אהרן מז'יטומיר

רבי אהרן מז'יטומיר (ה'תק"י-1750 בערך – ה'תקע"ז-1817 בערך[1]) היה תלמידו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ומגדולי תנועת החסידות.

אהרן מז'יטומיר
חיבורו "תולדות אהרן"
חיבורו "תולדות אהרן"
לידה שנות ה־50 של המאה ה־18 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה שנות ה־20 של המאה ה־19 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – העשור של 1820 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הוא התמנה למגיד בז'יטומיר על ידי רבו בשנת ה'תקנ"ח.[2] בתפקידו זה כיהן כשלוש שנים ולאחר מכן עקר להונגריה וכיהן כמגיד בערים קראלי ואשוואר. כמו רבו גם הוא נודע בצדקתו, קדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה'.

הוא כתב ספר ובו דרשות קבליות על חומשי התורה בשם "תולדות אהרן", ברדיצ'ב, 1817. בספר נדפסו דרשותיו מז'יטומיר בשנים ה'תקנ"ח-ה'תקס"א.

הוא נפטר בכ"ו תשרי תקע"ז (1816) ובהילולה שלו משתתפים רבים.[3][4][5] קברו חולל מספר פעמים.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.