אבוליוסקופ
אֶבּוּלְיוֹסְקוֹפּ (ebullioscope) או מד־רתיחה[1] הוא מכשיר מדידה למדידת תכונתו או הרכבו של חומר על ידי מדידת סטיות בנקודת הרתיחה שלו. למשל אחוז הכוהל בתמיסה יש בו כדי לשנות את נקודת הרתיחה, כך שעל ידי מדידת נקודת הרתיחה ניתן לקבוע את ריכוז הכוהל בתמיסה.
האבוליוסקופ הראשון הומצא בשנת 1838 על ידי ברוסרד-וידל ונועד למדידת רמת אלכוהול. היתרון בשיטה זו היא שנקודת הרתיחה לא רגישה לנתונים אחרים כמו רמת סוכרים. מד אלכוהול ישן יותר מדד את רמת האלכוהול לפי צפיפות הכוהל והיה רגיש לנתונים אחרים.
גרסה חדשה יותר של אבוליוסקופ נבנתה על ידי הכימאי הצרפתי פרנסואה-מרי ראולט, אולם היה קשה למצוא באמצעותו את הטמפרטורה המדויקת. לאחר המצאת תרמומטר בקמן על ידי ארנס אוטו בקמן ב-1887, נפתרה בעיית הדיוק של הטמפרטורה. שיפור זה, הפך את האבוליוסקופ לכלי הסטנדרטי לקביעת משקל מולקולרי, על ידי שימוש בקבוע אבוליוסקופ של ממס.
