שיחת תבנית:הידעת? 9 במאי - סדרה 2

(הופנה מהדף שיחת תבנית:הידעת? 9 במאי 2013)
תגובה אחרונה: לפני 16 שנים מאת המגיה הקטן בנושא מה זה חילונים

משיחת הידעת?

עריכה
כן, זה כאן תבנית:הידעת? 9 במאי - סדרה 2. מבחינתי אפשר לאחד. חגי אדלר 19:45, 7 במאי 2007 (IDT)תגובה
רגע! יש עוד מקרה משעשע בנושא. אחיו התאום הדמיוני לגמרי של צ'ארלי קאופמן כמעט זכה באוסקר ובגלובוס הזהב על אדפטיישן ובאמת זכה במספר פרסים רצינים אחרים (באפ"טה, לדוגמה - רשימה מלאה). אם יש הסכמה - אשלים את הקישור האדום ואת המידע בערך. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:38, 7 במאי 2007 (IDT)תגובה
קבל את ברכת ה"יועץ". מלמד כץ 00:34, 8 במאי 2007 (IDT)תגובה
העורך מצטרף... חגי אדלר 00:12, 9 במאי 2007 (IDT)תגובה
היום? מקסימום מחר. זהר דרוקמן - I♥Wiki10:55, 13 במאי 2007 (IDT)תגובה
ההצעה שלי:
לעתים, קולנוענים חותמים על יצירותיהם בשמות עט. כך למשל, מספר במאים והראשון שבהם דון סיגל, שסירבו לקבל הכרה על סרטיהם, נהגו להעביר אותה לדמות הבדיונית "אלן סמית'י". במקרה אחר, התסריטאי רוברט טאון לא היה מרוצה מעבודתו, ונתן את ההכרה עליה לכלבו שאף היה מועמד לפרס האוסקר. צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות בו, תאומו. האח הבדיוני זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב. זהר דרוקמן - I♥Wiki21:34, 16 במאי 2007 (IDT)תגובה
נהדר! שיניתי כמה מילים והוספתי כמה פסיקים. נראה לי שהסיפור של התאום דורש עוד כמה מילות הסבר. מלמד כץ 22:07, 16 במאי 2007 (IDT)תגובה
הצעה:
צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות שיצר, אח תאום בדיוני בשם דונלד. אותו דונלד קאופמן זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב.
יותר טוב? אם לא - מה בדיוק אתה חשוב שיש להסביר? זהר דרוקמן - I♥Wiki22:13, 16 במאי 2007 (IDT)תגובה
מצוין. לזה התכוונתי. מלמד כץ 22:14, 16 במאי 2007 (IDT)תגובה
אם כך, נוסח מאוחד:
לעתים, קולנוענים חותמים על יצירותיהם בשמות עט. כך למשל, מספר במאים והראשון שבהם דון סיגל, שסירבו לקבל הכרה על סרטיהם, נהגו להעביר אותה לדמות הבדיונית "אלן סמית'י". במקרה אחר, התסריטאי רוברט טאון לא היה מרוצה מעבודתו, ונתן את ההכרה עליה לכלבו שאף היה מועמד לפרס האוסקר. צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות שיצר, אח תאום בדיוני בשם דונלד. אותו דונלד קאופמן זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב.
עוד הערות? זהר דרוקמן - I♥Wiki22:19, 16 במאי 2007 (IDT)תגובה
לדעתי אפשר להעביר למוכנים. ממש סיפור מהסרטים... מלמד כץ 17:29, 19 במאי 2007 (IDT)תגובה
(הערה: איחוד של התבניות הידעת 18 באוקטובר והידעת 9 במאי)
למה ההידעת הזה לא עולה במקום השניים שהוא מהווה איחוד שלהם? זה כל העיניין של איחוד. סתם עומרשיחה 21:06, 19 במאי 2007 (IDT)תגובה
איש לא אמר שהוא חייב לעלות במקומן (אם כי זה יהיה הגיוני). אל דאגה, זה יעלה בסוף במקום אחת מהן, כרגע אני סתם מתעכב (וזה לא נורא - לשתיהן יש עוד זמן רב). זהר דרוקמן - I♥Wiki21:30, 19 במאי 2007 (IDT)תגובה
שמתי בהידעת 18 באוקטובר. חגי אדלר 03:28, 22 במאי 2007 (IDT)תגובה
לאחר איחוד, הערך מתבנית:הידעת? 13 בינואר - סדרה 2 עבר לתבנית:הידעת? 9 במאי - סדרה 2. חגי אדלר 03:51, 22 במאי 2007 (IDT)תגובה

