אלכסנדר זופאן

גאוגרף אוסטרי ממוצא סלובני
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שמות, ניסוחים, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

אלכסנדר גאורג זופאןגרמנית: Alexander Georg Supan, ‏ 3 במרץ 1847 סן קנדידו (איניכן) – 7 ביולי 1920 ברסלאו) היה גאוגרף אוסטרי, בן למשפחה עם שרשים סלובניים, יליד דרום-טירול. לימד כפרופסור באוניברסיטה ע"ש פרנץ יוזף בצ'רנוביץ בבוקובינה, בזמנו חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. השקפותיו הגאופוליטיות מוצגות בספריו "ההתפתחות הטריטוריאלית של המושבות האירופיות" (1906) ו"הכיוונים הראשיים של הגאוגרפיה הפוליטית הכללית" (1918)

אלכסנדר זופאן
Alexander Supan
צילום משנת 1883
צילום משנת 1883
לידה 3 במרץ 1847
איניכן, דרום טירול (כיום סן קנדידו באיטליה), אוסטריה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביולי 1920 (בגיל 73)
ורוצלאב (ברסלאו), שלזיה, הרייך הגרמני (רפובליקת ויימאר) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה מדליית קוטניוס (1904) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אלכסנדר גאורג זופאן נולד בשנת 1847 באיניכן (סן קנדידו) בעמק פוסטר (פוסטריה) שבדרומה של רוזנות טירול אז באימפריה האוסטרית, כיום באיטליה. הוריו היו סלובנים מתבוללים בתרבות הגרמנית-אוסטרית : האב, יאקוב זופאן, מפקח יערות, שמקורו בכפר זאסיפ באזור בלד, ואמו, אנטוניה, הייתה במקור מן היישוב רדובליצה, בקרניולה העליונה. אחיו, יוזף, (1902-1828) היה עורך דין ופוליטיקאי בזירה הלאומית הגרמנית בסלובניה. למד בגימנסיה של לייבאך (כיום ליובליאנה, בירת סלובניה), בחבל קרניולה. אחר כך בשנים 1866–1868 למד היסטוריה באוניברסיטת גראץ אצל ההיסטוריון פרנץ קרונס פון מארכלנד. בשנים 1868–1869 המשיך ללמוד היסטוריה באוניברסיטת וינה ואחר כך סיים את עבודת הדוקטורט שלו בגראץ בשנת 1870, שם עבר גם מבחן ההסמכה להוראת היסטוריה, גאוגרפיה וגרמנית. בין השנים 1871–1875 עבד כמורה בתיכון הקיסרי-מלכותי הריאלי בליובליאנה והשתלם בהמשך במדעים שונים בגראץ, בהאלה - אצל אלפרד קירכהוף ובלייפציג בתחום האסטרונומיה, התופעות המגנטיות, הגאולוגיה והמינרלוגיה. בשנת 1877 נכח באוניברסיטת לייפציג בבקורס לזואולוגיה ולאסטרונומיה.

ב-1877 התמנה למורה בגימנסיה בצ'רנוביץ ב דוכסות בוקובינה שהשתייכה גם היא לקיסרות האוסטרית במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1880 התמנה לפרופסור שלא מן המניין לגאוגרפיה באוניברסיטה ע"ש פרנץ יוזף בצ'רנוביץ. ב-1884 להזמנתו של המוציא לאור הגרמני יוסטוס פרטס בגותה החליף את ארנסט בהן בתפקיד של עורך הירחון המדעי "ההודעות הגאוגרפיות של פטרמן" (Petermanns Geographische Mittheilungen) . עבד במשרה זו עד שנת 1909 כשהתמנה לפרופסור ראש הקתדרה לגאוגרפיה באוניברסיטת ברסלאו (ורוצלאב) בשלזיה, אז באימפריה הגרמנית. לימד שם עד שנת 1916 כשאיבד את אור עיניו ונאלץ לפרוש מסיבות בריאות. זופאן נפטר בברסלאו ביולי 1920.

