איליה חרז'אנובסקי

במאי קולנוע רוסי

איליה אנדרייביץ' חרז'אנובסקירוסית: Илья́ Андре́евич Хржановский; נולד ב-11 באוגוסט 1975 במוסקבה, ברית המועצות) הוא במאי קולנוע רוסי. בנם של אנדריי חרז'אנובסקי (נולד בשנת 1939), מבכירי במאי האנימציה הרוסית ומריה ניימן, פילולוגית, עורכת ותסריטאית. הוא נכדו של האמן והשחקן יורי חרז'אנובסקי (1905–1987).

איליה חרז'אנובסקי
Илья Хржановский
חרז'אנובסקי, 2005
חרז'אנובסקי, 2005
לידה 11 באוגוסט 1975 (בן 45)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1998–הווה (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי, מפיק קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון לקולנוע על שם גרסימוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירה מוקדמתעריכה

למד באקדמיה לאמנויות יפות בבון (1992–1993) ובמכון הרוסי לקולנוע (1998) (VGIK), הפקת הבכורה של חרז'אנובסקי הייתה הפקת הסרט "מה שאני מרגיש" שהוצג בפסטיבל קוקארט בפטרהוף בשנת 1997. חרז'אנובסקי ביים את הסרט "עצירה", שהוא סרט קצר, יחד עם ארטיום מיכאלקוב בשנת 1998.

בשנים 1998–2002 עבד חרז'אנובסקי כבמאי ומפיק בפרסום מסחרי. הוא היה גם המפיק האחראי של פרויקט הטלוויזיה של ערוץ TNT "רשימת אוהבי הפדרציה הרוסית", סדרה שביימו במאי קולנוע רוסים מובילים. בשנת 2003, הפרויקט הפך לחלק מהתכנית לפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, כמו גם לפסטיבלי קולנוע רוסיים ובינלאומיים אחרים.

סרטיועריכה

4עריכה

חרז'אנובסקי ביים את הסרט "4", שזיכה אותו במספר פרסים, כולל פרס קקטוס הזהב והפרס הראשי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ברוטרדם, הולנד, פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע עצמאי בבואנוס איירס; פרס חבר השופטים הגדול כבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסיאטל; פרס הסרט הטוב ביותר ופרס הסרט הטובים ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטרנסילבניה; פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי באתונה, והיה מועמד לפרס הסרט האירופי של פסבינדר. הוא נכלל בתוכניות רשמיות של יותר מ-50 פסטיבלי קולנוע בינלאומיים, כולל פסטיבל ונציה, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ברוטרדם, פסטיבל הסרטים בלוס אנג'לס, פסטיבל סיאטל הבינלאומי ופסטיבל טרייבקה הסרט הופץ גם בבריטניה, צרפת, איטליה, הולנד, בלגיה, ארצות הברית, וגם מדינות סקנדינביה ודרום אסיה.[1]

פרויקט דאועריכה

דאועריכה

דאו הוא פרויקט וסדרת סרטים[2] המבוססים על חייו של הפיזיקאי הסובייטי לב לנדאו. פיתוח הפרויקט החל בשנת 2005, בתור ההפקה המשותפת הגדולה ביותר של רוסיה ואירופה.

הפרויקט הופק על ידי Phenomen Films, חברה שנוסדה ברוסיה ועברה מאוחר יותר לבריטניה. מהצד האירופי משתתפי הפרויקט הם חלק מהקרנות החשובות ביותר, ערוצי טלוויזיה וחברות קולנוע, כולל - קרן התמיכה הקולנועית האירופית Eurimages; קולנוע Arte France (אורכב 17.02.2014 בארכיון Wayback Machine) - חברת הפקות (צרפת), Société Parisienne de Production - חברת הפקות (צרפת); WDR / Arte - חברת הפקות (גרמניה), Medienboard Berlin-Brandenburg - מימון (גרמניה), Mitteldeutsche Medienförderung - מימון (גרמניה), Essential Filmproduktion - חברת הפקות (גרמניה); מכון הקולנוע השוודי - מימון (שוודיה), Film I Väst - חברת הפקות (שוודיה), Plattform Production - חברת הפקות (שוודיה); קרן הוברט בלס (הולנד), AG Interfilm BV (הולנד). הסרט זכה בפרס המיצג הטובה ביותר בשוק הקולנוע האירופי, בסופיה, בולגריה. הוא נכלל בעשרת הפרויקטים הטובים ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי CineMart (רוטרדם, הולנד). בשנת 2006, דאו הפך לחלק מהתוכנית הרשמית של פסטיבל קאן ונבחר לאחד מ-17 הפרויקטים הטובים בעולם בפסטיבל קאן.

דאו. נטאשהעריכה

"דאו. נטאשה" הוא הסרט הראשון בפרויקט רחב יריעה שצולם בתוך מיצב אמנותי ענק אשר נבנה בעיר חרקוב שבאוקראינה. השחקנים, רובם לא מקצועיים, חיו בתנאי משטר סובייטי אותנטיים לכל אורך הצילומים.[3] הסרט צולם בסט שגודלו 12 אלף מ"ר, בו התגוררו משך שלוש שנים מאות שחקנים ואנשי הפקה. החומר המצולם, למעלה מ-700 שעות, נערך ל-14 סרטים באורך מלא, שלוש סדרות טלוויזיה ועבודות וידאו וסרטים מדעיים. עלילת הסרט מתמקדת בנטאשה המנהלת קפיטריה במכון מחקר סובייטי בשנות 1950. הקפיטריה היא לבו של יקום ה'דאו'. כולם מגיעים לשם: עובדי המכון, מדענים, אורחים זרים. ערב אחד פוגשת נטאשה מדען צרפתי בשם לוק ומבלה אתו את הלילה. למחרת היא מזומנת לחקירה בק.ג.ב. על טיב יחסיה עם האורח.

חברות הפקותעריכה

בשנת 2005 הקים חרז'אנובסקי חברת הפקות בשם Phenomen Films, שפיתחו והפיקו, בין היתר, את הסרט "חייל מנייר" מאת אלכסיי גרמן, שזכה בפרס אריה הכסף ופרס אוסלה הזהב (על צילום) בפסטיבל ונציה. כמו כן, הוא היה מועמד לפרס הקולנוע האירופי, וזכה בפרסים ובמועמדויות נוספות בשנת 2008.[4] בשנת 2010 הקים חרז'אנובסקי את חברת Phenomen Berlin Filmproduktions GmbH (גרמניה). בשנת 2011 הוא הקים את חברת Phenomen UK Ltd. (שמושבה בבריטניה).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה