אה"מ אילוסטריוס (1896)

אה"מ אילוסטריוס
	אה"מ אילוסטריוס, בערך 1905
תיאור כללי
סוג אונייה	אוניית מערכה
צי	הצי המלכותי הבריטי
סדרה	מג'סטיק
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנת צ'טהאם
תחילת הבנייה	11 במרץ 1895
הושקה	17 בספטמבר 1896
תקופת הפעילות	15 באפריל 1898 – 21 באפריל 1920 (22 שנים)
אחריתה	נמכרה לגריטה ב-18 ביוני 1920
מלחמות וקרבות	מלחמת העולם הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	16,320 טון
אורך	128 מטר
רוחב	23 מטר
שוקע	8.2 מטר
מהירות	16 קשרים
גודל הצוות	672 איש
טווח שיוט	13,000 ק"מ במהירות 10 קשר
הנעה	8 דוודים המזינים 2 מנועי קיטור בהספק 10,000 כוחות סוס
צורת הנעה	2 מדחפים
שריון	שריון עיקרי – 229 מ"מ, שריון סיפון – 64–114 מ"מ, ברבטות – 356 מ"מ, מגדל הניווט – 356 מ"מ
חימוש	4 תותחים 12 אינץ' (305 מ"מ), 12 תותחים 6 אינץ' (152 מ"מ), 16 תותחים 12 ליטראות (3 אינץ', 76 מ"מ), 12 תותחים 3 פאונד (1.9 אינץ' (47 מ"מ)), 5 צינורות טורפדו 18 אינץ' (457 מ"מ)

אה"מ אילוסטריוס הייתה אוניית מערכה פרה-דרדנוט של הצי המלכותי מסדרת מג'סטיק, והספינה השלישית הנושאת את השם הזה. האונייה נבנתה במספנת צ'טם; השדרית שלה הונחה במרץ 1895, היא הושקה בספטמבר 1896, והיא הוכנסה לצי באפריל 1898. היא הייתה חמושה בסוללה ראשית של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מילימטרים) וסוללה משנית של 12 תותחי 6 אינץ' (152 מילימטרים), ויכלה להגיע למהירות מרבית של 16 קשרים (30 קמ"ש).

אילוסטריוס הוצבה בצי הים התיכון עד 1904. הועברה לצי התעלה (שאחר כך אורגן מחדש לצי האטלנטי) היא עברה שיפוץ שהושלם בתחילת 1906. היא הפכה להיות מיושנת על ידי הופעת הדרדנוטים החדשות, ושירתה בצי הבית משנת 1908. כאחת מאוניות המערכה העתיקות ביותר בצי המלכותי כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, היא שירתה כספינת שמירה באזורים שונים ברחבי צפון אנגליה עד סוף 1915. החימוש העיקרי שלה הוסר ולאחר מכן היא שימשה כספינת בסיס למשך שארית המלחמה. היא הושבתה ב-1919 ונגרטה בשנה שלאחר מכן.

תכנון עריכה

תרשים של אה"מ אילוסטריוס

אילוסטריוס הייתה באורך כולל של 421 רגל (128 מטרים), רוחב של 75 רגל (23 מטרים) ושוקע של 27 רגל (8.2 מטרים). הדחק האונייה היה עד 16,060 טונות ארוכות (16,320 טונות) במעמס מלא. מערכת ההנעה שלה כללה שני מנועי קיטור תלת דרגתיים של 3 צילינדרים, המונעים על ידי שמונה דוודי צינורות אש גליליים על בסיס פחם. עד 1907–1908, היא הונעה מחדש עם דגמים המופעלים על ידי נפט. המנועים שלה סיפקו מהירות מרבית של 16 קשרים (30 קמ"ש) במהירות של 10,000 כוחות סוס (7,500 קילוואט). האונייה נחשבה לאוניית ים טובה עם גלגול קל ויכולת הפלגה טובה, למרות שסבלה מצריכת דלק גבוהה. היה לה צוות של 672 קצינים ומלחים.

האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של ארבעה תותחי BL 12 אינץ' (305 מ"מ) Mk VIII בצריחים עם תותחים, אחד מקדימה ואחד מאחורה. הצריחים הונחו על ברבטות עגולות, בניגוד לשש מאחיותיה שנשאו ברבטות בצורת אגס. אילוסטריוס גם נשאה סוללה משנית של 12 תותחים QF 6 אינץ' (152 מ"מ)/40 קליבר. הם היו רכובים בקזמטים בשני סיפוני תותחים באמצע האונייה. היא גם נשאה 16 תותחי QF 12 פאונד ו-12 תותחי QF 2 פאונד להגנה מפני סירות טורפדו. היא הייתה מצוידת גם בחמישה צינורות טורפדו בקוטר 18 אינץ' (457 מ"מ), שארבעה מהם היו שקועים בגוף האונייה, כשהאחרון היה במשגר מותקן על הסיפון.

לאילוסטריוס ולשאר האוניות בסדרה שלה הייתה חגורת שריון בעובי 9 אינץ' (229 מ"מ) מפלדת הארווי, שאיפשר הגנה שווה עם עלות נמוכה יותר במשקל בהשוואה לסוגי שריון קודמים. זה איפשר לאילוסטריוס ולאחיותיה חגורת שריון עמוקה וקלה יותר מאשר אוניות מערכה קודמות ללא אובדן הגנה. הברבטים לסוללה הראשית היו מוגנים עם שריון בעובי 14 אינץ' (356 מילימטרים), ולמגדל הניווט היה אותו עובי פלדה בצדדים. הסיפון המשוריין של האונייה היה בעובי 2.5–4.5 אינץ' (64–114 מילימטרים).

היסטוריית שירות עריכה

השדרית של אילוסטריוס הונחה במספנת צ'טם ב-11 במרץ 1895 והיא הושקה ב-17 בספטמבר 1896. היא נכנסה לשירות בצ'טם לשירות בעתודת הצי ב-15 באפריל 1898, תחת פיקודו של קפטן סר ריצ'רד פור. והיא נכנסה לשירות מלא שם ב-10 במאי 1898 לשירות בצי הים התיכון.

בזמן שהותה בים התיכון, השתתפה אילוסטריוס בין ספטמבר לדצמבר 1898 במבצעים בכרתים של השייטת הבינלאומית, כוח רב לאומי שהורכב תחילה מספינות של הצי האוסטרו-הונגרי, הצי הצרפתי, הצי הקיסרי הגרמני, הצי המלכותי האיטלקי, הצי הרוסי הקיסרי והצי המלכותי שהתערבו בין פברואר 1897 לדצמבר 1898 במרד הנוצרי היווני 1897–1898 נגד שלטון האימפריה העות'מאנית באי. עד שהצטרפה אילוסטריוס לשייטת, האימפריה האוסטרו-הונגרית והקיסרות הגרמנית נסוגו מהשייטת, אך ארבע המדינות האחרות נותרו פעילות בה. האדמירלים הבכירים שלה הקימו "מועצת אדמירלים" ששלטה בכרתים במהלך ההתערבות, והאדמירלים החליטו בתחילת ספטמבר 1898 שהבריטים צריכים להשתלט על בית המכס בקנדיה (כיום הרקליון) כדי לגבות חובת יצוא למימון המינהל של האי. הדבר הביא להתפרעות אלימה של הטורקים בכרתים נגד חיילים בריטים, מלחים ואזרחים נוצרים בקנדיה ב-6 בספטמבר 1898, מה שגרר בתורו הגעת תגבורת לעיירה על ידי השייטת הבינלאומית. אילוסטריוס הייתה בין האוניות שהגיעו לנמל באמצע ספטמבר 1898 כדי לעזור לשמור על הסדר בעקבות המהומה.

