אדמונד למברט
אדמונד פייר ז'וזף למברט (בהולנדית: Edmond Pierre Joseph Lambert; 22 בדצמבר 1889 – 30 ביוני 1962) היה חסיד אומות העולם מאנטוורפן, שבבלגיה, שהציל עשרות יהודים בלגים בתקופת השואה.
 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1889  |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1962 (בגיל 72) |
| מדינה |
בלגיה |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (11 בפברואר 1991) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אדמונד למברט |
  | |
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
אדמונד למברט היה הפקיד הראשי במשרד מרשם האוכלוסין בעיריית אנטוורפן שבבלגיה. לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית. למברט מונה כאחראי על רישום מפקד יהודי העיר ועל החתמת תעודות הזהות של היהודים בסימן זיהוי מיוחד. תוך ניצול סמכותו, למברט סייע, עזר והציל עשרות יהודים ואנשי מחתרת בלגיים, אודותיהם העביר מידע שגוי, יצר מסמכים מזויפים, העניק זהויות בדויות ולא סימן על כל תעודות היהודים כי הם יהודים.[1]
למברט נעזר לצורך סיוע ליהודים ולמחתרת, בתעודות זהות של אנשים שנפטרו או ברחו מהמדינה. הוא העניק בעזרת תעודות אלו זהות חדשה ליהודים וחברי מחתרת בלגיים.
עוד לפני המלחמה למברט היה מיודד עם דוד לדרמן, יהודי מאנטוורפן. למברט עזר לדוד ואשתו סידוני להשיג מסמכים מזויפים אשר הגנו עליהם ועל בתם יולאנד. בעזרת למברט, שאיתו שמר דוד על קשר קרוב, החליף דוד שלוש זהויות בדויות בזמן המלחמה. בנוסף לסיוע זה, למברט, שבתוקף תפקידו ידע על תוכניות הגרמנים ביחס ליהודי העיר, העביר לדוד את הידיעות הללו ולמעשה אפשר ליהודים להצליח לברוח.
באפריל 1943 השלטונות הגרמנים חשדו כי סידוני ויולאנד לדרמן הן יהודיות והן נשלחו למחנה המעבר מכלן. בעת שהותן במחנה, באוגוסט, למברט סיפק לסידוני את זהותה של "אנה ברנט", למעשה אישה שהיגרה מבלגיה לארגנטינה באותה השנה. יולאנד נרשמה כילדה שנולדה מחוץ לנישואין לאנה ברנט ול "ויקטור לבלאנק" - אחת משלוש זהויותיו הבדויות של דוד. אישוש לזהות החדשה הוענק על ידי חברתה של סידוני, פרנסין פולינארד-רוזי, שנשבעה בפני הגסטפו שסידוני אינה יהודייה וכך שוחררו סידוני ויולאנד ממעצר. למברט ולדרמן המשיכו לשמור על קשר קרוב עד שלדרמן עזב את אנטוורפן, הפך לפעיל בתנועות התנגדות והצטרף לפרטיזנים.[1]
לקראת סוף המלחמה נעצר למברט על ידי הגרמנים ונכלא. בתו, מארי-אנטואנט, הצליחה לשחרר אותו לאחר מאמצים רבים מול המפקדה הגרמנית הצבאית המקומית. מכיוון שהגרמנים נעשו חשדניים לגביו לאחר מעצרו, הפסיק למברט להשתתף בפעילויות התנגדות. מארי-אנטואנט המשיכה את עבודת אביה בהתנגדות ושימשה כשליחה של המחתרת הבלגית.
ב־30 ביוני 1962 נפטר למברט ממחלת הסוכרת בה לקה בזמן שהותו במעצר הנאצי. דוד לדרמן עלה לארץ ישראל יחד עם בני משפחתו והתגורר בגבעתיים עד מותו בגיל 93 בשנת 2005 ).[1]
הכרה והנצחה עריכה
ב 11 בפברואר 1991 יד ושם הכיר באדמונד פ. למברט כחסיד אומות העולם והטקס התקיים בבריסל. ישנה לוחית הנצחה לשמו ביד ושם בירושלים.[1]