אוזריניצ'י

אוזריניצ'י (בסרבית:Озринићи או Ozrinići ) (במובן הצר יותר - בני האזור קצ'בו או צ'בו (Kčevo, Čevo) - נקראים "צ'בליאני") (Čevljani ) הם שבט מונטנגרי שחי בעבר בנאחיה קטון של הווילאיט מנונטנגרו (קארא דאג) ושל נסיכות מונטנגרו . הם נמנו עם השבטים המונטנגרים הישנים. אזר קטון הוא אחד מחבלי הארץ ההיסטוריים של מונטנגרו הישנה.

מפת השבטים של מונטנגרו הישנה. אוזריניצקי הם מס.6

היסטוריה

אוזריניצ'י מוזכרים במקורות כתובים בקוטור עוד בשנת 1335. לצידם חיו באזור קטון השבטים צוצה, בייליצה, צ'קליצ'י, צטיניה, נייגושי, פיישיבצי, זאגרצ'י וקומאני. אגדות מקומיות משופות לסרבים ולאלבנים סיפרו על חמישה אחים - ואסו, קראסו, אוזרו, פיפו ואוטו שהיו אבות לחמישה שבטים באזור שבגבול בין מונטנגרו והמרחב האלבני:שלושה שבטים סרבים - ואסוייביצ'י, קרסנצ'י ואוזריניצ'י, ושניים אלבנים: פיפרי ואוטי. לפי אחת האגדות האחים באו מהרצגובינה ואחד מהם, אוזרו, שהיה פיסח, לא נסע הלאה מזרחה, והעדיף להישאר במקום שנקרא קצ'בו.

שמם של אוזריניצ'י תועד לראשונה בצ'רטר של איוואן צרנוייביץ' משנת 1489, אחר כך ב"דפתר" (פנקס מיסים) של דוקאגין בשנים 1570–1571. בשנת 1597 חמש משפחות של בני אוזריניצ'י הקימו את היישוב בעל אותו השם, אוזריניצ'י, בסביבת העיר ניקשיץ'. בני אוזריניצ'י היו השבט הגדול ביותר בנאחיה קטון, שהייתה אחת מתוך ארבע היחידות המנהליות של מונטנגרו הישנה. בשנת 1829 פרץ סכסוך מזוין בין השבטים אוזריניצ'י וצוצה מחד וביילציה מאידך. השליט-מיטרופוליט פטר הראשון פטרוביץ'-נייגוש שלח את סימה מילוטינוביץ' סראיליה ואת מואיסיה כדי לתווך בין שני הצדדים.

בני אוזריניצ'י התפרסמו כשבט שומר הגבול נמצא במאבק מתמיד בטורקים העות'מאנים. הם היו השבט היחיד שאותו הילל נייגוש בחרוזים מיוחדים ("Čevo ravno, gnijezdo junačko") ("צ'בו הישר, קן גבורים") בשירתו האפית "זר ההרים" (""Gorski vijenac) שבההמספר הגדול ביותר של גבורים ראשיים היו בני שבט זה (סרדאר ווקוטה, קנז יאנקו, ווק מיצ'ונוביץ', ווק מנדושיץ', ווייבודה דרשקו, ווקוטה מרוולייביץ', ווק רסלפצ'ביץ'). פרשני יצירותיו של נייגוש מחשיבים גם את דמות אב המנזר (האיגומן) סטפאן כגבור ספרותי המבוסס אל אישיותו של סטבאן פרקוב ווקוטיץ', סנטור מונטנגרי מבני השבט אוזריניצ'י ויועצו של נייגוש. מפורסם היה גם הוויבוד פקו פבלוביץ' ניקוליץ'.

באספת פודגוריצה בשנת 1904 לחלק מפלגת "הירוקים" (להבדיל מה"לבנים") על אף היותם סרבים מוצהרים, התנגדו שבטי האזור קאטון, להתאחדות עם סרביה.

יישובים

מרכז השבט היה ביישוב צ'בו הכולל מספר כפרים: וויניצ'י, זליוצ'ה, מישקה, קוטה וכו'. יישובים חשובים אחרים של השבט הם אוז'גוריצ'י ולסטובו, מרקובינה, פולוצ'ה, בריאמוביצה, אוז'גוביצה, לסטבה, זאגרדה, ביילה פוליאנה, מאקליין, אובלי. לצד צטיניה צ'בו (ק'צבו) הוא המרכז המנהלי החושב של נפת קטון. בני אוזריניצ'י מדברים יחד עם בני ברוצ'נאץ תת-ניב מונטנגרי ייחודי

מושלי מונטנגרו

הודות לחשיבות השבט אוזריניצ'י מקרבו התמנו מושלי מונטנגרו בימי חסות הרפובליקה הוונציאנית. המושלים התחלקו בשלטון עם המיטרופוליט-ולדיקה של מונטנגרו עד אמצע המאה ה-18, כשמכרו את התואר לשושלת נייגוש. הם התפטרו מהתפקיד בגלל המרחק שהפריד אותם מקוטור, בירת המושלים, ובגלל סירובם לשהות זמן רב מדי מחוץ לשטח השבט.

לקריאה נוספת

• Nebojša B. Drašković - Čevsko Zaljuće i Donji Kraj sela u plemenu Ozrinići. Odbor za proučavanje sela SANU, kulturno-prosvetna zajednica Republike Srbije 1999.
• Petar Pejović, Mihailo Burić,Novak Ražnatović, Drago Ćupić - Ozrinići: pleme stare Crne Gore. P. Pejović. 2004, ISBN 978-86-905597-0-1.
• Aleksandar Pavlović Forging the enemy in Aleksandar Pavlović, Gazela Pudar Draško and Rigels Halili - Rethinking Serbian-Albanian Relations: Figuring Out the Enemy Routledge, London and NY, 2019
• 2020, Adnan Čirgić Dialectology of the Montenegrin Language Lexington Books, London עמ' 34

קישורים חיצוניים

• אתר של קבוצות אתניות ממונטנגריות באוסטרליה
• Špiro Kulišić O etnogenezi Crnogoraca שפירו קולישיץ' - על האתנוגנזה של המונטנגרים
• Discover Montenegro Tribes