אמיל יוליוס גומבל
אמיל יוליוס גומבל (בגרמנית: Emil Julius Gumbel; 18 ביולי 1891 – 10 בספטמבר 1966) היה סטטיסטיקאי ופעיל פוליטי יהודי-גרמני אמריקאי.
 | |
| אמיל יוליוס גומבל | |
| לידה |
18 ביולי 1891 מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בספטמבר 1966 (בגיל 75) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מינכן |
| מנחה לדוקטורט |
גאורג פון מאייר |
| מוסדות |
אוניברסיטת היידלברג |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Marieluise Hau Solscher (1930–?) |
  | |
קורות חיים עריכה
גומבל נולד במינכן, בן להרמן ופלורה גומבל. הוא למד באוניברסיטת מינכן, וקיבל תואר דוקטור ביולי 1914, על עבודה שכותרתה "Über die Interpolation des Bevölkerungsstandes", שנעשתה בהנחייתו של גאורג פון מאייר (Georg von Mayr). שירת בצבא בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ולאחר שהפך לפציפיסט השתחרר מהצבא באביב 1915. הצטרף ל"ליגה של המולדת החדשה", שבשנת 1922 שונה שמה להליגה הגרמנית לזכויות האדם (Deutsche Liga für Menschenrechte). עד סוף המלחמה בשנת 1918 עבד במחלקת אחזקת המטוסים בשדה התעופה יוהניסטל בברלין, ולאחר מכן עבד בחברת טלפונקן בברלין. בשנת 1921 לימד בבית הספר למועצות העובדים של האיגוד המקצועי הגרמני בברלין ולמד פיזיקה. בשנת 1923 מונה למרצה לסטטיסטיקה מתמטית באוניברסיטת היידלברג, ובשנת 1930 מונה לפרופסור חבר.
בעקבות רצח חבר, השתתף במשפט שבו ראה כיצד השופט מתעלם מהראיות נגד האס אה. הוא החל לחקור רציחות פוליטיות דומות ופרסם זאת בשנת 1922 בספרו "ארבע שנים של רצח פוליטי" (בגרמנית: Vier Jahre politischer Mord), שבו פרסם פרטים על רציחות פוליטיות ומצא שבשנים 1919–1922 היו בגרמניה 376 רציחות פוליטיות, מהן 354 בידי אנשי הימין הפוליטי ורק 22 בידי אנשי השמאל. עם זאת, מערכת המשפט הגרמנית הפגינה סלחנות רבה כלפי הרוצחים מהימין הפוליטי, והחמירה עם הרוצחים מהשמאל הפוליטי. מסקנות ספרו אושרו במחקר שהזמין שר המשפטים של רפובליקת ויימאר, גוסטב רדברוך. ב-1924 עלתה דרישה לפטרו מהאוניברסיטה עקב פעילותו הפוליטית, אך ועדה בת שלושה חברים, בהם הפילוסוף קרל יספרס, המליצה לשר החינוך של רפובליקת באדן, וילי הלפאך (Willy Hellpach), שלא לפטרו.[1] ב-1928 פרסם ספר נוסף "גורמים לרצח פוליטי" וניסה ליצור קבוצה פוליטית נגד הנאציזם. בעקבות פעילותו זו פוטר ממשרתו בהיידלברג בשנת 1932.
ב-1932 עבר לצרפת, שם לימד בפריז ובליון. ב-1933 נשללה ממנו האזרחות הגרמנית. ב-1939 הוא ומשפחתו קיבלו אזרחות צרפתית. באוקטובר 1940, לאחר פלישת גרמניה לצרפת, נמלט בעזרת וריאן פריי (הוועד לסיוע לשעת חירום) דרך פורטוגל לארצות הברית. הוא לימד בבית הספר החדש למחקר חברתי (אנ') ובשנת 1953 מונה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה שם לימד עד למותו ב-1966.
לגומבל היה תפקיד מכריע בפיתוח תורת הערכים החריגים (Extreme value theory) יחד עם לאונרד טיפט ורונלד פישר. ספרו "Statistics of Extremes" פורסם ב-1958. על שמו נקראת התפלגות גומבל (Gumbel distribution).
ב-1930 נישא למארילואיז צ'טריץ, שהייתה אם לשני בנים מנישואיה הראשונים. היא הביאה אתה את בנה הצעיר, ואילו בנה הבכור נותר עם אביו. היא נפטרה בשנת 1952.
אמיל יוליוס גומבל נפטר ב-10 בספטמבר 1966. כתביו הפוליטיים נשמרו בארכיון של מכון ליאו בק בניו יורק.[2]
לקריאה נוספת עריכה
- Brenner, Arthur David. Emil J. Gumbel: Weimar German Pacifist and Professor. ISBN 0-391-04101-0.
- Salsburg, David. The Lady Tasting Tea: How Statistics Revolutionized Science in the Twentieth Century. ISBN 0-8050-7134-2.
קישורים חיצוניים עריכה
- אמיל יוליוס גומבל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אריק כרמון, מה למדנו מאוניברסיטת היידלברג, באתר הארץ, 15 באפריל 2017- אריק כרמון, שיעור בהשתלטות לאומנית, באתר הארץ, 17 באפריל 2021
- מסמכי אמיל יוליוס גמבל בספריית אוניברסיטת שיקגו
- אוסף אמיל גמבל במכון ליאו בק ניו-יורק
- כתבי אמיל יוליוס גומבל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
