שפות סוּ (Siouan) או שפות סוּ-קָטָװָּבָּה (Siouan–Catawban) הן משפחת שפות גדולה באמריקה הצפונית, הממוקמת בעיקר בעמקי המישורים הגדולים, בעמק נהר אוהיו ובעמק נהר מיסיסיפי, בדרום-מזרח אמריקה הצפונית, וכן כמה שפות נוספות במשפחה – במזרח היבשת.

שפות סו
תפוצה גאוגרפית מרכז אמריקה הצפונית
שפה אם פרוטו-סו
חלוקות משנה שפות סו מזרחיות (שפות קטוואבה): נכחדו
שפות סו מערביות (שפות סו גרידא)
מזהים
קוד ISO 639-2 sio
קוד ISO 639-5 sio
קוד Linguasphere 64-A
קוד גלוטולוג siou1252
מפת תפוצה
תפוצת משפחת שפות סו, טרם המגע עם "העולם הישן"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שם עריכה

יש חוקרים המכנים את המשפחה כולה "סו"; אלה מגדירים את שני ענפיה "שפות סו המערביות" ו"שפות סו המזרחיות", או לחלופין "שפות סו גרידא" (Siouan-proper) ו"שפות קטוואבה" (Catawban).

חוקרים אחרים קוראים למשפחה כולה "שפות סו-קטוואבה", ואז את הענף המערבי בלבד הם מכנים "שפות סו".

כיוון שהענף המזרחי היה קטן יותר ונכחד כולו, השם "סו" משמש באופן כללי ללא הבחנה.

מיון שפות המשפחה עריכה

ניתן לקבץ את שפות המשפחה לשני ענפים: שפות סו המערביות ושפות סו המזרחיות (קטוואבה). את שפות סו המערביות ניתן לחלק עוד, לשפות נהר מיזורי (כגון קְרוֹ והידאצה), שפת מאנדאן, שפות נהר מיסיסיפי (כגון שפת דקוטה/סוּ, צִ'יװֶּרֶה-ווינֶבָּאגוֹ ודֶגיהָאן), ושפות עמק נהר אוהיו.

ענף שפות סו המזרחיות (שפות קטוואבה) כולל רק את שפת קטוואבה ואת שפת וּוֹקוֹן (Woccon).

פרוטו-סוּ עריכה

הצעות קודמות עריכה

מחקר השוואתי רב נעשה על שפות סו. מחקרו של וולף (Wolff) ב-1950–1951 היה בין הראשונים והמלאים בנושא. וולף שחזר את מערך הפונמות של פרוטו-סו, שעודכן בידי מתיוס (Matthews) ב-1958.

שפתיים מכתשיים חיכיים וילוניים סדקיים
סותמים *p *t *k
חוככים *s *x *h
אפיים *m *n
מקורבים *w *r *j

באשר לתנועות, שוחזרו חמש תנועות פומיות /*i, *e, *a, *o, *u/ ושלוש תנועות אפיות /*ĩ, *ã, *ũ/. וולף שחזר גם כמה צרורות עיצורים /*tk, *kʃ, *ʃk, *sp/.

ההצעה הנוכחית עריכה

העבודה המשותפת של מספר חוקרי שפות סו החלה ב-Comparative Siouan Workshop ("סדנת סו ההשוואתית") ב-1984 באוניברסיטת קולורדו במטרה ליצור מילון השוואתי לשפות סו, שיכלול שחזורים של פרוטו-סו.[1] עבודה זו הניבה ניתוח חדש של מערך הפונמות של פרוטו-סו, המופיע להלן:[2]

עיצורים עריכה

שפתיים מכתשיים חיכיים וילוניים סדקיים
סותמים אטומים פשוטים *p *t *k
מסודקים *pʼ *tʼ *kʼ
קדם-מנושפים *ʰp *ʰt *ʰk
בתר-מנושפים *pʰ *tʰ *kʰ
חוככים אטומים פשוטים *s *x *h
מסודקים *sʼ *ʃʼ *xʼ
סונוריים *w *r *j
חוסמים *W *R

הטבלה לעיל מובאת באלפבית הפונטי הבינלאומי. לעומת זאת, במחקרים על שפות סו (למשל, Rankin et al. 2015) נורמת התעתיק הפונטי היא התעתיק האמריקניסטי (זה המקובל בין היתר גם לתעתיק שפות שמיות), ולכן לדוגמה, האות *ʃ לעיל מקבילה לאות האמריקניסטית *š, והאות *j לעיל מקבילה ל-*y, וכן הלאה.

