א-זאהר
אַ-זאהִר בִּאַמְר אללַּהּ אַבּוּ א-נַּסר מֻחַמַּד בְּן אַחְמַד א-נַּאסר (בערבית: الظاهر بأمر الله, أبو النصر محمد بن أحمد الناصر; תרגום הלקב: הנגלה במצוות האל; 1176–10 ביולי 1226) היה הח'ליף העבאסי השלושים וחמישה.
 | |||||
| לידה |
1176 בגדאד, בית עבאס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 1226 (בגיל 50 בערך) בגדאד, בית עבאס | ||||
| מדינה |
בית עבאס | ||||
| |||||
  | |||||
א-זאהר היה בנו של הח'ליף א-נאצר ומונה להיות יורשו בשנת 1189. בהמשך שינה א-נאצר את דעתו וקבע כי בנו הצעיר עלי יירש אותו, אולם משנפטר עלי בשנת 1215 לערך, ובהיעדר בנים זכרים אחרים, חזר א-זאהר להיות היורש המיועד. ההיסטוריון אבן אל-אתיר מתאר כי בעת היותו יורש העצר, הושם א-זאהר תחת השגחה ושמירה, כך שלא עלה בידו לעשות דבר בעצמו.
א-זאהר עלה לכס הח'ליפות בשנת 1225 ושלט כתשעה חודשים עד מותו. בהיסטוריוגרפיה האסלאמית הוא התאפיין במוסר גבוה, עת תואר כירא אלוהים, אדיב, צודק ועדין. יחד עם זאת, מבחינה פוליטית הוא לא מילא תפקיד חשוב ולא הייתה לו השפעה ראויה לציון. ירש אותו בנו, הח'ליף אל-מסתנצר הראשון.
