אברהם פאר

תעשיין ישראלי, אשר שירת בחיל הים בתפקידים טכניים בכירים בנושאים הקשורים לשייטת הצוללות
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חלוקה מוגזמת לפיסקאות, פירוטי יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

אברהם פאר (נולד ב-11 ביולי 1937) הוא תעשיין ישראלי, אשר שירת בחיל הים בתפקידים טכניים בכירים בנושאים הקשורים לשייטת הצוללות.

אברהם פאר
Abraham Plocker
אל"ם אברהם פאר 1980.
אל"ם אברהם פאר 1980.
אל"ם אברהם פאר 1980.
לידה 11 ביולי 1937
כ"ח תמוז ה'תרצ"ז
ליסבון, פורטוגל.
פטירה 3 באפריל 2022 (בגיל 84)
תאריך עלייה אפריל 1951
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי פלוצקר
השכלה הנדסת מכונות בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
בת זוג רעננית מבית יוניש
השתייכות צה"לצה"לצבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראליחיל הים הישראלי
דרגה אלוף-משנה (ים) אלוף-משנה
תפקידים בשירות

מכונאי ראשי וקצין תיקונים בשייטת הטרפדות
מכונאי ראשי באח"י נגה (ק-22)
מפקד ב"ס הנדסה בבה"ד חיל הים
מפקד בית מלאכה מנועים במספנת חיל הים

מכונאי ראשי באח"י בת ים (ת-83)
מפקד הפלגה הטכנית בזירת ים סוף
סגן מפקד מספנת חיל הים
ראש הצוות הטכני בבניית הצוללות מסדרת גל
רמ"ח הנדסה וכוננות במספן הציוד
מרכז נושא התקנת טילי הרפון בצוללות מסדרת גל
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים

מנהל מפעל נשר בחיפה.
מנכ"ל "נשר סחר"


מנהל שותפות חברות לחיפושי גז
יועץ עצמאי בנושאי הנדסה ימית.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילדות בפורטוגל עריכה

נולד בליסבון בפורטוגל למקס ורבקה רגינה פלוצקר (Plocker), שהגיעו מפולין לפורטוגל בשנת 1923. לפאר שתי אחיות, רחל ואסתר. בבעלות האב מפעל לייצור נברשות. הוריו היו מסורתיים וציוניים, חלק מהקהילה היהודית הקטנה, ליברלית וציונית של ליסבון. פאר למד עד סיום כיתה ח' בבתי ספר מקומיים.

עליה ולימודים עריכה

פאר היה חבר בתנועת "מכבי הצעיר" ובמסגרת פעילות התנועה נולדה התשוקה לעלות ארצה, במיוחד לאחר שחזה באוניית סוחר עם דגל ישראל שעברה בנמל ליסבון. אחותו הגדולה רחל עלתה ארצה ב־1950. ב – 1951, שמע פאר על בית הספר הימי בחיפה והחליט לעלות ארצה תוך זמן קצר במטרה ללמוד בו. במסע שארך כחודש עלה פאר ארצה לבדו בשנת 1951 באונייה "נגבה" שהפליגה ממרסיי לחיפה. עם הגיעו לישראל השתלב, במסגרת עליית הנוער, בלימודי אולפן בכפר הנוער "נווה הדסה".

בספטמבר 1952 החל פאר ללמוד במגמת מכונה בבית הספר הימי. לאחר שנת הלימודים הראשונה, הפך בית הספר הימי ל"בית הספר לקציני ים עכו ופאר למד במחזור א'. במתכונת החדשה.

שירות בחיל הים עריכה

קורס חובלים ה' עריכה

פאר, התגייס בשנת 1956 לקורס קצינים בבה"ד 1 במסגרת שנת הלימודים החמישית בבית הספר לקציני ים עכו. במהלכו, פרצה מלחמת סיני והוא שירת כצוער בתפקידי שמירה על הגבול עם ירדן. בהמשך, סיים בהצלחה את מחזור ה' בקורס החובלים בבה"ד חיל הים והוסמך כקצין מכונה בחיל הים.

אח"י יפו (ק-42) עריכה

בגמר קורס החובלים הוצב פאר כקצין מכונה מתמחה באח"י יפו (ק-42) שהייתה אחת משתי המשחתות שהתקבלו בחיל הים זמן קצר לפני מלחמת סיני.