מה זה חילונים

עריכה

ראשית, הדיונים שכאן למעטה לא נראה לי קשורים להידעת הנוכחי.

  1. מה זה חילוני?
  2. מה זה קראי אדוק?
  3. מה זה דתי? האם קראי הדוק נחשב לדתי?
נראה לי הידעת בעייתי למדי. קוני למלכ"ז בניסן ה'תשס"ח21:19, 1 במאי 2008 (IDT)תגובה
פה יהיו תגובות מעטות. עדיף לדון בדף המיזם הראשי. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 21:29, 1 במאי 2008 (IDT)תגובה
אני מציע להעביר את הדיון שמתחת למקומו, ואשמח אם תעיבר דיון זה גם, איני יודע מהו הדף הראשי שאליו התכוונת כבר התבלבלתי פה בין הדפים   קוני למלכ"ז בניסן ה'תשס"ח21:40, 1 במאי 2008 (IDT)תגובה
פתחתי הפניה בויקיפדיה:הידעת?/דיונים . חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 21:56, 1 במאי 2008 (IDT)תגובה
לא מצאתי.
  1. מה זה שחור?
  2. מה זה אדום?
  3. האם אדום כהה-כהה-כהה-וכו' נחשב שחור?
  4. וברצינות, זו נראית לי התקטננות. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:18, 2 במאי 2008 (IDT)תגובה
לא נראה לי התקטננות, הרי מי שקורה את הפסקה יכול לחשוב שהם יהודים דתיים וזה גם אתה מבין שלא. קראים זה משהו אחר ולכן לא שייך להכניס אותם לקטגוריה של חילונים-דתיים (ובכלל מתלבט אם מבחינה הלכתית הם נחשבים יהודים ולא משומדים) על חילוי אני לעולם לא אומר משהו שכזה. יהודי חילוני הוא מתוק, ורק נשבה והתקלקל בגלל הולם הקשה שבו אנו חיים, אך קראים הם פרשו מרצון ומתוך לימוד והגיעו למסקנות מעוותות (להשקפת האורטודוקסיה) משהו שינה עכשיו גם בערך יהודים איזה משפט שלא נחשוב שרק הארוטוקסיה היא יהדות ויש גם רפורמים וכו'...
בכל אופן- קראי לא שייך להכניס לתוך התבנית דתי-חילוני שייכת רק לשפה הפנימית של היהדות-האורתודוכסית. זוהי דעתי. קוני למלכ"ז בניסן ה'תשס"ח06:26, 2 במאי 2008 (IDT)תגובה
אולי נעביר את כל מרכז הכובד של הידעת? הזה להיות רק על קראים, ללא השוואה ליהדות? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 12:59, 2 במאי 2008 (IDT)תגובה
הניסוח כרגע אינו מיטבי כלל. האם מי שאינו מכסה ראשו בהכרח חילוני? מוטב לשנות, ואולי כפי שחגי הציע לשים את מרכז הכובד על הקראים והליכותיהם. דורית 13:03, 2 במאי 2008 (IDT)תגובה
מדובר בעוד שבוע... בינתיים אפשר לשים כאן את אחת התבניות שתתפנה מיום העצמאות או יום הזכרון. בכל-אופן ככה זה לא נראה לי שייך... שבת שלום קוני למלכ"ז בניסן ה'תשס"ח16:05, 2 במאי 2008 (IDT)תגובה
חשבתי לשנות אך אני לא רוצה לעורר בלאגן, ראיתי ששינו ביום בעצמאות וביום הזכרון- אני מציע להעביר את אחד מהם (אני יותר אהבתי את הזה על המים) לכאן. את הידעת זה אני מציע לצנזר עש שישוכתב מחדש, אם יהיה צורך אני מסכים לעשות השחתה לשם הבהרבה ולהראות לכם עד כמה המשפט שרשום עכשיו הוא לא מדוייק עד-כדי להיות מגוחך. בשמחה ובתקווה להבנה קוני למלכ"ט בניסן ה'תשס"ח09:26, 4 במאי 2008 (IDT)תגובה
