אליעזר ננס

אליעזר ננס
	ספרו "האיש שלא נכנע" ועליו תמונתו
לידה	5 ביוני 1897
פטירה	22 במרץ 1997 (בגיל 99)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
פעילות בולטת	אסיר ציון, מייסד ספריית חב"ד בירושלים ומכון היכל מנחם

אליעזר (לייזר) ננס (ה' בסיוון ה'תרנ"ז, 5 ביוני 1897 – י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה אסיר ציון ואוטוביוגרף בולט חסיד חב"ד. ריצה את תקופת המאסרים והגלויות הארוכה ביותר שריצה יהודי בברית המועצות בעוון שמירת יהדות - כ-20 שנה. הסוהרים הסובייטים כינוהו "סובוטא" (שבת ברוסית), בשל שמירתו את השבת. בה'תשל"ב פרסם ביידיש את קורות חייו במאסרים והגלויות בספר "מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס^[1]" (20 שנותיי בבתי הכלא הסובייטים). הוא חתם על הספר בשם "אברהם נעצאך" כדי לא להזיק לבני משפחתו שנותרו בברית המועצות. הספר תורגם לאנגלית תחת השם "My twenty years in soviet prisons". בוגר ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.

ייסד את ספריית חב"ד ומכון היכל מנחם בירושלים וניהל את כולל חב"ד בישראל, עם הרב שלמה יוסף זוין. בשנת תשס"ה נקרא על שמו רחוב בין שיכון חב"ד לתל ארזה בירושלים^[2].

לקריאה נוספתעריכה

נפתלי צבי גוטליב האיש שלא נכנע ה'תשנ"ז, מכון היכל מנחם, ב-2014 יצא בתרגום לרוסית
רייזל פרידמן, איש השבת - סובוטא : פרקי הוד מחייו של רבי אליעזר ננס, תשע"ג, מכון היכל מנחם
זלמן רודרמן, מול כוחות הרשע : חיי הגבורה של רבי אליעזר ננס שאפילו עשרים שנות מאסר ועבודת פרך לא הכניעוהו, תשע"ג, כפר חב"ד