פעילותו המדעיתעריכה

אחד המחקרים החשובים הראשונים שערך התמקד בתבליטי היבשה - "מחקרים על היווצרות העמקים בגראובינדן האוסטרי ובאלפים המרכזיים של טירול". (1877). בהמשך הוא תרם תרומות רבות למחקר הגאוגרפי, במיוחד לחקר האקלים (קלימטולוגיה) והאוקיינוסים (אוקיינוגרפיה) .מטאורולוגים בתקופתו נעזרו בספריו "מבנה האזורים התרמיים של כדור הארץ", "העננות על גבי כדור הארץ" ,"סטטיסטיקת הרוחות הנמוכות" (1881) ו"התפלגות הגשמים על גבי יבשות כדור הארץ". ספרו על הרוחות נחשב לצד "רוחות כדור הארץ" מאת הנרי קופין וולדימיר בויאיקוב ל"יישום ראשון של נקודות מבט "פיזיולוגיות" או "גנטיות" על האקלים על כדור הארץ". תוך הסתמכות על התצפיות והפירושים של האן (Hann) הציג זופאן את מחקרים החדשניים ביותר בזמנו בנוגע ליחס בין הרוחות להתפזרות לחץ האוויר.[1]

כתב את הכרך על אוסטרו-הונגריה כחלק מהספר בעריכת אלפרד קירכהוף על "ארצות העולם" (1887), ב-1889 בספר נפרד. במסגרת עבודתו בירחון הגאוגרפי של פטרמן בגותה פרסם זופאן מוספים על התוצרת הכלכלית של ארצות הברית. הגן על אחדות הגאוגרפיה מול המגמה לפצל אותה בין מקצועות אחרים כמו גאולוגיה, מטאורולוגיה, כלכלה, אנתרופולוגיה. הוא השפיע על הוגים רבים, החל מולדימי לנין ועד לאסכולה הגאופוליטית של ויימאר. ב-1889 בכנס הגאוגרפים הגרמנים הציג את חזונו על המחקר הגאוגרפי, על ההיבטים ההומניים והפיזיים של התחום. נ התייחס במיוחד לתיאורים של האזורים הגאוגרפיים - החורולוגיה.[1] בשנת 1889 התמנה לעורך הלוח הסטטיסטי של האלמנך של גותה. כמו כן המשיך יחד עם הרמן וגנר במפעל המוספים של ארנסט בהן "אוכלוסיית כדור הארץ" ("Die Bevölkerung der Erde" - הכרכים ח ו-ט (1893, 1891) יחד עם וגנר, והכרכים י, י"א וי" ב (1899, 1900 ו-1904) לבד. במהדורות שערך לבד אסף זופאן נתונים סטטיסטיים שכיסו את כל אזורי כדור הארץ. הוא בחן באופן בקורתי כל נתון ועשה מאמץ עילאי להשיג הערכות אמינות. שקד בקפדנות גם על חישוב השטחים תוך התבססות על מדידות חדשות. המהדורות החתומות על ידי וגנר ועל ידו נחשבו כעומדות בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתקופה.[2] באותה תקופה בשנים 1890–1902 ערך זופאן גם את המהדורה השמינית של אטלס הכיס של אדולף שטילר "חלקי כדור הארץ והיקום" Atlas über alle Theile der Erde und über das Weltgebäude החל משנת 1873–1874 התחיל להתפרסם ספר הלימוד שלו לגאוגרפיה שנועד לבתי הספר התיכונים באוסטריה. בספרו "סקירת האזורים התרמיים של כדור הארץ" (ב-Petermanns Geographische Mittheilungen) שיפר זופאן ב-1879 את סיווג סוגי האקלים, כשהקריטריון העיקרי היה הטמפרטורה הממוצעת השנתית והטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר. הוא תיאר 5 אזורים תרמיים של דור הארץ - "החגורה החמה"- בין האיזותרמות +C 20°, שתי "חגורות ממוזגות" בין האיזותרמות C° 20-10 בצפון ובדרום ושתי "כיפות קרות" מהאיזותרמות +10 C° ועד לקטבי כדור הארץ .[3] ב-1896 הוא חילק את כדור הארץ ל-34 אזורים אקלימיים - לפי הומוגניות בתחום מעלות החום, המשקעים ובאופן חלקי גם לפי הרוחות ו ה"אורוגרפיה" או הטופוגרפיה ההררית[4] הוא התרכז בראש ובראשונה באזורים האקלימיים היבשתיים, מכיוון שלא עמדו לרשותו מספיק נתונים על האקלימים של האוקיינוסים.[5] סיווגו שוכלל מאוחר יותר על ידי ולדימיר קפן.