שייטת הטרפדות עריכה

במהלך שירותו על אח"י יפו, הוצע לפאר לעבור לתפקיד קצין תיקונים פלגתי במסלול מנועי שריפה פנימית בחיל הים. פלגה 914 הייתה היחידה הראשונה בה באה לידי ביטוי בצורה משמעותית הנעה באמצעות מנועי שריפה פנימית, בניגוד למשחתות שם ההנעה התבצעה באמצעות קיטור. בתפקידו היווה פאר את הפונקציה המקצועית הבכירה בפלגה. ככזה, הצטרף לכל הפלגה בה הפליג המפל"ג.

אח"י נגה (ק-22) עריכה

בשנת 1961 הוצב פאר כקצין מכונה ראשי על אח"י נגה (ק-22) ושירת עליה למשך שנתיים. האוניה הייתה אחת האוניות הכי פעילות בחיל הים והשתתפה בפעילות ענפה כגון הפלגות ומבצעים עם שייטת 13 בפעילויות מבצעיות רבות של אמ"ן.

שוב לשייטת הטרפדות עריכה

בשנת 1963 חזר פאר לפלגה 914 עקב דרישתו של מפקד הפלגה, סא"ל עזרא קדם - "כריש".

מפקד בית ספר הנדסה בבה"ד חיל הים עריכה

בשנת 1964 מונה למפקד בית ספר הנדסה בבה"ד חיל הים, שהיה אמון על הכשרת כל אנשי המכונה בחיל הים, בתחומי השריפה הפנימית והקיטור. במקביל, שימש כמנחה מקצועי חיילי של מנוענים ימיים ומנועני צוללת.

השכלה עריכה

במקביל לתפקידו, פאר החל בשנת 1965 את לימודיו לתואר ראשון בהנדסת מכונות במכון הטכנולוגי לישראל (הטכניון). בשנת 1969 הוסמך כמהנדס מכונות מטעם הטכניון בחיפה.

מלחמת ששת הימים עריכה

במהלך שנת לימודיו השלישית, בקיץ 1967, בעת תקופת ההמתנה טרם פרוץ מלחמת ששת הימים, התעקש פאר לקבל הצבה לשירות בתוך החיל בכדי לתרום את חלקו. הוא שובץ כעוזרו של ראש ענף כוננות וכשירות של כלי השיט בחיל הים.
עם פרוץ המלחמה, הוצב מחדש בכוח של אל"ם אברהם בוצר, שהגיע אף הוא מלימודים. בתפקיד זה סייע בהתמודדות עם הזירה הדרומית בכיבוש שארם א-שייח' שנכבשה ללא קרב שכן המצרים נטשו טרם הגעת הכוחות. בחודש לאחר מכן, פיקד על ארגון המערך הטכני הראשוני של חיל הים בשארם א שייח' ונתן סיוע טכני לכלי שיט ולמתקנים הטכניים של הבסיס כגון חשמל והטפלת מי-ים.

קצין מכונה של אח"י בת ים (ת-83) עריכה

באוגוסט 1967 נשלח פאר להולנד במשלחת מטעם משרד הביטחון כקצין מכונות ראשי. מטרת המשלחת הייתה רכישת אוניות סוחר לשם משימות תובלה ואספקה בים האדום של כוחות חיל הים וצה"ל. הפלגת האניה ארצה ארכה 48 ימים מסביב לאפריקה לאילת ועם הגיעם ארצה חזר להשלים את לימודיו האקדמאיים בטכניון.

בית המלאכה למנועים במספנת חיל הים עריכה

עם סיום לימודיו, בשנת 1969, הוצב במספנת חיל הים כמפקד בית המלאכה למנועים. עם בוא הס"טילים לחיל הים נדרש שינוי מהיסוד של בית המלאכה. בית המלאכה היה קיים באותו זמן במבנה המספנה בנמל, ולא התאים לשיפוץ מנועים חדישים, גדולים ובעלי עוצמה כמנועי הס"טילים. אי לכך, הוחלט להקים ביחידת האחסנה של חיל הים בחוף שמן (יח"סן) בית מלאכה חדיש ומודרני לטיפול במנועי הס"טילים. לצורך כך, נשלח פאר לגרמניה לביקור ב – MTU, יצרני מנועי הס"טילים, על מנת ללמוד את המנועים ואת מערך השיפוץ של אלו. עם חזרתו מסיור זה, ניהל את ההקמה של בית המלאכה והיה אחראי להכנסתו לעבודה. במקביל, השתתף בצוות אפיון והוצאה למכרז של בניית מתקן להרצה של המנועים ששופצו בבית המלאכה. עד אותו זמן לא היה לחיל הים מתקן כזה.