אי אפשר לשנות על דעת עצמך.
ולעניינו, מה דעתך על נוסח בסגנון: "על אף שיהודים דתיים חובשים כיפה לראשם, קראים דתיים, המגדירים את עצמם יהודים לא חובשים כיפה אלא בבית הכנסת, לכן הם יכולים להיות מזוהים בטעות כחילונים"? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 09:39, 4 במאי 2008 (IDT)תגובה
יותר טוב, אך עדיין איני אוהב (כדי להסביר מה מפריע לי בצליל של המשפט אני צריך להביא דוג' שאני ממש נמנע מלהביא מחשש לפרובקציה- אם תרשו לי להביא את הדוג' בהבטחה שלא להפגע ולהבין שמדובר בלהבדיל ורק כדוג' אראה אותה בשבמחה) קוני למלכ"ט בניסן ה'תשס"ח09:51, 4 במאי 2008 (IDT)תגובה
אם זו רק דוגמה אז למה לא. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:06, 4 במאי 2008 (IDT)תגובה
דורית ביטאה את מה שרציתי יותר טוב ובלי להשתמש בדוגמאות פוגעניות, אני מודה לה וסומך את ידי על דבריה. קוני למלל' בניסן ה'תשס"ח07:04, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה
עדיין לא נוסח טוב. את "לכן הם יכולים להיות מזוהים בטעות כחילוניים" מוטב לדעתי להשמיט. דורית 23:08, 4 במאי 2008 (IDT)תגובה
ומה אם אני אומר את יותר ספציפית "יהודים רבניים חילונים"? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:19, 4 במאי 2008 (IDT)תגובה
למה להיכנס להגדרות חברתיות ודתיות מסובכות? האם חילוני מוגדר רק על ידי אי חבישת כיפה? האם דתי חייב ללבוש כיפה? יש הרבה סוגים וגוונים שונים (אם לא בעיני הרבנים, אז בעיני הציבור שיותר גמיש בהגדרות אלו). המילה חילוני בעייתית פה. אפשר להתפשר על ורסיה כמו- "יהודים קראים אדוקים עלולים שלא להיות מזוהים בידי מתבוננים מן החוץ ככאלו, משום שאינם מכסים את ראשם, אלא בבית הכנסת". אם כי, "אולי צריך לחדד מי אלו הם אותם מתבוננים מבחוץ. דורית 23:53, 4 במאי 2008 (IDT)תגובה
זו נראית פדנטיות מיותרת לא להסכים עם האמירה שיהודים רבניים דתיים חובשים כיפה, בניגוד לכאלה שחילונים. נכון שבטח יש יוצא מן הכלל (אאל"ט יש לנו גם קטע על זה שיש עדה שלא נוהגת לחבוש כיפה), אבל האמירה בכללי נכונה. די להתקטנן. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:00, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה
זהו דיון לגיטימי והטיעון "די להתקטנן" מיותר פה להפליא. יש ציבור רחב בישראל ולי אישית החילוני עדיין בעייתי במשפט ומוטב בלעדיו. אני מניחה שנצטרך לחכות לדעות נוספות בעניין. דורית 00:07, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה

הסטת מרכז הכובד

עריכה

כבר הצעתי לשנות את הפורמט ולעשות אותו גם מעניין יותר. למשל משהו כמו:

