אליזבת פרסטר-ניטשה

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך מנוסח בהווה, קטעים עם לשון קלוקלת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תרזה אליזבת אלכסנדרה פרסטר-ניטשהגרמנית: Therese Elisabeth Alexandra Förster-Nietzsche), הידועה כאליזבת פרסטר-ניטשה (10 ביולי 1846- 8 בנובמבר 1935), הייתה אחותו של הפילוסוף פרידריך ניטשה והקימה את ארכיון ניטשה בשנת 1894.

אליזבת פרסטר-ניטשה
Therese Elisabeth Alexandra Förster-Nietzsche
Elisabeth förster 1894a.JPG
לידה 10 ביולי 1846
רקן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 1935 (בגיל 89)
ויימאר, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע ארכיונאית, literary executor, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Bernhard Förster עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרסטר-ניטשה הייתה ידועה בדעותיה האנטישמיות ובתמיכתה בלאומנות הגרמנית ובמפלגה הנאצית, אשר התפתחו בעקבות חתונתה לברנהרד פרסטר, מורה תיכון שהפך לפעיל ימין קיצוני[1]. בעקבות כך, לאחר מותו של אחיה, שינתה פרסטר-ניטשה כתבים וספרים רבים של אחיה כך שיתאימו לאידאולוגיה שלה ושל בן זוגה, לרוב בדרכים שעמדו בסתירה לתפיסתו של ניטשה עצמו. כתוצאה מניכוס זה, יוחסה הפילוסופיה של ניטשה בעיני רבים לאידאולוגיה הנאצית ולמיליטריזם. עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, ארכיון ניטשה קיבל תמיכה כלכלית ופרסום בעקבות דעותיה של פרסטר-ניטשה, ואף היטלר היה נוכח בהלווייתה של פרסטר-ניטשה יחד עם חברי מפלגה וגנרלים גרמנים אחרים[2].

פרסטר-ניטשה האמינה בעליונות הגזעים הטבטוניים ונישאה למסית אנטישמי, ברנהרד פרסטר. בשנות ה-80 של המאה ה -19, נסע הזוג לפארגוואי והקימו את נואבה-גרמניה, מושבה ארית טהורה כביכול, אך המפעל נכשל ופרסטר התאבד. עקב משבר כלכלי חמור, נכשלה אליזבת להנציח את שם בעלה כגיבור לאומי וכל ניסיונותיה לשמר את המושבה כאי של נצרות טבטונית כשלו. לאחר התמוטטותו הנפשית של אחיה, פרידריך ניטשה בשנת 1889, שימשה אליזבת כאפוטרופוס וסעדו אותו בווימאר עד למותו בשנת 1900. היא שימרה את זכויות היוצרים לכתבי היד שלו ואף שינתה את שם ביתה ל"ארכיון ניטשה". לאורך כל חייה, היא סירבה לספק גישה ציבורית ליצירותיה של אחיה, וערכה אותן כראות עיניה.

כתביו המסולפים של ניטשה שנערכו תחת פרשנותה המעוותת של אליזבת זכו להכרה נרחבת. היא אספה כמה מכתביו המאוחרים של ניטשה תחת הכותרת "Der Wille zur Macht" ("הרצון לעצמה") ופרסמה זאת כמסה שלמה ואחידה. תחילה פורסמה כחלק מהביוגרפיה בת שלושת הכרכים של ניטשה (1895-1904), לאחר מכן במהדורת כרך אחד (1901) ולבסוף במהדורה מחודשת של שני כרכים (1906), שנחשבה בעיני רבים כמגנום אופוס של ניטשה. היא עיוותה את רעיונותיו של ניטשה בעבודה זו ובאחרות. פרשנויות אלו הן שגרמו במידה רבה לתפיסה מוטעית של ניטשה כפילוסוף מוקדם של הפאשיזם. אליזבת הייתה תומכת המפלגה הנאצית ובלווייתה בשנת 1935 נכחו אדולף היטלר ואנשי מפתח רבים אחרים מהמפלגה הנאצית. לאחר מותה, חזרו חוקרים אל כתבי המקור של ניטשה וזיהו עד כמה סילופיה של אליזבת השפיעו על כתביו. היא חיברה יחד מקטעים מכ-30 מכתבים ולעיתים קרובות שינתה חלקים. גילוי הזיופים שלה והטקסטים המקוריים השפיעו עמוקות על הפרשנות המאוחרת לפילוסופיה של ניטשה.[3]

לקריאה נוספתעריכה

  • Diethe, Carol, Nietzsche's Sister and the Will to Power, Urbana: University of Illinois Press, 2003. (A biography of Elisabeth Förster-Nietzsche)
  • Macintyre, Ben, Forgotten Fatherland: The Search for Elisabeth Nietzsche, New York: Farrar Straus Giroux, 1992.
  • סיימון רומרו, "החלום הארי נכשל גם בעולם החדש", אוחזר מאתר "הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.2016822

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Lerner, Robert E.,, Ernst Kantorowicz : a life, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2017, עמ' 11
  2. ^ מקור
  3. ^ "Elisabeth Förster-Nietzsche | German editor". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2018. 


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.