אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן הוא מקום הנזכר פעמיים בספר יהושע בתור חלק מנחלת שבט יהודה.

הפעם הראשונה היא בפרק ט"ו, פסוק ו': "וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן".

הפעם השנייה היא בפרק י"ח, פסוק י"ז: "וְתָאַר מִצָּפוֹן וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ וְיָצָא אֶל-גְּלִילוֹת אֲשֶׁר-נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים וְיָרַד אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן".

משמעות השם עריכה

נראה שאדון או בעל המקום נקרא בוהן בן ראובן (כנראה הכוונה לבהן בן שבט ראובן, אשר נחלת ראובן שכנה לא רחוק מהאתר מעבר לירדן) ויכול שבמקום נמצאה אבן גדולה ששימשה לסימון גבול המקום, ושעל שמה נקרא המקום אבן בוהן.[1]

זיהוי המקום כיום עריכה

כיום מזוהה המקום בקרבת מרכז העיר יריחו.[2]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רד"ק, יהושע ט"ו, פסוק ו'
  2. ^ אבן בהן בן ראובן, באתר www.jewishjericho.org.il
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.