היהדות הקראית היא זרם ביהדות ששמם נגזר מכך שהם מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, בשונה מהיהדות הרבנית. למייסד הקראים נחשב החכם ענן בן דוד הנשיא ובתקופות המוקדמות פירושי התורה שלהם היו בדרך כלל מחמירים יותר מאשר פירושי חז"ל. הקראים מגדירים עצמם כיהודים אף על פי שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. כיום מוערך מספר הקראים בישראל בכ-25,000 נפש ובעולם חיים עוד כ-10,000. בשונה מיהודים אורתודוכסים, הקראים הדתיים אינם חובשים כיפה לראשם אלא בבית הכנסת ובעת התפילה.

זה השלד. אפשר לעבוד על זה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ל' בניסן ה'תשס"ח • 00:30, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה

בהנחה שימשיך להשתפר, אני בעד הרעיון הכללי. תודה חגי, דורית 00:40, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה
אם הקטע כבר לא על הכיפה ספצפית אפשר לוותר עליה לגמרי, יש המון הבדלים בין קראים לרבניים ואני לא רואה ייחוד באי-חבישת כיפה שדווקא זה ההבדל המצוין פה.
וגם אני לא רואה פה פאנץ' משמעותי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:48, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה
לא צריך פאנץ'. יש לנו הרבה הידעת? על נושאים שאינם מוכרים לציבור הרחב, וקראים הוא אחד מהם. זה לא אומר שצריך להוריד את הפנצ'ון שנשאר, והוא הכיפה... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ל' בניסן ה'תשס"ח • 01:24, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה
מה שאני הכי אוהב בהידעת זה הפנאצ' שיש בד"כ. אך זה באמת משהו מעניין שלא הרבה יודעים. בכל-מקרה למה לא להעביר מהימים הקודמים שהחולפו? קוני למלל' בניסן ה'תשס"ח07:04, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה
אני עדיין חושב שהכיפה מיותרת, אין בהבדל הזה שום ייחוד. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 11:36, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה

שלילי חזק! נראה לי שיש כאן בלבול עם השומרונים שכם וחולן זה המרכזים של השומרונים. כידוע לי אין קראים בשכם (גם בערך זה לא כתוב), והמייסדים הם לא צדוק ובייתוס התלמידים של אנטיגנוס איש סוכו (פרקי אבות פרק א' משנה ג'). גם מחמירים זל בדיוק נכון, הם הולכים לפי חוקי התורה ולא מתייחסים לתושב"ע. המחלוקת המפורסמת ביותר היא על ספירת העומר וחג שבועות (או שמא ואני הקטן בלבלתי עם הצדוקים והם אינם קראים ואז סליחה...) קוני למלל' בניסן ה'תשס"ח13:47, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה

טוב, התבלבלתי במשפט אחד... כתבתי את זה כלאחר יד, וציינתי זאת. החלפתי המשפט ואתם מוזמנים לערוך. אשר למייסד ענן, כך כתוב בערך. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ל' בניסן ה'תשס"ח • 17:30, 5 במאי 2008 (IDT)תגובה
המייסד הוא באמת ענן, על בליינד. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:28, 6 במאי 2008 (IDT)תגובה
עכשיו זה תקין בעיני, ובכל-זאת משהו יודע מה הקשר בין הקראים לצדוקים והבייתוסים? קוני למלא' באייר ה'תשס"ח00:31, 6 במאי 2008 (IDT)תגובה

למחפשי הפאנץ' והפונצ'ו (כיסוי ראש למי שלא יודע)

עריכה
היהדות הקראית היא זרם ביהדות ששמה נגזר מכך שחבריה מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, בשונה מהיהדות הרבנית. למייסד הקראים נחשב החכם ענן בן דוד הנשיא ובתקופות המוקדמות פירושי התורה שלהם, היו בדרך כלל מחמירים יותר מאשר פירושי חז"ל. הקראים מגדירים עצמם כיהודים אף על פי שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. כיום מוערך מספר הקראים בישראל בכ-25,000 נפש ובעולם חיים עוד כ-10,000. מעניין כי למרות שהמקור לכיסוי הראש בכיפה מגיע מהתורה שבעל פה, חובשים הקראים כיפה לראשם בבתי הכנסת שלהם ובעת שהם מתפללים.

הרי לפנינו הידעת, עם כיפה, עם פאנץ' ונראה לי שללא מחלוקות, מי מסכים שירים את ידו (רק לא עלי, אני רגיש), יהודה מלאכישיחהויקיהדות • י' באייר ה'תשס"ח• 00:48, 15 במאי 2008 (IDT)תגובה

אהבתי. יש לך גם הסבר? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באייר ה'תשס"ח • 04:03, 15 במאי 2008 (IDT)תגובה
פונצ'ו- שכך היה לי פעם, כידוע לי, זה בגד גדול בעל ארבע כנפות- אבל שווין, לא על כל דבר צריך להתווכח.
עדיין לא הבנתי את המשפט (שכנראה פיספסתי בפעם הקודמת) שהפירושים שלהם מחמירים הם פשוט מפרשים אחרת, לשבת שבת שלימה ולא להשתמש בחשמל ובשעון שבת זה לא חומרה זה פירוש מעוות של התורה.
הפנצ' בסדר בעיני. קוני למלי' באייר ה'תשס"ח06:47, 15 במאי 2008 (IDT)תגובה
הסבר, התכוונתי למה למרות שהמקור לכיסוי הראש בכיפה מגיע מהתורה שבעל פה, חובשים הקראים כיפה לראשם בבתי הכנסת שלהם ובעת שהם מתפללים. הקורא תמה שהרי הם לא מכירים בתורה שבעל פה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באייר ה'תשס"ח • 07:08, 15 במאי 2008 (IDT)תגובה
שכוייח. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:34, 15 במאי 2008 (IDT)תגובה
חגי יקירי: אם לענות כיהודי אנטי קראי בלי שיצעקו עלי משמיץ וגזען (ראו הזהרתיכם), הרי שלא רק הקורא תמה אלא גם אני תמה, מאחר ובאמת אינני חייב להבין כל אחד משגיונותיה של הכת. כשהם יסבירו לי עוד כמה דברים שהם לא תורה שבכתב ולא תורה שבע"פ, אלא תורה שהומצאה על ידם ללא ביסוס מקראי מובהק, (כמו עצם המושג בית כנסת שמקורו ביהדות הרבנית ואיני יודע כיצד נפל עליהם), אצטרך להסביר את הפרט השולי ושמו כיפה. המכבדכם, יהודה מלאכישיחהויקיהדות • י"ד באייר ה'תשס"ח• 17:21, 19 במאי 2008 (IDT)תגובה
הערה אחת לי: "הקראים מגדירים עצמם כיהודים אף על פי שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית" - מוטב להחליף את "אף על פי" ב"אולם", או מילת ניגוד אחרת שלא תיתן את הרושם כאילו לרבנות הראשית יש סמכות כל שהיא לקבוע בנושאים שכאלו שהיא מקובלת בצורה רחבה. הסבר לפאנץ' יוסיף רבות ולבסוף, פונצ'ו איננו כיסוי ראש, כי אם סוג של שכמיה. בברכה, אורי שיחה 17:32, 19 במאי 2008 (IDT)תגובה
שיניתי, ואולם דע לך כי הרבנות היא הפוסק בעניין מיהם יהודים. יש הכושים העבריים, הכושים מגאנה, קראים, שומרונים, פלשמורה, קוצ'ינים ומי עוד, כולם טוענים שהם יהודים. אבל הקביעה הסופית היא בידי הרבנות, מכח החוק, להוציא איזה כמה בגצי"ם. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באייר ה'תשס"ח • 17:54, 19 במאי 2008 (IDT)תגובה
כלומר הרבנות היא הגוף המוסמך בעיני מדינת ישראל לקבוע מיהו יהודי. אולם, היהדות גדולה ממדינת ישראל, ואפילו בתוך מדינת ישראל ישנן קבוצות יהודיות שלא ממש מכירות במדינה בסוגיות שכאלו, ובצדק. האם הרבנות הראשית לישראל היא גם הגוף המקובל על זרמים שונים ביהדות ארה"ב הרפורמית כגוף פוסק בשאלה? אינני יודע. אורי שיחה 19:03, 19 במאי 2008 (IDT)תגובה
עוד לא נוכחתי שהיהדות הרפורמית בארה"ב מעלה את הפלשמורה על חשבונה לארה"ב. משיעשו זאת, נראה גם אם הם מגיירים אותם ואיך... כיוון שבישראל עסקינן, יש גוף הקובע על פי חוק. אגב, לחרדים יש רשימות משלהם, למיטב ידיעתי ובהן גם פסולי חיתון שאינם מוכרים ככאלה על ידי הרבנות. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו באייר ה'תשס"ח • 19:08, 19 במאי 2008 (IDT)תגובה
אכן טעיתי לגבי הפונצ'ו, מאחר ובהונגרית קוראים כך לקפוצ'ון ושם גם מקובלות שכמיות פנצ'ו עם קפוצ'ון (הייתה לי אחת כזאת בתור ילד. תראו מה גירסא דינקותא עושה לבנ'אדם!!!! בברכה, יהודה מלאכישיחהויקיהדות • ט"ו באייר ה'תשס"ח• 19:12, 19 במאי 2008 (IDT)תגובה