פלגה הטכנית של זירת ים סוף עריכה

בשנת 1970 הוצב כמפקד הפלגה הטכנית של זירת ים סוף שזה עתה עברה מאילת למפרץ שלמה בשארם א-שייח', שוב על פי דרישתו של "כריש" – המז"ר. במסגרת תפקידו פיקד על הקמת המערך הטכני שמטרתו לטפל בכלי השיט ובמתקני החוף של הזירה שהשתרעה מבסיס אילת ועד ראס סודר בים האדום ולהכינה לקליטת סטי"לים.

סגן מפקד מספנת חיל הים עריכה

במשך שנתיים, החל משנת 1972, מונה פאר כסגן מפקד מספנת חיל הים והיה אחראי על יישום מדיניות המספנה, על סיוע הנדסי לבתי המלאכה השונים של המספנה ועל המשרד הטכני.

"מחוג" – פיקוח על בניית הצוללות מסדרת "גל" עריכה

בקיץ 1974, הוצב סא"ל פאר במינוי מפקד חיל הים, ביני תלם, כראש הצוות הטכני (רצ"ט) במשלחת משרד הביטחון לאנגליה, בפיקודו של אברהם דרור ("איבן"). משלחת זו נשלחה לשם בניית צוללות ה"גל" (צוות "מחוג") במספנת וויקרס. הצוות הטכני במשלחת זו היה מורכב ממהנדסים מכל המקצועות הרלוונטיים לתהליך בניית הצוללות לשם פיקוח על בנייתן. בשנת 1975 קיבל פאר מכתב הערכה על פעילותו בחיל מראש מספן הציוד, תא"ל עקיבא פגי. מפקד צוות "מחוג" במשלחת משרד הביטחון וחיל הים לבניית צוללות מסדרת "גל" במספנת "וויקרס" באנגליה עם סיום תפקידו של אברהם דרור (איבן) כמפקד המשלחת בשנת 1976, התמנה פאר כמפקד צוות "מחוג" עד גמר בנייתן ומסירתן של הצוללות לחיל הים. עם מינויו, הועלה לדרגת אל"ם על ידי מפקד חיל הים אלוף ברקאי {יומי) בעת ביקורו במספנת "וויקרס" באנגליה. תפקיד זה נחווה עבור פאר כ"שיא הקריירה" בחיל הים והיווה אבן דרך מרכזית בשירותו הצבאי העשיר ובכלל בכל הקריירה שלו.

מחלקת הנדסה וכוננות במספן ציוד עריכה

עם סיום פרויקט צוללות "גל", וחזרתו של פאר ארצה בשנת 1978, התמנה כראש מחלקת הנדסה וכוננות במספן ציוד מפקדת חיל הים. בתפקיד זה פיקד על ענפי האדריכלות הימית, המכונות והכוננות הטכנית של כלי השיט. בשנים אלו מחלקת הו"כ ריכזה את פרויקט "כלאיים", שלראשונה בחיל הים הישראלי עסק במתן האפשרות לשיגור מצוללות "גל" טילי ים-ים ("הרפון"). בסוף שנת 1980, עם סיום תפקידו כראש מחלקת הו"כ, התבקש על ידי רמצ"ד חנוך בן אליהו להמשיך לרכז את הפרויקט יחד עם עמירם עינת ואודי מנור. לצורך כך, יצאה המשלחת לשלושה חודשים בארצות הברית לגמר אפיון הפרויקט וחתימת החוזה בין משרד הביטחון ליצרן הטילים מקדונלד דוגלס.

בגמר הפרויקט, בשנת 1980, סיים פאר את תפקידו והשתחרר משירותו הצבאי בדרגת אל"ם בתום 25 שנות שירות.

תפקידים אזרחיים עריכה

מפעל המלט של "נשר" חיפה עריכה

עם שחרורו, בסוף שנת 1980, השתלב בעבודה בחברת "נשר", אחד ממפעלי התעשייה הראשונים בארץ. פאר קיבל את ניהולו של מפעל המלט של "נשר" בחיפה. בתפקידו הכניס מודרניזציה בתהליכי ייצור המלט, כמו הכנסת בקרה ממוחשבתבתהליכי היצור. בנוסף, התמודד עם סוגיות של ניהול כוח האדם שהשתנה כתוצאה מהכנסת המודרניזציה בתהליכי הייצור. בתקופה זו אף עסק רבות במודעות ושינוי בנושאים הקשורים באיכות הסביבה והתמודדות עם תהליכי הייצור בעלי פוטנציאל לזיהום סביבתי.