ניתן להסביר רבים מצרורות העיצורים שהוצעו על ידי וולף (1950 – 1951) עקב סינקופה (השמטה) של תנועות קצרות לפני הברות מודגשות. לדוגמה, מתיוס (1958: 129) שחזר את *wróke כצורת הפרוטו ל"זכר". עם תוספת נתונים מקבוצה גדולה יותר של שפות סו מאז אמצע המאה העשרים, Rankin et al. (2015) משחזרים *waroː(-ka) כצורה המשוחזרת ל"זכר".

בניגוד להצעותיהם של וולף ומתיוס, בהצעה הנוכחית אין בפרוטו-סו עיצורים אפיים; עיצורים אפיים מופיעים רק בשפות-הבנות, וזאת כאשר אחרי העיצור מופיעה תנועה אפית.[3]

בנוסף, יש קבוצה של צלילים המייצגים גרסאות חוסמות של הסונורים המקבילים להם. לצלילים האלה יש רפלקסים שונים בשפות-הבנות, כאשר *w מופיע כ-[w] או [m] ברוב השפות-הבנות, בעוד של-*W יש רפלקס של [w], [b], [mb] או [p]. ערכם הפונטי האמיתי של העיצורים החוסמים האלה נתון בוויכוח-מה, כאשר יש הטוענים שהם מופיעים כשמתקיים רצף של w+w*, או של r+r*, או של עיצור לועי ועוד *w או *r.[4]

תנועות עריכה

המחקרים הקודמים על פרוטו-סו כללו רק אורך תנועה אחד. עם זאת, אורך תנועה פונמי קיים במספר שפות סו, דוגמת הידאצה (Hidatsa), הו-צ'ונק (Ho-Chunk) וטוטלו (Tutelo). רנקין ועמיתים (Rankin et al. 2015) הסבירו שבמקרים רבים, תנועות ארוכות קיימות כתוצאה מגורם תורשה משותף ולא מגורם חדשני משותף.

מספר התנועות הקודמות שהוצע (חמש פומיות ושלוש אפיות) במחקרים הקודמים הוכפל וכעת כולל הבחנה בין תנועות קצרות וארוכות. מערך התנועות של פרוטו-סו המוצע מופיע להלן:

תנועות פומיות עריכה
קדמיות מרכזיות אחוריות
קצרות ארוכות קצרות ארוכות קצרות ארוכות
סגורות *i *iː *u *uː
אמצעיות *e *eː *o *oː
פתוחות *a *aː
תנועות אפיות עריכה
קדמיות מרכזיות אחוריות
קצרות ארוכות קצרות ארוכות קצרות ארוכות
סגורות *ĩː *ũː
אמצעיות
פתוחות *ãː

לקריאה נוספת עריכה

  • Rudin, Catherine; Gordon, Bryan James, eds. (2016). Advances in the study of Siouan languages and linguistics. Studies in Diversity Linguistics. Berlin: Language Science Press. doi:10.17169/langsci.b94.118. ISBN 978-3-946234-37-1.
  • Parks, Douglas R.; & Rankin, Robert L. (2001). "The Siouan languages." In R. J. DeMallie (Ed.), Handbook of North American Indians: Plains (Vol. 13, Part 1, pp. 94–114). W. C. Sturtevant (Gen. Ed.). Washington, D.C.: Smithsonian Institution. ISBN 0-16-050400-7.
  • Voegelin, C.F. (1941). "Internal Relationships of Siouan Languages". American Anthropologist. 42 (2): 246–249. doi:10.1525/aa.1941.43.2.02a00080. JSTOR 662955.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Rankin, Robert L., Carter, Richard T., Jones, A. Wesley, Koontz, John E., Rood, David S. & Hartmann, Iren (Eds.). (2015). Comparative Siouan Dictionary. Leipzig, Germany: Max Planck Institute for Evolutionary Anthropology. (Available online at http://csd.clld.org, Accessed on 2015-12-13.)
  2. ^ Rankin, Robert L., Carter, Richard T. & Jones, A. Wesley (n.d.). Proto-Siouan Phonology and Grammar. Ms. University of Kansas.
  3. ^ Some Siouan languages have however developed a phonemic contrast between the non-nasal sonorants w - and r - and the corresponding nasals m - and n-. These historical developments are presented in the following article: Michaud, Alexis; Jacques, Guillaume; Rankin, Robert L. (2012). "Historical Transfer of Nasality Between Consonantal Onset and Vowel: From C to V or from V to C?". Diachronica. 29 (2): 201–230. doi:10.1075/dia.29.2.04mic.
  4. ^ Rankin, Robert L., Carter, Richard T. & Jones, A. Wesley. (n.d.). Proto-Siouan Phonology and Grammar. Ms. University of Kansas.