אוליבר סנט ג'ון גוגארטי

סופר אירי

אוליבר סנט ג'ון גוגארטיאנגלית: Oliver St. John Gogarty‏; 17 באוגוסט 1878 - 22 בספטמבר 1957) היה רופא, מנתח, משורר, סופר, פוליטיקאי וספורטאי אירי.

אוליבר סנט ג'ון גוגארטי
Oliver St John Gogarty
אוליבר סנט ג'ון גוגארטי, ציור מ-1911 מאת ויליאם אורפן
אוליבר סנט ג'ון גוגארטי, ציור מ-1911 מאת ויליאם אורפן
לידה 17 באוגוסט 1878
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 1957 (בגיל 79)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אירלנד, מדינת אירלנד החופשית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תפקיד
  • סנאטור של אירלנד (6 בדצמבר 193419 במאי 1936)
  • סנאטור של אירלנד (6 בדצמבר 19286 בדצמבר 1934)
  • 1st Seanad (9 בנובמבר 19226 בדצמבר 1928) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרתה דווין (1906–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה האמריקאית לשירה (1954) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גוגארטי הוא המקור לדמותו של באק מאליגן בספרו של ג'יימס ג'ויס "יוליסס".

ביוגרפיה

עריכה

גוגארטי נולד בדבלין, למשפחה קתולית מבוססת. הוא גדל והתחנך במסגרות של המסדר הישועי, כמו סטוניהרסט קולג', וכן למד בטריניטי קולג' בדבלין, שנחשב לעדיף על פני היוניברסיטי קולג' הקתולי. הוא היה מראשוני הקתולים שפקדו את טריניטי קולג', שנים ספורות לאחר שזה החל לקבל לשורותיו סטודנטים קתולים. גוגארטי הוא גם בוגר הקולג' המלכותי למנתחים בדבלין.

 
פאב על שמו של גוגארטי בטמפל בר, דבלין. תמונתו של גוגארטי מופיעה על כרזה לצד זו של ג'ויס

באוגוסט 1906 נשא גוגארטי לאשה את מרתה דווין, בת העיר גולוויי.

הוא נחשב לספורטאי מצטיין, שהציל לפחות שני אנשים מטביעה בנהר הליפי, ואף חצה את הנהר בשחייה בעונת החורף, כשנמלט ממעצר בעת היותו מעורב כפוליטיקאי במדינת אירלנד החופשית. גוגארטי נמלט ללונדון, וכשחזר לאירלנד ב-1924 שחרר לנהר שני ברבורים. האירוע מתואר בשירו של אברהם רגלסון, "שְׁנֵי בַּרְבּוּרִים וְנָהָר". גוגארטי היה גם שחקן כדורגל במועדון הכדורגל בוהמיאן, וכן זכה במדליית הארד בספרות באולימפיאדת 1924[1]. ב-1937 כתב את ספר זכרונותיו "As I Was Going Down Sackville Street", ונתבע תביעת דיבה בגינו על ידי הנרי סינקלייר, סוחר דבלינאי יהודי שכנגדו ונגד דודו כתב גוגארטי דברי בלע. המשפט הפך לסנסציה בדבלין, והעיד בו בין היתר סמואל בקט. גוגארטי הפסיד במשפט ונאלץ לשלם פיצויים בסך 900 ליש"ט והוצאות משפט.[2]

בערוב ימיו עקר לארצות הברית ומת בניו יורק בגיל 79.

כיוצר, השתייך גוגארטי לזרם של תחיית הספרות האירית. שיריו וסיפוריו ההומוריסטיים זכו להערכתו של ויליאם בטלר ייטס שאף שיבץ אותם ב"ספר אוקספורד לשירה אנגלית" שערך (Oxford Book of English Verse).

גוגארטי וג'ויס

עריכה

הבלדה על ישו המשתעשע

אבי ברנש צעיר כמותו עוד לא היה

אבי הנו צפור, אמי יהודייה

אינני מסתדר עם הנגר יוסף

לגלגלתא פני, שליחים אני אוסף

-מי שחושב שאנ'לא אלוהי ממש

חנם הוא לא ישתה כשאכין פה יי"ש

הוא עוד ירצה, כאשר לו נוזל אשפוך

כי רק למים סתם היין יהפוך.

[3]

מקור:יוליסס, טלמאכוס, תרגום:יעל רנן

לגוגארטי הייתה מערכת יחסים מורכבת עם הסופר ג'יימס ג'ויס, ואישיותו קיבלה ביטוי בספר "יוליסס" בדמותו הבדיונית של באק מאליגן. היכרותם החלה בפגישה מקרית בספרייה הלאומית של אירלנד. בשנת 1904 שכר גוגארטי את מגדל מרטלו שבחוף סנדיקוב מדרום לדבלין ממשרד ההגנה הבריטי למגורים, תמורת 8 לי"ש לשנה, והשניים התגוררו בו יחדיו שישה לילות עד שג'ויס נטש את המגדל בכעס. הסצנה מתוארת בפרוטרוט בפרק הראשון ביוליסס.

גוגארטי היה ידוע בחיבתו לחמשירי זימה. הוא חיבר על ג'ויס את החמשיר הבא:

"מעשה בג'ויס, עלם רך

שקולו קול טנור משובח

הוא הולך לבורדל

בשירת נהלל,

והזונות לו עונות "ונשמח!"[4]

גוגרטי כתב גם את "השיר של ישו העליז (אך המעט סרקסטי)". ג'ויס שיבץ טקסט בעייתי זה, הגובל בכפירה, ב"יוליסס", ושם אותו כלשונו בפיו של באק מאליגן, בשם "הבלדה על ישו המשתעשע" (שני הבתים הראשונים מובאים משמאל):

גוגארטי ואנטישמיות

עריכה

גוגארטי היה אנטישמי מובהק. ב-1906, בעודו סטודנט בטריניטי קולג', כתב שני מאמרים אנטישמיים חריפים שהתפרסמו ב"שין פיין", עיתון אירי לאומני בעריכתו של ארתור גריפית'. בין היתר כתב גוגארטי על היהודים:

”אין לו כסף, מכיוון שהוא חי בארץ ענייה, אך הוא יודע למצוץ את המיטב שבה. דמו רווי בתולעים, והוא משמין מרקבון. כבן אמיתי לאביו, הוא סוחט באלף אחוזים... אני יכול להריח יהודי, ומשהו רקוב באירלנד [5][6]

גם ב"הבלדה על ישו המשתעשע" מופיע ניחוח אנטישמי בפרק הרביעי

אינני שוחה ואינני מחליק כמובן

אל הספינה באתי יום אחד לא מזמן

אז על המים הלכתי והכל קראו באמונה

עבור יהודי זה עדיף על מקלחת הגונה[7]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ w:Art competitions at the Summer Olympics
  2. ^ מקור: Beckett and Joyce, Barbara Reich Gluck
  3. ^ הטקסט המלא באנגלית מצוי כאן
  4. ^ מקור: ג'יימס ג'ויס, דיוקן האמן, תרגום סמדר ויוסי מילוא
  5. ^ .in Twentieth-century Ireland ,Dermot Keogh, עמוד 56
  6. ^ מקור: Jewish Ireland: A Social History [1]
  7. ^ מקור: ג'יימס ג'ויס, דיוקן האמן, עמ'132