אמיליה בנדטי
אמיליה בנדטי (באיטלקית: Emilia Benedetti; 30 במאי 1902 – ?) הייתה עוזרת לאם המנזר של "האחיות של גבירתנו מציון", אשר פעלה למען יהודים נרדפים בתקופת מלחמת העולם השנייה והחביאה רבים מהם במנזר.
 | |
| לידה |
30 במאי 1902 (בת 122)  |
|---|---|
| מדינה |
איטליה |
| מקצוע |
נזירה |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (22 בדצמבר 1997) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אמיליה בנדטי |
  | |
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
עריכהברומא, במנזר של ''האחיות של גבירתנו מציון'' (The Sisters of Our Lady of Sion), ברחוב גריבלדי ניתן מקלט ליהודים נרדפים רבים. האם מריה אגוסטינה, שנקראה בעבר וירג'יניה בדטי, ילידת קונסטנטינופול, ממוצא צרפתי, הייתה אם המנזרה ממאי 1942 ועד אוקטובר 1945. באותה תקופה מריה אגנז, שנקראה בעבר אמיליה בנדטי, ילידת רומא, הייתה עוזרת למריה בניהול יחסי החוץ של המנזר. שתיהן פעלו למען היהודים הנרדפים שנמצאו בסכנה גדולה.
במנזר מצאו מקלט יותר ממאה איש. חלקם זרים והשאר יהודי איטליה, אשר נשארו שם עד לשחרור רומא ב-4 ביוני 1944. בין היהודים שהתחבאו במנזר היה פרוצ'יו סונינו, מגנואה, אשר הסתתר שם בין תאריכים 15 באפריל 1944 למאי 1944. בעדותו, הוא נזכר שבמסתור היו גם עריקים מהצבא האיטלקי, קצינים וחיילים, וגם פרטיזנים, אנטי-פשיסטים ופליטים אחרים מהשטחים האיטלקים לשעבר באפריקה. משפחתו של רוברטו מודיליאני מצאה מקלט במנזר כבר באוקטובר 1943. המשפחה כללה את רוברטו, אמו ולנטינה, סבתו ג'ודיטה טליאקוצו, ודודתו אמה אסקארלי. כעבור כמה חודשים, בינואר 1944, הצטרף למשפחה במנזר גם אחיו של רוברטו, אדוארדו. לפני כן הוא הסתתר בכפר דרומית לרומא.[1]
כמה ימים לפני השחרור הגיעו האס.אס. לבדוק את המנזר, אך האם מריה אגנז הצליחה למנוע את ביצוע החיפוש. המנזר היה צפוף מאוד, אך האחיות חילקו את האוכל הדל שלהן עם כל אלו שהתחבאו במקום. אם מישהו היה מצלצל בפעמון השער, הן משכו בפעמון מיוחד כאזהרה לכולם להסתתר ולשתוק.[2]
הכרה והנצחה
עריכהב-19 במאי 1998 הכיר יד ושם באמיליה בנדטי כחסידות אומות העולם. [3] הטקס נערך ברומא ושמה נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[2]
הערות שוליים
עריכה- ^ תיק מס' 7768, ארכיון יד ושם.
- ^ 1 2 The Righteous Among the Nations Database, Benedetti Emilia, Yad Vashem
- ^ מכתב מיד ושם לאמיליה בנדטי ,עמ' 12,תיק מס' 7768, ארכיון יד ושם.