אדולף הלצל

אמן גרמני

אדולף ריכרד הלצלגרמנית: Adolf Hölzel‏; 13 במאי 185317 באוקטובר 1934) היה צייר גרמני, חבר וממייסדי הזצסיון הווינאי. הוא החל כריאליסט, אך הפך לצייר מוקדם של סגנונות מודרניים שונים.

אדולף הלצל
Adolf Hölzel
לידה 13 במאי 1853
אולומואוץ, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 1934 (בגיל 81)
שטוטגרט, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Adolf Richard Hölzel עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ולדפרידהוף שטוטגרט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1868–1934 (כ־66 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

הלצל נולד באולומואוץ. אביו היה המו"ל אדוארד הלצל. בשנת 1868, הוא השלים חניכות של שלוש שנים בחברת פרסום המפות F.A Perthes בגוטה. שלוש שנים לאחר מכן, הוא ומשפחתו עברו לווינה, שם נרשם לאקדמיה לאמנויות, ועבר מאוחר יותר לאקדמיה לאמנויות, מינכן, בשנת 1876, שם למד אצל וילהלם פון דיץ (אנ').[1]

לאחר סיום לימודיו, התחתן הלצל וחילק את זמנו בין מינכן לרוטנבורג על הטאובר. במינכן התוודע לפריץ פון אוהדה, שהכיר לו את האימפרסיוניזם. יחד עם פון אוהדה, לודוויג דיל וארתור לנגהמר, הוא עזר בהקמת בית ספר לאומנות בכפר הסמוך לדכאו, שהפך לימים לאבן היסוד של מושבת האמנות המפורסמת בדכאו.

הוא חי שם בין השנים 1888 עד 1905 ושיטות הלימוד שלו משכו תלמידים מכל רחבי אירופה. בשנת 1904 הוא השתתף בתערוכה הראשונה של דויטשר קונסטלרבונד.

במהלך שהותו בדכאו, עבודתו של הלצל החלה להתפתח לעבר ההפשטה, ומשקפת את התעניינותו בעקרונות כמו תורת הצבעים של גתה. לאחר שלמד את תיאוריות הצבע של וילהלם פון בצולד (אנ'), פיתח תורת צבעים משלו, המבוססת על מעגל בעל ערכים "דיאטוניים" ו"כרומטיים" (מונחים הלקוחים ממוזיקה). הוא היה מעורב ביצירת הזצסיון במינכן והזצסיון הווינאי.[2] חיבורו המשפיע "על צורות והפצה המונית", התפרסם בכתב העת האמנותי "ור סקרום". לאחר שעזב את דכאו, הוא עדיין נהג לחזור לשם בחודשי הקיץ להעביר שיעורים פרטיים.[3]

בשנת 1905 מונה הלצל לפרופסור באקדמיה הממלכתית לאמנויות יפות בשטוטגרט וקיבל עבודות בנושאים דתיים מה-Deutscher Werkbund. למרות נטישתו את הריאליזם, הוא עדיין הרגיש כי ציוריו מכילים אלמנט דתי חזק.

בין תלמידיו התפתח מה שמכונה "חוג הלצל", כולל אוסקר שלמר, וילי באומייסטר, מקס אקרמן, אלף ביירלה ויוהאנס איטן. הוא קידם כל העת תערוכות של אמנות אקספרסיוניסטית והקים בית ספר מיוחד לציור לנשים.

עייף מההתנגדות הרצופה מצד עמיתיו, הלצל פרש בשנת 1919, אך המשיך לתת שיעורים פרטיים ולעבוד כצייר עצמאי.

הוא נפטר בשנת 1934, בשטוטגרט.

בשנת 2005 הוקמה עמותת "קרן אדולף הלצל" ללא כוונת רווח כדי לשמר ולקדם את עבודותיו.

גלריה עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדולף הלצל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Matrikeldatenbank - Akademie der Bildenden Künste München, matrikel.adbk.de
  2. ^ Alexander Klee: Adolf Hölzel und die Wiener Secession. Prestel Verlag, München 2006
  3. ^ "Hölzel, Adolf" ב-Neue Deutsche Biographie, Wolfgang Venzmer (1972)