מחמירים?!

עריכה

לא קיבלתי התייחסות. מה הכוונה למחמירים? קוני למלט"ו באייר ה'תשס"ח00:10, 20 במאי 2008 (IDT)תגובה

 
הכניסה לחצר הקראים בירושלים
ועדיין נותרה התמיהה, למה הם נוהגים מנהגים אלה. לו לפחות היתה תשובה בערך... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 18:45, 20 במאי 2008 (IDT)תגובה
התפילה אינה נובעת מהתלמוד או מהמשנה ודי מצחיק להציג את זה כך; תפילה היא צורך אנושי בסיסי אצל אדם מאמין והיתה קיימת גם לפני היהדות, קראית או רבנית. הקראים מתפללים כמו כל אדם משחר ההסטוריה.
באשר לבתי כנסת, מדובר בצורך קהילתי. כמו במקרה של התפילה, גם בתי־תפילה קיימים בכל דת ואין לייחס אותם לתלמוד.
בנוגע לכיפה, ככל שהצלחתי להבין במחקרי הדלים, חבישתה מבוססת על דעה המקבילה את מעמד המתפלל למעמד הכהן המקריב קרבן בבית המקדש ולפיכך משליכה מהלבוש בו הוא מחויב, הכולל כיסוי ראש, על לבוש המתפלל. יתכן מאד שאני טועה בנושא זה, אז אל תסמכו על זה יותר מדי. בכל אופן, במקרה הזה יתכן שאכן היתה השפעה של היהדות הרבנית, או של דת חיצונית (ישנם גם מוסלמים אדוקים ואנשי דת נוצריים המכסים את ראשם, למשל). כבר נתקלתי בקרב העדה הקראית במי שהתנגד להכיר בכיסוי ראש בבית הכנסת כמצוה. אגב, בתלמוד עצמו חבישת הכיפה אינה מופיעה כמצוה ונפסקה ככזאת רק ע"י פוסקים מאוחרים יותר (ככתוב בערך כיפה (יהדות)).
ענין בר־המצוה מוזכר בערך יהדות קראית: "בישראל אימצו לעצמם קראים מנהגים רבניים כמו בר מצווה ועליה לתורה בגיל 13, בניגוד לטענה הקראית המקורית שהבגרות של אנשים שונים לא באה באותו גיל. הקראים טוענים שאין במנהג זה כל רע." כלומר, מדובר במנהג שהחל בעת האחרונה, אכן בהשפעת היהדות הרבנית. חשוב לציין שבניגוד ליהדות הרבנית, בקראות לא מדובר בשינוי מעמד הלכתי (מלא־חייב במצוות לחייב), אלא בחגיגה בלבד, נטולת משמעות דתית מעשית. סביר להניח שיש כאן רצון שהילד לא ירגיש מקופח או לא שייך.
אגב, בטוח שהקראים לא מוגדרים כיהודים לפי הרבנות הראשית? זה לא הכי מתישב עם המשפט "מאחר שברישומי משרד הפנים הקראים רשומים כיהודים, לא ידוע מספרם המדויק של הקראים בארץ" המופיע בערך היסטוריה של היהדות הקראית.
