אטלס LV-3B

מערכת שיגור אמריקאית

אטלס LV-3Bאנגלית: Atlas LV-3B) שנקרא גם Atlas D Mercury Launch Vehicle ו־Mercury-Atlas Launch Vehicle, היה משגר חלליות מסדרת הטילים אטלס ששימש את תוכנית מרקורי של נאס"א לשיגור אסטרונאוטים למסלול סביב כדור הארץ. הטיל שוגר לראשונה ב־29 ביולי 1960 למשימה מרקורי־אטלס 1 לטיסה תת־מסלולית. משימה זו נכשלה בגלל כשל טכני שמנע מהטיל להכניס את החללית שבראשה למסלול הנכון.

אטלס LV-3B
Launch of Friendship 7 - GPN-2000-000686.jpg
שיגור החללית המאוישת "פרנדשיפ 7" על גבי טיל אטלס LV-3B
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
משפחה משפחת טילי אטלס
יצרן קונבאייר
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
היסטוריית שיגורים
סטטוס פרש
אתרי שיגור ב־LC-14 בנמל החלל קייפ קנוורל
שיגורים 9
הצלחות 7
כשלונות 2
שיגור ראשון 29 ביולי 1960
שיגור אחרון 15 במאי 1963
יכולת
מטען ל־LEO 1,360 ק"ג
מידע נוסף
גובה 25 מטרים
קוטר 3.05 מטרים
משקל 116,100 ק"ג
שלבים 1
מאיץ ראשון אטלס MA-2
מספר מאיצים 1
מספר מנועים 2
סוג מנוע XLR-89-5
דחף 1,517.42 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק – 282 שניות
בגובה פני הים – 248 שניות
זמן בעירה 135 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב ראשון אטלס D
מספר מנועים 1
סוג מנוע XLR-105-5
דחף 363.21 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק – 309 שניות
בגובה פני הים – 215 שניות
זמן בעירה 303 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי

תשעה שיגורים של האטלס LV-3B בוצעו. שני שיגורים לא מאוישים לתת־מסלול, שלושה שיגורים לא מאוישים למסלול, וארבעה שיגורים מאוישים למסלול בתוכנית מרקורי. המשימה הראשונה שיועדה להיכנס למסלול סביב כדור הארץ (מרקורי־אטלס 3) נכשלה גם היא עקב בעיה במערכת ההנחיה של הטיל, דבר שחייב את מרכז הבקרה להשמיד את הטיל במעופו. החללית הבלתי מאוישת שמוקמה בראש הטיל הפעילה את מערכת החילוץ שלה והחללית נמצאה כ־1.8 ק"מ מכן השיגור.

שיגורי האטלס LV-3B בוצעו ב־LC-14 מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה. שיגורים נוספים של חלליות מרקורי על גבי טיל LV-3B תוכננו אבל בוטלו בעקבות הצלחת השיגורים המקוריים שתוכננו. השיגור האחרון בוצע ב־15 במאי 1963.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אטלס LV-3B בוויקישיתוף