת ערכין מייחסת את דיני הביטול של מכירת בית בעיר מוקפת חומה בהיות העיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון:
|
עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון - אינה כבתי ערי חומה |
||
| – משנה, מסכת ערכין, פרק ט, משנה ו | ||
על פי המשנה במסכת כלים, בערים אלו גם יש איסור על מצורעים לשהות בהן.
בימי פורים נוספה הלכה (על פי הדעה בגמרא שנקבעה להלכה), שבערים אלו נחגג פורים בתאריך ט"ו באדר בשונה משאר המקומות בהם פורים נחגג בי"ד באדר.
קדושה ראשונה האם קידשה לעתיד לבוא
בגמרא מובאות שתי ברייתות החולקות בשאלה האם הקפת חומה מימות יהושע בן נון תקפה לתמיד או תקפה רק עד חורבן הארץ ועם כיבושה מחדש על ידי עם ישראל, הערים הנחשבות מוקפות חומה לענייני ביטול מכירה הן אלו המוקפות חומה בימי הכיבוש מחדש. הברייתא הראשונה אומרת:
- למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה הארץ"
ובהתאם לכך, בימי בית שני רק בערים שקודשו מחדש בימי בית שני חל דין ביטול מכירה של בתי ערי חומה ובשאר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון הדין אינו חל יותר. הברייתא השנייה טוענת להיפך:
- "וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר: "ששים עיר כל חבל ארגוב ... כל אלה ערים בצורות"? אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו ומנאום. ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כל מצות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא".
הרמב"ם פוסק בהלכות שמיטה ויובל לפי הברייתא הראשונה.
ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון
המשנה בערכין[1] מונה את הערים הבאות כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון: קצרה הישנה של ציפורים, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד ואונו וירושלים.
הגמרא במסכת מגילה ד. מביאה את דברי רבי יהושע בן לוי "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון". כמו כן, הגמרא מציינת שטבריה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אולם מסתפקת אם החומה שלה, הפרוצה לכיוון ים כנרת מספיקה כדי שטבריה תחשב מוקפת חומה. למעשה ספקו זה היה רק של חזקיה, בנו של רבי חייא, שהתגורר בטבריה, אבל רבי יהודה הנשיא, סבר שהעיר נחשבת בוודאי למוקפת חומה[2].
מקומות נוספים בהם הוזכר שיש ספק לגביהם: שכם, יפו, לוד, עזה, צפת, עכו, חיפה. וכן יש שהוסיפו שיש ספק לגבי: בית שאן, יריחו, באר שבע, רמלה. ובחוץ לארץ: צור, צידון, דמשק, איזמיר ובגדאד[3]
יואל אליצור טען שבית אל, שילה ומבוא חורון (בגלל קרבתה ליאלו אותה הוא מזהה עם העיר איילון של שבט דן) צריכות לקרוא את המגילה בט"ו, בגלל קרבתן לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.[4] אולם למעט במקרה של שילה, דעתו לא נתקבלה להלכה, ובמקומות אלו נוהגים את הלכות פורים בי"ד בלבד.
למעשה, בימינו נהוג שרק ירושלים היא בוודאות מוקפת חומה מימות יהושע בן נון ושאר הערים הם בספק, כאשר חברון וטבריה נחשבות כמקומות בהן הספק יותר משמעותי [5].
יואל אליצור מביא שבערים רבות ברחבי העולם היה מנהג לקרוא את המגילה גם ביום ט"ו, מספק אם העיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בין השאר הוא מונה את בגדד, דמשק, מוצול, פראג, באקו, איסטנבול וערים רבות ביוון. על חלק מהערים הללו הועלו תמיהות כיצד ייתכן שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כאשר הערים נוסדו שנים רבות לאחר מכן. לטענתו, הסיבה שקוראים את המגילה גם בט"ו בערים אלו אינה בגלל שיש ספק אם העיר היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אלא בגלל שיטה שלא נפסקה להלכה שמה שקובע היא שהעיר מוקפת חומה עכשיו ולא בימות יהושע [6].
קישורים חיצוניים
"כבודה של ארץ ישראל - ערים מוקפות חומה" - שיעור מפי הרב יהודה זולדן על הקשר בין פורים להקפת חומה מימות יהושע, ושאלות הלכתיות אקטואליות;
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף לב, עמוד א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה, עמוד ב.
- ^ אליעזר מלמד, דיני פרזים ומוקפים, ע"פ - מקראי קודש לרב הררי ה, יא (ע' קא-קז), שפרט הספק והמנהג שבכל הערים. ועוד עיין בתורת המועדים ו, ד, והלח"ב ח, ב. הספקות הם משני טעמים: א) אם היתה להן חומה בימות יהושע בן נון (ואם היתה שמא החומה נבנתה אחר הבתים). ב) אם מקומם היום כמקומם אז. יש ששני הספקות בהן, ויש שרק ספק אחד. הערים שברשימה הראשונה יש יותר סבירות שהיו מוקפות חומה, וברשימה השנייה - פחות. ובהתאם לכך פחות נוהגים לקרוא שם גם בט"ו.
- ^ יואל אליצור, זמני הפורים ביישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, שנה בשנה, תש"מ
- ^ הרב אליעזר מלמד, דיני פרזים ומוקפים, אתר ישיבה, כ"ה אדר א' תשס"ח
- ^ יואל אליצור, מוקפין שאינן מימות יהושע, מכלול א'