בכל מקרה יש לשנות הרבה מהכתוב כאן. בברכה, הַמַּגִּיהַּ הַקָּטָןשיחה 01:08, 21 במאי 2008 (IDT)תגובה
ואגב, הקראים לא "לכאורה אינם מכירים בתושב"ע", אלא חד וחלק אינם מכירים בה, ועל כך למעשה מבוססת כל המחלוקת בינם לבין הרבניים. גם אם הטענה היא שהיהדות הרבנית משפיעה על היהדות הקראית, לא משתמע מכך שהקראים מקבלים ברמה כזו או אחרת את ה"תורה שבעל־פה", ואין קראי שיגיד לך שהוא מקבל אותה.
באשר ל"מחמירים" – אני מניח שהכוונה היא שההלכות הקראיות בימי ראשית המחלוקת היו בדר"כ מגבילות יותר (יותר מאכלים אסורים בפסח, נהגו לא לצאת מהבית בשבת וכו', איסור עריות על יותר קרובי משפחה וכו').
בברכה, הַמַּגִּיהַּ הַקָּטָןשיחה 15:19, 21 במאי 2008 (IDT)תגובה
ידידי המגיה הקטן והקראי החוזר בתשובה, שלום וברכה,
ובכן אין חולק כי הקראים אינם מכירים בתושב"ע אך הם המציאו אחת כזו משל עצמם. השימוש בסמלים הלקוחים ממקומות אחרים ואין זה משנה אם מהיהדות המקורית, מהנצרות או מהאסלם אומרות גם הן "דרשוני"! - כאשר נכתב לעיל כי לכאורה אינם מכירים בתושב"ע, הכוונה כי בעצם הן מקיימות מנהגים שלכאורה מקורן בה. זה שהפוסקים הפכו את כיסוי הראש הגברי לחובה, נובע אכן מדברי הש"ס בנידון ושאר התייחסות הראשונים והאחרונים נובעת באופן ישיר מקבלת התושב"ע כפסיקה יהודית בלתי ניתנת לערעור. וכאן הבן שואל את הקראי המלומד פסוק לי פסוקך מהיכן מקורותיך???? - בברכה ובידידות, יהודה מלאכישיחהויקיהדות • כ"א באייר ה'תשס"ח• 22:02, 25 במאי 2008 (IDT)תגובה
שלום יהודה,
ראשית כל, תודה על המחמאה, אך אינני מלומד, אני בור ונבער והידע שלי בעניני הלכה דל ביותר. שנית, תושב"ע קראית? אשמח אם תסביר לי על מה אתה מדבר, התורה היחידה שאני נוהג לפיה כתובה יפה יפה בחמישה חומשים. אשמח גם לשמוע על לאילו סמלים נוצריים ומסלמים אתה מתכוון. שלישית, לא הבנתי את שאלתך "מהיכן מקורותי".
כל טוב, הַמַּגִּיהַּ הַקָּטָןשיחה 00:42, 27 במאי 2008 (IDT)תגובה

למרות דעתה של הרבנות הראשית

עריכה

זה ממש מצחיק - הם מגדירים עצמם יהודים למרות שהרבנות הראשית לא מגדירה אותם כך - איזה חוצפנים, איך העזו, למרות הרבנות הראשית להגדיר עצמם?

חזרה לדף "הידעת? 9 במאי - סדרה 2".