פרסים ואותות הוקרהעריכה

כתביועריכה

  • Lehrbuch der Geographie für österreichische Mittelschulen. Laibach 1874. (ספר לימוד לגאוגרפיה עבור בתי הספר התיכונים האוסטריים)
  • 1877 - Studien über Talbildung der österr. Graubünden und der Tiroler Zentralalpen (מחקרים על היווצרות העמקים בגראובינדן האוסטרי ובאלפים המרכזיים של טירול)
  • Gliederung der Temperaturzonen der Erde, 1879 (סקירת האזורים התרמיים של כדור הארץ)
  • Statistik der untern Luftströmungen. Leipzig 1881. (סטטיסטקת הרוחות הנמוכות)
  • Grundzüge der physischen Erdkunde. Leipzig 1884. (יסודות הגאוגרפיה הפיזית)
  • Archiv für Wirtschaftsgeographie. (Tl. 1: Nordamerika 1880–1885). (ארכיב לגאוגרפיה כלכלית חלק א - צפון אמריקה )
  • 1891 - Die Arktische Windscheide
  • Die Verteilung des Niederschlags auf der festen Erdoberfläche. Gotha 1898.(התפלגות הגשמים על גבי יבשות כדור הארץ)
  • Territoriale Entwicklung der europäischen Kolonien : mit einem kolonialgeschichtlichen Atlas von 12 Karten und 40 Kärtchen im Text. Gotha 1906. (ההתפתחות הטריטוריאלית שלהמושבות האירופיות:עם אטלס קולוניאל-היסטורי - 12 מפות ו 40 מפות קטנות בתוך הטקסט)
  • Deutsche Schulgeographie. Gotha 1910 (גאוגרפיה לבתי הספר בגרמנית)
  • Leitlinien der allgemeinen politischen Geographie. Leipzig 1918 (קווי יסוד הגאוגרפיה הפוליטית הכללית)
  • Prof. Dr. A. Supans deutsche Schulgeographie. Gotha 1925–1936 (2 Tl.)

המשך מפעלם של ארנסט בהן והרמן וגנר:

  • Die Bevölkerung der Erde Jährliche Übersicht über neue Arealberechnungen, Gebietsveränderungen, Zählungen und
Schätzungen der Bevölkerung auf der gesammten Erdoberfläche 1872-1904

(המוסף "אוכלוסיית כדור הארץ - סקירה שנתית של החישובים החדשים לכל אזור, שינויי אזור, מספרים והערכות מספרי האוכלוסייה על כל שטח כדור הארץ)

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ידיעה על למותו של אלכסנדר זופאן 1920 Monthly Weather Review vol. 48
  • 2013, Douglas M.Considine, Glenn D.Considine Van Nostrand' s Scientific Encyclopedia

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר זופאן בוויקישיתוף

באתר אוניברסיטת תורינגיה - הספרייה הממלכתית ביינה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 עמ' 186 Deborah R. Coen Climate Science in Motion, the empire, and the problem of scale.University of Chicago Press 2018
  2. ^ Popular Science Monthly Volume january 1892 p.400
  3. ^ Michael A. Mares Encyclopedia of Deserts, University of Oklahoma Press - Norman, 1999 עמ' 122
  4. ^ Alfred H Theissen - Weather Glossary US Department of Commerce Weather Bureau 1946 עמ' 72
  5. ^ Date-Based Climate Definitions in Van Nostrand's Sc. Encyclopedia - עמ' 688