אליעזר ננס

רבי אליעזר (לייזר) ננס (מכונה; ר' לייזר, במקור שם משפחה; גור אריה, ה' בסיוון ערב שבועות ה'תרנ"ז, 5 ביוני 1897 – י"ג באדר ב' ערב פורים ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה חסיד חב"ד, שהתפרסם בשל הספר האוטוביוגרפי "מיינע צוואַנציק יאָר אין סאָוועטישע טורמעס" (מיידיש: עשרים שנותיי בבתי הכלא הסובייטיים; בתרגום העברי: האיש שלא נכנע) או "סובאָטאַ" (שבת ברוסית), אותו פרסם ביידיש תחת שם העט אברהם נעצאַך (צורה יידית של "נצח"), בו תיאר את קורותיו בבתי הכלא ובמחנות העבודה בברית המועצות, בהם שהה כ־20 שנה (1937–1957), יותר מכל אדם אחר שנאסר בשל פעילות יהודית, בשל השתתפותו במחתרת החב"דית.

אליעזר ננס

ספרו "האיש שלא נכנע" ועליו תמונתו
לידה	5 ביוני 1897 חרסון, האימפריה הרוסית
פטירה	22 במרץ 1997 (בגיל 99)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ברית המועצות
שם עט	אברהם נעצאך
יצירות בולטות	מיינע צוואַנציק יאָר אין סאָוועטישע טורמעס (בתרגום העברי: האיש שלא נכנע)
שפות היצירה	יידיש

ביוגרפיה

נולד בחרסון אוקראינה למרדכי אריה לייב ננס-גור אריה ולחיה רבקה. הסוהרים הסובייטים כינוהו "סובוטא" (שבת ברוסית), בשל שמירתו במסירות נפש את השבת והלכותיה. ב-1972 שנת ה'תשל"ב פרסם ביידיש את קורות חייו במאסרים והגלויות בספר "מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס" (20 שנותיי בבתי הכלא הסובייטים). הוא חתם על הספר בשם העט "אברהם נעצאך", כדי לא להזיק לבני משפחתו שנותרו בברית המועצות. הספר תורגם לאנגלית תחת השם "My twenty years in soviet prisons". קורות חייו נכתבו גם בקומיקסים וספרי ילדים, כמו "מול משטר האימה" וכן "מול כוחות הרשע" בהוצאת "אורות" החסידית. רבי לייזר הוא בוגר ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.

בליל ערב יום כיפור שנת תרצ"ו לקחו אותו למאסר ברוסטוב, שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על לימוד התורה עם ילדים ופתיחת "תלמודי תורה" לעשר שנים עבודת פרך בסיביר.

גם בשנות מאסרו עמד על זכותו לקיום תורה ומצוות.

הסוהרים היו מכנים אותו בשם "סובוטא" על היותו עקשן על שמירת השבת.

באחד מחגי הפסח לא קיבל את המצות שאשתו הייתה שולחת מדי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח תפילין וללמד תורה ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מפולין שנפטר שם.

כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל ענייני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עברו עליו צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. "לפי חשבוני", אמר פעם ר' לייזר, "ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים".

חיים אישיים והנצחה

נשא לאשה את רעייתו בברית המועצות את רייזל-שושנה ננס (נפטרה ב-26 במאי 1988, י' בסיוון ה'תשמ"ח) ועלה עם רעייתו לירושלים בשנת 1965 ה'תשכ"ו, לזוג לא היו ילדים. נפטר ב-22 במרץ 1997, י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, הלוייתו רבת משתתפים התקיימה ביום הפורים (למחרת פטירתו), נטמן בהר הזיתים.

הונצח בספריית היכל מנחם ברחוב ישעיהו 22 שכונת גאולה-כרם אברהם בירושלים בקומה ראשונה קומת הקרקע. בה ייסד את ספריית חב"ד ומכון היכל מנחם בירושלים וניהל את כולל חב"ד בישראל, עם הרב שלמה יוסף זוין. ב-נובמבר 2005 חשוון ה'תשס"ה הוחלט בעיריית ירושלים לקרוא על שמו רחוב בין שיכון חב"ד לתל ארזה בירושלים, ואכן ב-אוגוסט 2007 באלול תשס"ז התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך משיכון חב"ד והישיבה הגדולה תורת אמת חב"ד אל בית הכנסת חב"ד והישיבה הקטנה תורת אמת חב"ד הנמצאים ברחוב חנה "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.

על מצבת ר' אליעזר ננס נכתב:

פ"נ! הרה"ח התמים רבי אליעזר ננס זכרו לברכה, בר רבי מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה עליהם השלום, למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע וכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש נשיא דורנו, עסק בהפצת תורתינו הקדושה ברוסיא הסובייטית, ועל כן ישב במחנות סיביר כ-20 שנה, ובגבורת נפש עילאית שמר שם, על כשרות ושבת ויום טוב, העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות, נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ"ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י"ג אדר שני אדר ב' ה'תשנ"ז בירושלים ת"ו

— מציבות הר הזיתים

לקריאה נוספת

• נפתלי צבי גוטליב, האיש שלא נכנע ה'תשנ"ז, מכון היכל מנחם, ב-2014 יצא בתרגום לרוסית
• רייזל פרידמן, איש השבת - סובוטא: פרקי הוד מחייו של רבי אליעזר ננס, תשע"ג, מכון היכל מנחם
• זלמן רודרמן, מול כוחות הרשע : חיי הגבורה של רבי אליעזר ננס שאפילו עשרים שנות מאסר ועבודת פרך לא הכניעוהו, תשע"ג, כפר חב"ד
• משה נחמיה לב, איש מסירות הנפש, משפיעים לדורות, כי קרוב, מעיינותיך, גיליון 121 עמוד 4–9.

קישורים חיצוניים

• אליעזר ננס (1897-1997), דף שער בספרייה הלאומית