אלעזר בן שמעון

אלעזר בן שמעון (לערך 1 לספירה עד לערך 70 לספירה), היה מראשי הקנאים בתקופת המרד הגדול. כרבים ממנהיגי המרד הגדול, רוב הידוע על אלעזר בן שמעון לקוח מכתבי יוסף בן מתתיהו, ואין מקורות נוספים המעידים על חייו.

חייו

אלעזר בן שמעון היה בן למשפחת כהנים. לאחר פרוץ המרד הגדול, השתתף אלעזר בן שמעון בהבסת צבאו של קסטיוס גאלוס, בשנת 66 והשתלט על אוצרו של המצביא הרומי המובס. לאחר הקמת "ממשלת החירות", ציפה אלעזר לקבל מינוי בממשלה, אך הוסט הצידה לטובת מנהיגים מתונים כחנן בן חנן, יוסף בן גוריון ויוסף בן מתתיהו - זאת מחשש כי בעזרת אנשיו יהיה לשליט עריץ.

לאחר אובדן הגליל לצבא אספסיאנוס, הצליח אלעזר בעזרת הכסף שבידו ובעזרת אנשיו, להשתלט על ירושלים, להדיח את הכהן הגדול מתתיהו בן תאופילוס, ולמנות אחר במקומו. חנן בן חנן מחה על צעד זה, והחלה מלחמת אחים, במהלכה התבצרו בהר הבית הקנאים בהנהגת אלעזר בן שמעון, ועמם יוחנן מגוש חלב אשר הגיע לעיר ועמו אלפי לוחמים, פליטים מחורבן הגליל. תחת השפעת יוחנן הוזמנו לעיר האדומים אשר הכריעו את המלחמה לטובת הקנאים, ורצחו אלפים מן הסיעה המתונה. לאחר מכן השתלטו הקנאים על העיר, אך יוחנן מגוש חלב השתלט על התנועה הקנאית, והדיח את אלעזר. יחד עם אלפיים מאנשיו התבצר אלעזר בבית המקדש, ומשם ניהל את מלחמתו ביוחנן. באותם הימים הגיע לעיר אף שמעון בר גיורא, מנהיג קנאים נוסף, והקים אף הוא סיעה עירונית ביחד עם אנשיו. בעיר פעל אף פלג רביעי שלא נשמע למשמעת איש משלושת מנהיגי הקנאים. ארבעת פלגי הקנאים ניהלו ביניהם מלחמות קשות וגרמו נזק כבד להגנת העיר ולתושביה. אף נשרף מחסן המזון שיכל לשמש את התושבים בעת המצור הקרב.

עם בוא חג הפסח של שנת 70 פתח אלעזר את שערי בית המקדש לעם הבא להקריב קורבנות. אל המקום הגיעו אנשיו של יוחנן מגוש חלב, כשהם נושאים נשק מוסתר בבגדיהם. לאחר הגיעם למקום שלפו את נשקם, הרגו הרג רב באנשי אלעזר, וגירשו אותם מהר הבית.

רק לאחר שהחל טיטוס במצור על ירושלים נאלצו ארבע מפלגות הקנאים היריבות להתאחד כנגד האויב המשותף. אין ידוע מה עלה לבסוף בגורלו של אלעזר בן שמעון, אך נראה שנהרג או מת לפני נפילתו הסופית של בית המקדש.