אות הזהב המפלגתי

אות הזהב המפלגתיגרמנית: Goldenes Parteiabzeichen) הוא אות של המפלגה הנאצית שאושר בצו על ידי אדולף היטלר באוקטובר 1933. הוא ניתן ל-100,000 החברים הראשונים במפלגה הנאצית שהיו רשומים במפלגה עד ל-9 בנובמבר 1933 ושחברותם במפלגה הייתה ללא הפוגות. אותות נוספים ניתנו לחברים אחרים במפלגה שהיטלר חיבב (ראשי התיבות של שמו הוטבעו מאחורי אותות אלה) והחריג עבורם את כלל הענקת האות. עיטור דומה לחלוטין לאות הזהב המפלגתי הוענק מדי 30 בינואר לכל מי שפעל בצורה יוצאת מן הכלל לטובת המפלגה הנאצית או המדינה הנאצית. 20,487 גברים ו-1,795 נשים זכו בעיטור זה (לא כולל האותות עליהם הוטבעו ראשי התיבות של היטלר – סך הכל 22,282 זכו בעיטור)[1].

אות הזהב המפלגתי

אות הזהב המפלגתי היה האות הבסיסי ביותר של המפלגה הנאצית ואליו התווספה טבעת בצורת זר שהקיפה אותו. האות יוצר בשני גדלים: אות בקוטר 3.05 סנטימטרים לענידה על מדי שירות ואות בקוטר 2.4 סנטימטרים לענידה על בגדי שרד. במקרה שבעל העיטור נפטר, העיטור היה עובר לחזקת בני משפחתו. אבל מאחר שרק 100,000 החברים הראשונים הרשומים במפלגה הנאצית קיבלו את האות – לאף אדם אחר מלבדם היה אסור לענוד אותו. אות הזהב המפלגתי האישי של היטלר נרשם כאות מספר '1' של המפלגה (זאת על אף שהיה החבר ה-55 של המפלגה). עם זאת, מספר המפלגה הרשמי שלו היה 555, שכן מספרי חברות המלגה התחילו ב-500 כדי לגרום למספר החברות של המפלגה באותה עת להיראות גדול יותר.

היטלר העניק את האות לאשתו של יוזף גבלס, מגדה גבלס, באפריל 1945, והכריז עליה כ"אמא הראשונה של הרייך". האות המדובר נגנב מתצוגה במוזיאון ברוסיה בשנת 2005. השומרים במוזיאון חשבו שחתול הפעיל בטעות את האזעקה במבנה, לא ניגשו לעבר המיצג, והגנב ברח עם הפריט ללא מאמץ[2].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אות הזהב המפלגתי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה