אליעזר ננס

אליעזר (לייזר) ננס (ה' בסיוון ה'תרנ"ז, 5 ביוני 1897י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה אסיר בברית המועצות, ואוטוביוגרף בולט, חסיד חב"ד. ריצה את תקופת המאסרים והגלויות הארוכה ביותר שריצה יהודי בברית המועצות בעוון שמירת יהדות - כ-20 שנה.

אליעזר ננס
האיש שלא נכנע.jpg
ספרו "האיש שלא נכנע" ועליו תמונתו
לידה 5 ביוני 1897
פטירה 22 במרץ 1997 (בגיל 99)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת אסיר בגין שמירת מצוות, מייסד ספריית חב"ד בירושלים ומכון היכל מנחם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסוהרים הסובייטים כינוהו "סובוטא" (שבת ברוסית), בשל שמירתו את השבת. בה'תשל"ב פרסם ביידיש את קורות חייו במאסרים והגלויות בספר "מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס[1]" (20 שנותיי בבתי הכלא הסובייטים). הוא חתם על הספר בשם העט "אברהם נעצאך"[2], כדי לא להזיק לבני משפחתו שנותרו בברית המועצות. הספר תורגם לאנגלית תחת השם "My twenty years in soviet prisons". קורות חייו נכתבו גם בקומיקסים וספרי ילדים, כמו "מול משטר האימה" וכן "מול כוחות הרשע" בהוצאת "אורות" החסידית.

בוגר ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. לא היו לו ילדים.

ייסד את ספריית חב"ד ומכון היכל מנחם בירושלים וניהל את כולל חב"ד בישראל, עם הרב שלמה יוסף זוין. בשנת תשס"ה נקרא על שמו רחוב בין שיכון חב"ד לתל ארזה בירושלים[3].

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.