אברהם רפאל קורייאט

רב ודיין במוגדור שבמרוקו ובליבורנו שבאיטליה

אברהם רפאל קורייאט (1730ספטמבר 1805) היה דיין במוגדור שבמרוקו ובליבורנו שבאיטליה, מחבר הספר "זכות אבות".

רבי
אברהם רפאל קורייאט
שער ספרו "זכות אבות"
שער ספרו "זכות אבות"
שער ספרו "זכות אבות"
לידה 1730
ה'תצ"א
מרוקו מרוקו, טיטואן
פטירה ספטמבר 1805 (בגיל 75 בערך)
י"א בחשוון ה'תקס"ו
ממלכת אטרוריה ממלכת אטרוריה - איטליה, ליבורנו
מקום קבורה איטליה
השכלה תלמוד, הלכה, קבלה
מקום מגורים טיטואן, מוגדור, וליבורנו
מקום פעילות מוגדור וליבורנו
תקופת הפעילות המאה ה-18
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק דיינות
תפקידים נוספים דיין, רב עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אביו רבי יהודה קורייאט
בני דורו החיד"א, אברהם אלנקאר, אברהם כלפון
חיבוריו "זכות אבות"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אברהם קורייאט נולד בטיטואן שבמרוקו לרבי יהודה, מדייני המקום ונצר לשושלת רבנים שפעלה במרוקו.[1] למד מאביו תורה ואף החשיב אותו למורו ורבו.

נשא לאישה את בתו של רבי משה הכהן, חתנו של רבי כליפא בן מלכא. בשנת ה'תקמ"ז (1787) עבר עם משפחתו אל העיר מוגדור וכיהן שם כדיין. בשנת ה'תקנ"ו (1796) אנו מוצאים אותו בליבורנו שבאיטליה כאחד מדייני ורבני המקום.[2] אחיו יצחק קורייאט כיהן אף הוא כדיין במקום. בליבורנו פגש בו רבי אברהם כלפון והביא בספרו פסקים ודברי תורה ששמע מפיו.[3] סופר עליו ששקד בתורה אף על פי שהיה עני.

רבי אברהם חיבר את הספר "זכות אבות" הכולל: שו"ת בענייני חושן משפט - פרי פעילתו המשפטית כדיין, מעט מחידושי אביו, הערות על ביאורי רבי אליהו מזרחי לרש"י על התורה, ודרשות. רבי שמואל הכהן, אחי אשתו ודיין ומשורר בליבורנו, הגיה את ספרו "זכות אבות" ובראש הספר כתב הקדמה אודות המחבר. בין שאר התארים הוא כינה אותו, כפי שכינוהו גם רבני ליבורנו המסכימים, בתואר "המקובל האלהי", ואף צירף שיר לכבודו. הספר יצא לאור בפיזה תקע"ב.

העידו עליו שהיה מתוודה כל לילה בקול בכיה ובדמע.[4]

כשנה לפני מותו חווה צער כפול בפטירת בנו רבי משה ואחיו רבי יצחק. רבי אברהם נפטר ב-י"א בחשון ה'תקס"ו (ספטמבר 1805).

משפחתו עריכה

לרבי אברהם נולדו שני בנים ובת:

  • רבי יהודה - מקובל ומחבר הספר "מאור ושמש" (ליבורנו, תקצ"ט). היה רבו המובהק של אחיינו רבי אליהו בן אמוזג.
  • רבי משה - נפטר צעיר לימים.
  • קלרה - אשת רבי אברהם בן אמוזג, בנם הוא רבי אליהו בן אמוזג.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רבי יהודה הסכים על הספר "מגן גבורים" לרבי אליעזר די אבילה, מחידושיו נדפסו בספר "זכות אבות" דלהלן.
  2. ^ ראו: אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עמ' סז - סח, בני ברק, תשס"ו; הסכמתו לספר חופת חתנים (ליבורנו, תקנ"ז).
  3. ^ אברהם כלפון, לקט הקציר, עמ': שטו, תקכו, תשנ"ב.
  4. ^ ראו: סידור תפילת החדש - סדר קריאת שמע, באתר היברובוקס; רבי יוסף כנאפו, זך ונקי, עמ' קלט, מכון אהבת שלום, תשס"ה.
תקופת חייו של הרב אברהם רפאל קורייאט על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן