אליהו שיק

רבי אליהו שיק (כונה: ר' אלינקע לידער; ה'תקס"טי"ב באלול ה'תרל"ד) היה רב הערים לידא, זאגר וקוברין ומחבר הספר עין אליהו.

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ביוגרפיהעריכה

נולד בוולקוביסק בשנת תקס"ט לרבי בנימין. מצד אביו היה מיוחס לרבי יום טוב ליפמן הלר ומצד אמו למהרש"א. בעודו תינוק בן שלושה חודשים נפטר אביו ואמו נישאה בשנית. עד גיל שתים עשרה גדל בבית אביו החורג ולאחר מכן גדל אצל דודו.

נישא לבתו של ר' יעקב, שהיה מו"ץ בעיר. שהה מספר שנים בעיר ולמד בתקופה זו אצל רבי בנימין דיסקין רב העיר (אביו של מהרי"ל דיסקין). משך חצי שנה שימש רבו של חתן צעיר - רבי יצחק אלחנן ספקטור, לימים רבה של קובנא.

כיהן כרב במספר מקומות, תחילה באמסטיבוב שאצל וולקוביסק, לאחר מכן עבר ללונה הסמוכה לגרודנה, ובהמשך שימש כרב העיירה דרצ'ין, שם נפטרה אשתו ורבי אליהו נישא בשנית לבתו של רבי זלמן זאב מו"ץ בעיר וילנה. בדרצ'ין היה רבו של הבחור חיים ליב טיקטינסקי, לימים ראש ישיבת מיר, והלה מילא את מקומו ברבנות בעת שר' אליהו נעדר מן העיר.

בשנת תר"ד החל לכהן כרב העיר לידא, שם ישב כעשרים שנה. בשנת תרכ"ד עבר לעיירה זאגר (חדש) בקצה ליטא. לא ברורה הסיבה שבגינה עבר לעיירה מרוחקת זו ויש האמורים כי היה זה מפאת מחלוקת ששררה בעיר בין החסידים למתנגדים. בשהותו בזאגר החל בהדפסת ספרו עין אליהו על ספר עין יעקב שעל אגדות הש"ס. חיבורו נדפס במהדורת הספר עין יעקב תרכ"ט-תרל"ד.

בשנות גזרת הקנטוניסטים נודע כלוחם תקיף בפעילות ה'חאפרים' (תפסנים ביידיש) שמשימתם הייתה לחטוף ילדים קטנים ממשפחות עניות לצורך גיוסם לצבא, ובכך למלא את המכסות שהטיל הצאר ניקולאי הראשון. מסופר כי בשהותו בלידא פרץ פעם - בעזרת כמה מבעלי המלאכה של העיר - לבית בו החוזקו הילדים ושחררם לחופשי.

בסוף ימיו נקרא לכהן ברבנות העיר קוברין ונפטר בה בפתאומיות לאחר כחצי שנה בתאריך י"ב באלול תרל"ד.

לקריאה נוספתעריכה

  • רבי אליהו שיק אב"ד לידא, בתוך: משה זעירא, רבותינו שבגולה חלק א, הוצאת אגודת נחליאל, ירושלים תשנ"ו (עמ' 37–43).

קישורים חיצונייםעריכה

חיבוריועריכה