אליזבת קלוד ז'אקה דה לה גר
אליזבת קלוד ז'אקה דה לה גר (בשם מלא בצרפתית: Élisabeth-Claude Jacquet de La Guerre; 17 במרץ 1665 – 27 ביוני 1729) הייתה מלחינה ונגנית צ'מבלו צרפתייה.
 | |
| לידה |
17 במרץ 1665 פריז, ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 1729 (בגיל 64) פריז, ממלכת צרפת |
| שם לידה |
Élisabeth Jacquet |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
כנסיית סנט אסטאש |
| ידועה בשל | היותה האישה הראשונה בצרפת שהלחינה אופרה |
| בן או בת זוג |
Marin de La Guerre (23 בספטמבר 1684–?) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אליזבת נולדה ב-1665 בצרפת, לאם עם קשרים לבית המלוכה ולאב בונה הרפסיקורדים ונגן עוגב מקצועי. אליזבת, אחותה ושני אחיה קיבלו חינוך מוזיקלי מינקות וכולם גדלו להיות מוזיקאים מקצועיים. אליזבת למדה שירה, נגינה בהרפסיקורד, אלתור, ליווי והלחנה, ובגיל 7 הוצגה בפני המלך לואי ה-14 שהתרשם ממנה מאוד.[1] ילדת הפלא המשיכה ללמוד ולהתאמן עד שבגיל 12 עברה להתגורר בחצר המלך, תחת חסותה של פילגשו, המרקיזה דה מונטספאן, שהמשיכה להשקיע בהשכלתה המוזיקלית.[2]
בגיל 18 קיבלה אליזבת אישור מהמלך לעבור לפריז, ואף קיבלה ממנו פנסיה לכל חייה. בפריז הכירה את נגן העוגב מארין דה לה גר, והשניים נישאו. אליזבת החליטה לאחד בין שני שמות המשפחה ועל כן נקראה – אליזבת קלוד ז'אקה-דה לה גר.[2]
אליזבת, שבנעוריה ספגה אופרות נהדרות בחצר המלך, רצתה מאוד לכתוב יצירה בימתית משל עצמה. היא ידעה שסביר שתספוג ביקורת על עצם הניסיון להלחין יצירה שכזו, בשל היותה אישה, וכדי לצמצם את הנזק, ביקשה מלואי ה-14 להקדיש לו את הבלט-אופרה "לכבוד הניצחון". ב-1685 עלתה היצירה, וכצפוי ספגה ביקורת קשה. לאחר הכישלון חזרה להופיע ולהלחין לצ'מבלו.
ב-1694, שנתיים לאחר לידת בנה היחיד, עלתה בפריז האופרה "צפאל ופרוקריס" שהלחינה אליזבת, בוצעה כמה פעמים באותה שנה וירדה מהבמה. העובדה שהייתה האישה הראשונה בצרפת שהלחינה אופרה לא הרשימה את המבקרים של אז. רק לקראת שנות האלפיים נשמעו דעות אחרות ואוהדות על האופרה הזו.
חוסר ההצלחה גרם לאליזבת לחזור לחבר קנטטות וקטעים לצ'מבלו, ובמקביל החלה להתעניין בז'אנר החדש שהתפתח באיטליה וכבש את פריז – הסונאטה. היא הייתה בין הראשונות שהלחינו סונטות בצרפת, ובתקופה בה היה מאבק תרבותי בין הסגנון הצרפתי לאיטלקי, אליזבת לא חששה ושילבה ביצירתה בין שני הסגנונות.
תחילת המאה ה-18 הביאה עמה טרגדיות אישיות לאליזבת. בהפרש לא רב זה מזה, מתו בנה היחיד (גם הוא מוזיקאי מבטיח), אביה, וכעבור שנתיים גם בעלה. לאחר הפסקה ארוכה, החלה להתאושש והקיפה את עצמה בחברים בסלון מוזיקלי שפתחה בביתה, ולאט לאט חזרה גם להלחין. רוב יצירותיה הוקדשו למלך. לקראת סוף חייה חיה אליזבת בכנסייה, ונפטרה ב-1729.
קישורים חיצוניים עריכה
- אליזבת קלוד ז'אקה דה לה גר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אליזבת קלוד ז'אקה דה לה גר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אליזבת קלוד ז'אקה דה לה גר, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Elisabeth-Claude Jacquet de la Guerre | French musician, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ 1 2 אדית זק, אהבת הסירנות, ישראל: אשתר הוצאה לאור, 2015