קפטן פרנק פיניס מונה למפקד האונייה בפברואר 1900, ובשנת 1901 היא עברה שיפוץ במלטה. קפטן פרנסיס ג'ון פולי מונה למפקד האונייה ב-24 במרץ 1902, וביוני שלאחר מכן היא הייתה האונייה המובילה בחגיגת ההכתרה בגיברלטר. ביולי 1904 עבר אילוסטריוס לצי התעלה. כתוצאה מארגון מחדש ב-1 בינואר 1905, צי התעלה הפך לצי האטלנטי, והיא הפכה לספינה של הצי האטלנטי. אילוסטריוס סיימה את שירות הצי האטלנטי שלה בספטמבר 1905 והחלה בשיפוץ בצ'טם.

כשהיא יצאה מהשיפוץ, היא נכנסה למילואים בצ'טם ב-14 במרץ 1906, ולאחר מכן נכנסה לשירות מלא בצי התעלה החדש (לשעבר צי הבית) ב-3 באפריל 1906, ושימשה כאוניית דגל, אדמירל משנה. היא התנגשה בסקונר כריסטה בתעלת למאנש בערפל ב-13 ביוני 1906. היא הוחלפה כאוניית דגל וסיימה את שירותה בצי התעלה ב-1 ביוני 1908, והושבתה בצ'טם. אילוסטריוס הוקמה מחדש בצ'טם ב-2 ביוני 1908 לשירות עם פלגת פורטסמות' של צי הבית החדש. ב-22 במרץ 1909 היא התנגשה בסיירת מדרג ג' אמת'יסט בנמל פורטסמות', אך לא נגרם לה נזק. היא ספגה תקלה נוספת ב-21 באוגוסט 1909 כאשר היא נפגעה בקרקעית שלה על ידי פגיעה בשונית במפרץ בבקומב. היא עברה שיפוץ ב-1912, ומאוחר יותר באותה שנה הועברה לשייטת השלישית והשתתפה בתמרונים כאוניית דגל, תת-אדמירל, שייטת אוניות המערכה השביעית.

ביולי 1914 החל הצי המלכותי בגיוס זהירות כשהמלחמה החלה להיראות קרובה. אוניות הסדרה מג'סטיק היו עד אז אוניות המערכה הוותיקות והפחות יעילות בשירות בצי המלכותי. בתחילה, תוכנן כי אילוסטריוס תושבת לספק אנשי צוות עבור אוניית המערכה החדשה הדרדנוט ארין, אך במקום זאת היא הוצבה בתפקיד מלא לשמש כספינת שמירה עבור ה"גרנד פליט" ("הצי הגדול") ברגע שהחלה מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914. היא החלה בתפקיד ספינת שמירה בלוך אווה ב-23 באוגוסט 1914, ועברה ללוך נה קיל ב-17 באוקטובר 1914, אל טיין בנובמבר 1914, ולגרימסבי על האמבר בדצמבר 1914. היא נשארה בתפקיד ספינת שמירה על ההאמבר עד נובמבר 1915.

אילוסטריוס הושבתה בגרימסבי ב-26 בנובמבר 1915 כדי להפוך לאוניית נמל מפורזת; שניים מתותחי ה-12 אינץ' (305 מ"מ) שלה היו בשימוש חוזר בצריחי טיין. ההסבה שלה הושלמה במרץ 1916. היא שירתה בגרימסבי בתפקידה החדש עד אוגוסט 1916, אז עברה לצ'טם. אילוסטריוס הופקדה שם ב-20 בנובמבר 1916 לשימוש כמחסן תחמושת, וב-24 בנובמבר 1916 היא עברה לטיין כדי לשרת בתפקיד זה. בנובמבר 1917, היא עברה לפורטסמות' כדי להמשיך בשירות כאוניית תחמושת שם. אילוסטריוס הושבתה ב-21 באפריל 1919 והוכנסה לרשימת המכירה בפורטסמות' ב-24 במרץ 1920. היא נמכרה לגריטה ב-18 ביוני 1920, ופורקה בבארו.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא אה"מ אילוסטריוס בוויקישיתוף