אה"מ רויאל ג'ורג' (1756)
אה"מ רויאל ג'ורג' (באנגלית: HMS Royal George) הייתה אוניית קו מדרגה ראשונה של הצי המלכותי הבריטי, נושאת 100 תותחים. היא הושקה ב-18 בפברואר 1756 ונחשבה בשעתה לאוניית המלחמה הגדולה בעולם. האונייה נבנתה במספנת הצי בווליץ' ובנייתה נמשכה עשר שנים.
.jpg) | |
| "רויאל ג'ורג'" בעת השקת אה"מ "קיימברידג'". ציור מאת ג'ון קליבלי האב, 1757. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית קו מדרגה ראשונה, 100 תותחים |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | מספנת הצי בווליץ' |
| הוזמנה | 11 במאי 1859 |
| תחילת הבנייה | 1746 |
| הושקה | 18 בפברואר 1756 |
| תקופת הפעילות | אוקטובר 1755 (לפני השקתה) – 29 באוגוסט 1782 |
| אחריתה | טבעה, 29 באוגוסט 1782 |
| מיקום | ספיטהד |
| מלחמות וקרבות |
קרב מפרץ קיברון (1759) קרב כף סנט וינסנט (1780) |
| מידות | |
| תפוסה | 2,047 טון לפי מידת התפוסה הבריטית הישנה |
| אורך |
אורך הגוף (בגובה סיפון התותחים): 178 רגל (54.3 מ') אורך השדרית: 143 ft 5.5 in (43.7 מ') |
| רוחב | 51 ft 9.5 in (15.8 מ') |
| עומק הספנה | 21 ft 6 in (6.6 מ') |
| נתונים טכניים | |
| מספר תרנים | 3 תרנים |
| סוג המעטה | מעטה רוחבי שלם |
| הנעה | מפרשים |
| נתונים צבאיים | |
| חימוש |
100 תותחים:
|
את שירותה המבצעי החלה במלחמת שבע השנים, בפשיטה על נמל רושפור ב-1757. בקרב מפרץ קיברון ב-1759 שימשה אוניית הדגל של אדמירל אדוארד הוק. בסיום המלחמה, ב-1763, הושבתה והושמה בעתודה (אנ'). ב-1777 הוחזרה לשירות פעיל והשתתפה במלחמת העצמאות של ארצות הברית. ב-1780 שימשה אוניית הדגל של סגן אדמירל רוברט דיגבי בקרב סנט וינסנט.
"רויאל ג'ורג'" טבעה ב-29 באוגוסט 1782 בתחנת העגינה ספיטהד ליד פורטסמות'. האונייה הוטתה על צידה (אנ') כדי לגרד את ה"זקן" מתחתיתה לקראת הפלגה ארוכה, אך במהלך העבודות איבדה את יציבותה (אנ'), מים חדרו לתוכה דרך אשנבי התותחים של הסיפון התחתון והיא טבעה. למעלה מ-800 איש קיפחו את חייהם באסון, הנחשב לגדול האסונות הימיים שארעו במים הטריטוריאליים של בריטניה.
נעשו ניסיונות אחדים למשות את האונייה (אנ'), הן כדי להציל את תכולתה הן משום שהיוותה סכנה לשיט בסולנט. ב-1782 חילץ צ'ארלס ספולדינג (אנ') מן האונייה חמישה-עשר תותחי 12-פאונד כשהוא משתמש בפעמון צלילה שתכנן. מ-1834 עד 1836 חילצו האמודאים צ'ארלס וג'ון דין תותחים נוספים, כשהם משתמשים בקסדת צלילה פרי המצאתם. ב-1839 החל סר צ'ארלס פֶּסְלִי (אנ') מחיל ההנדסה המלכותי בהכנות לפיצוץ טרופת האונייה באמצעות חביות אבק שריפה. ב-1840 פוצצו את מה שנותר מגוף האונייה. הדף הפיצוץ שבר חלונות בתים בפורטסמות' ובגוספורט, מרחק מיילים אחדים משם. אנשיו של פֶּסְלִי משו מן האונייה תותחים ופרטי ציוד נוספים בשנים 1839 עד 1842.
