אלפרד ברנהיים
אלפרד ברנהיים (בגרמנית: Alfred Bernheim; 11 ביולי 1885 – 16 במרץ 1974) היה צלם ישראלי יליד גרמניה.
 | |
| לידה |
11 ביולי 1885 טינגן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1974 (בגיל 88) ירושלים, ישראל  |
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | צילום |
ביוגרפיה עריכה
אלפרד ברנהיים נולד בכפר טינגן (Tiengen) שבדרום גרמניה בשנת 1885. הוא היה הצעיר מבין ששת ילדי משפחה שומרת מצוות. אביו עסק בסחר בנדל"ן ושימש כראש הקהילה היהודית בכפר. בגיל 10 נפטר אביו והמשפחה עברה להתגורר בעיר קרלסרוהה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שוחרר משרות צבאי, כנראה בשל לקות בראייתו. על פי השערות ביקש ברנהיים לעסוק באדריכלות, אולם החל לעסוק בצילום כאוטודידקט. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 למד צילום אצל וולטר הגה בוויימאר ואמנות שימושית בפפורצהיים. במקביל עבד כמתלמד-מתנדב בבית חרושת לכלי כסף בעיר. בשנת 1933 פתח סטודיו בברלין ואף לימד שבעה תלמידים בו.
בשנת 1934, בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים. הוא הקים בביתו מעבדת צילום והתפרנס מתצלומים מוזמנים למוסדות שונים ובעיקר בית הנכות הלאומי בצלאל והאוניברסיטה העברית. בשנת 1956 הצטרפה הצלמת ריקרדה שוורין לסטודיו של ברנהיים ונטלה חלק פעיל בעבודתו. לאחר פטירתו של ברנהיים המשיכה שוורין לנהל את הסטודיו עד לפרישתה לגמלאות בשנת 1982.
עיקר יצירתו של ברנהיים התמקדה ביצירת דיוקנאות ובצילומי אדריכלות. בשנותיו הראשונות בארץ ישראל עסק גם בצילום מסחרי בסגנון "הצילום החדש". עיזבונו של ברנהיים, הכולל כ-20,000 נגטיבים, נמצא באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים.
גלריה עריכה
-
דיוקן איזידור אשהיים -
דיוקן מרדכי נרקיס -
ראש רחביה, 1937-1936 -
המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים, 1939-1936 -
קפה טעמון, ירושלים