מנכ"ל "נשר סחר" עריכה

בשנת 1988, עבר לעבוד כמנכ"ל "נשר סחר" למשך 8 שנים. בתפקיד זה היה אחראי על שרשרת השיווק והמכירה של המלט מהמפעלים לציבור. פאר עסק בשינוי והטמעת תהליכי דיגיטציה של העמסה ומכירת מלט מהמפעלים ללקוחות. בנוסף, לקח חלק בהתחלת הפעלה של פריקת מלט בתפזורת שהגיע מחוץ לישראל בנמלי אשדוד וחיפה.

נציג "כלל תעשיות" במכרזי תשתית לאומיים עריכה

עם סיום תפקידו ב"נשר סחר" התמנה כנציג "כלל תעשיות" בהובלת מכרזים לביצוע פרויקטים לאומיים תשתיתיים גדולים כגון כביש 6 ומנהרות הכרמל. במסגרת התפקיד, הוביל את השותפות הישראלית עם חברת "בריטיש גז" בהגשת מכרז להנחת צינור להובלת גז ממצרים לארץ. הפרויקט לא יצא לפועל מטעמים שונים.

שיתוף הפעולה של "כלל תעשיות" עם חברת "בריטיש גז" נמשך עם החלטת "בריטיש גז" להשתתף בחיפושי גז בים הישראלי. לצורך זה, התקבצו המפעלים הפטרו-כימיים, דור כימיקלים וסונול בהובלת פאר, בשותפות עם "בריטיש גז". משרד האנרגיה הישראלי העניק רישיונות תואמים לביצוע החיפושים ולאחר כל הבדיקות, נמצאו ממצאים המצביעים על הימצאות גז ברישיון ששמו "מתן"[1]

עם פרוץ האינתיפאדה ובגין סיבות פוליטיות, החליטה "בריטיש גז" להפסיק את מעורבותה בשוק הגז הישראלי באותה התקופה ובכך נפסקה פעילות השותפות כולה. בזאת הסתיימו עשר שנות פעילותו של פאר סביב הגז הטבעי, שהיו יריית הפתיחה שהביאה לגילוי הגז במאגרים בישראל. כך, אסדת הגז "תמר" ממוקמת במסגרת הרישיון "מתן".

מהנדס ימי עצמאי עריכה

בשנים שלאחר מכן, החל פאר לעבוד כמהנדס יועץ ימי עצמאי. במסגרת עבודותיו, ייעוץ למשרד להגנת הסביבה לרכישת כלי שיט וכן לחברת החשמל. פאר מופיע ברשימת המהנדסים הימיים המורשים מטעם רשות הספנות והנמלים לביצוע סקרים ובדיקות הנדסיות בכלי שיט.

תחביבים עריכה

התחביב העיקרי של פאר הוא הפלגה במפרשיות. הוא היה בעלים של מפרשית קטנה אותה החזיק במועדון השייט על שם שמשון בובר במעגן שדות ים.

משפחה ממשיכה עריכה

אברהם נישא לרעננית מבית יוניש בשנת 1959 בקריית חיים. לזוג נולדו שלוש בנות – עינת, אורלי וגלי ולהם תשעה נכדים ושני נינים.
הבת הבכורה עינת נישאה לבנימין ספנסר וילדה את מתן דניאל בעז ושירה. מתן שירת בנחל, דניאל ובעז בשייטת 13, שירה קצינה בחיל האוויר.
הבת השנייה אורלי נישאה ליוסף בן יוסף ילדה את נעם שנעשתה פסיכולוגית נישאה לעופר מעוז. ואת גלעד ששירת בצנחנים.

הבת גלי נישאה לאוהד שפרן, נעשתה וטרינרית, וילדה את יהלי נטע וזהר. הלכה לעולמה בשנת 2011.

אברהם פאר הלך לעולמו ממחלה, ב-3 באפריל 2022 ונטמן בבית העלמין בקיסריה.


לקריאה נוספת עריכה

  • זאב אלמוג מפקד שייטת 13 הפלגות חיי, כנרת זמורה ביתן, 2014, עמ' 1039.
  • ניבה שפר אשכנזי, מליסבון לציון סיפור חייו של אברהם פאר פלוצקר, הוצאה משפחתית, 2017.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תצוגה: אברהם פאר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על שם הנכד של אברהם פאר.