תולדות שירותה בצי
עריכה
במהלך מלחמת הירושה האוסטרית (1740–1748) החליטה האדמירליות הבריטית לערוך שיפורים במבנה ובחימוש של אוניות הצי לעתיד לבוא, וקבעה לשם כך את תקן שנת 1748 (אנ'). ב-29 באוגוסט 1746 הורתה האדמירליות על בנייתה של אונייה מדרגה ראשונה נושאת 100 תותחים מִתֶּכֶן חדש שתיקרא "רויאל אן" (Royal Anne). האונייה נבנתה במספנת הצי בווליץ' ושדריתה הונחה עוד באותה שנה. ב-1748, תוך כדי העבודות, הסתיימה המלחמה ועל כן קצב העבודה הואט. בעודה על מדרון הבנייה (shipbuilding slip) הוחלף שמה של האונייה ל"רויאל ג'ורג'". הבנייה הסתיימה ב-1756, חודשים אחדים לפני פרוץ מלחמת שבע השנים (1756–1763). האונייה הוכנסה לשירות פעיל (אנ') באוקטובר 1755, בעודה על מדרון הבנייה, ולמפקדה הראשון מונה קפטן ריצ'רד דוריל (Dorrill). היא הורדה למים ב-18 בפברואר 1756,[1] ובעת השקתה נחשבה לאוניית המלחמה הגדולה בעולם.
במאי 1756, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת שבע השנים, צורפה "רויאל ג'ורג'" לשייטת המערבית (אנ') (לימים צי התעלה) שבסיסה בפלימות'.[2] היא שימשה אוניית הדגל של סגן-אדמירל אדוארד בּוּסְקוֹוֶן (אנ'), ובספטמבר 1757 השתתפה תחת פיקודו בפשיטה על רושפור.[2] ב-1759 השתתפה בהסגר על הצי הצרפתי בברסט.[2] מתחילת נובמבר 1759 שימשה "רויאל ג'ורג'" אוניית הדגל של אדמירל אדוארד הוק, ותחת פיקודו השתתפה בקרב מפרץ קיברון ב-20 בנובמבר 1759. בקרב הטביעה את אוניית המלחמה הצרפתית "סופרב" (אנ').
ביוני 1760 השתתפה במסקר הצי (אנ') בספיטהד. בסתיו 1762 הצטרפה לצי של אדמירל צ'ארלס הארדי. פעמי השלום המתקרב וההוצאות הרבות שהיו כרוכות בהפעלת אוניית מלחמה כה גדולה הובילו לפיזור הצוות (אנ') והוצאת האונייה מפעילות מבצעית ב-18 בדצמבר 1762. בסיום המלחמה הושמה האונייה בעתודה יחד עם מרבית האוניות מדרגה ראשונה של הצי. בין 1765 ו-1768, בעודה בעתודה, נעשו בה שיפוצים נרחבים במספנת הצי בפלימות'.
במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית (1775–1783) הוחלט להשיב את האוניה לפעילות. בין מאי לאפריל 1778 הוחזרה האונייה לכשירות מבצעית במספנת הצי בפורטסמות', וביולי 1778 צורפה לשייטת המערבית בתפקיד אוניית הדגל. בדצמבר 1779 הייתה אחת מ-29 אוניות המלחמה בפיקודו של אדמירל ג'ורג' רודני שליוו 100 אוניות אספקה לגיברלטר הנצורה על ידי הצבא הצרפתי-ספרדי. ב-8 בינואר 1780 השתתפה בתקיפת שיירת אוניות סוחר ואוניות מלחמה ספרדיות (אנ'), ב-16 בינואר נלחמה בקרב כף סנט וינסנט, וימים אחדים אחר כך לקחה חלק בהסרת המצור על גיברלטר.[2]
"רויאל ג'ורג'" חזרה לבריטניה עם שאר אוניות הצי, ובאפריל 1780 ציפו את תחתיתה בפחי נחושת להגנה מפני תולעי אוניות וצימדה ימית. היא חזרה לשירות מבצעי בקיץ אותה שנה בשייטת המערבית.[2] באפריל 1782 הצטרפה עם שאר אוניות השייטת לצי של אדמירל ריצ'ארד האו.[2]
לקריאה נוספת
עריכה- Rubinstein, Hilary (2020). Catastrophe at Spithead: The Sinking of the Royal George. Seaforth.
- Adkins, Roy and Lesely Adkins (2009). Jack Tar: The Extraordinary Lives of Ordinary Seamen in Nelson's Navy. Abacus.
- Lavery, Brian (2003). The Ship of the Line – Volume 1: The Development of the Battlefleet 1650–1850. London, Conway Maritime Press.
- Tracy, Nicholas (2006). Who's Who in Nelson's Navy: 200 Naval Heroes. London, Chatham Publishing.
- Winfield, Rif (2007). British Warships in the Age of Sail 1714–1792: Design, Construction, Careers and Fates. Seaforth.
קישורים חיצוניים
עריכה
- A Model of the 'Royal George', painting by Joseph Marshall, 1779. Royal Museums Greenwich.
