אמיל קרלסן

אמן אמריקאי

סורן אמיל קרלסןאנגלית: Emil Carlsen;‏ 19 באוקטובר 1853 - 2 בינואר 1932) היה צייר אימפרסיוניסטי אמריקאי, שהיגר מדנמרק. הוא התפרסם בטבע הדומם שלו. בהמשך הקריירה שלו הרחיב קרלסן את מגוון הנושאים וצייר גם נופים. במשך יותר מארבעים שנה הוא היה גם מורה ידוע בשיקגו, סן פרנסיסקו וניו יורק.[1]

אמיל קרלסן
Emil Carlsen artist photo - crop.jpg
לידה 19 באוקטובר 1853
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בינואר 1932 (בגיל 78)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קונטיקט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2 בינואר 1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור נוף עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Christian Blache עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
אמיל קרסן, דגים וקערת נחושת, 1894

אמיל קרלסן נולד וגדל בבירת דנמרק בקופנהגן. הוא בא ממשפחה אומנותית. אמו הייתה ציירת, הוא למד ארכיטקטורה באקדמיה המלכותית בקופנהגן במשך ארבע שנים ואז היגר לארצות הברית בשנת 1872, והתיישב בשיקגו.

עבודתו הראשונה הייתה כעוזר אדריכל והוא למד אצל האמן הימי הדני לוריץ הולסט. הולסט חזר לדנמרק, והשאיר את הסטודיו שלו לקרלסן. הוא התקדם במהירות ומונה למורה הראשון לציור באקדמיה לעיצוב בשיקגו. קרלסן חיפש הכשרה נוספת ויצא לפריז בשנת 1875, שם למד אצל הצייר הצרפתי ז'אן-בטיסט סימאון שארדן. כשחזר לארצות הברית הקים סטודיו בניו יורק והחל לצייר טבע דומם שהזכירו מעט את אלה של שרדן. עם זאת, מכירת עבודתיו הייתה חלשה, ורק אחר שעבר לבוסטון הייתה לו תקופה קצרה של מכירות טובות.

הוא חזר לניו יורק ושוב נאבק למכור את ציוריו. בשנת 1879 הוא ערך מכירה פומבית כדי להקל על מצבו הכלכלי, אך בסופו של דבר מכר רק כמה ציורים. המצב אילץ אותו לוותר על הסטודיו שלו ולהמשיך בעבודת בחריטה איתה מצא הצלחה מסוימת למרות התסכול שלו שלא הצליח לצייר במשרה מלאה. [2]

בשנת 1884 הוא חזר לאירופה, כשהוא מצייר תמונות פרחים עבור הסוחר, תרון ג'יי בלקסלי, כדי לתמוך בלימודיו. בסופו של דבר הפנה עורף לציור פרחים יפים. בשנת 1885 התקבלו שתי עבודותיו לסלון הפריזאי.

 
אמיל קרסן, טבע דומם עם דגים, 1882

כשחזר לניו יורק פתח אולפן ברחוב 57. עם זאת, כשגילה שעדיין קשה למכור ציורים הוא עבר לסן פרנסיסקו. שם בין 1887 ל-1889 מילא תפקיד מנהל בית הספר לעיצוב בקליפורניה. הוא התיידד עם ארתור פרנק מת'יוס, שלימד בבית הספר לעיצוב והיה הדמות המובילה בתנועת האמנויות והמלאכה באזור מפרץ.

לאחר מכן עבר ללמד באופן פרטי בליגת הסטודנטים לאמנות בסן פרנסיסקו עד שנת 1891. באותן שנים השפיע על מספר סטודנטים צעירים, ביניהם היו מרי אוולין מק'קורמיק וגיא רוז, שהפכו שניהם למובילים באימפרסיוניסטים. בשנת 1891, מעט לפני עזיבתו, יצר קרלסן סערה בכך שהצהיר בגלוי באחד העיתונים המובילים בסן פרנסיסקו כי חינוך לאמנות מבוזבז על נשים שהן תלמידות נחותות ללא ביטחון עצמי, והן צפויות בעתיד להנשא ולהפוך למורות בבית ספר. ארתור מת'יוס פרסם דחייה נמרצת שעוררה דיון נוסף.

חזרה למזרחעריכה

קרלסן עבר לחוף המזרחי מקליפורניה בשנת 1891 והחל בקריירה ארוכה של הוראה. הוא לימד באקדמיה הלאומית לעיצוב, בליגת הסטודנטים לאמנות, ובאקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה. בהדרגה, דרך יחסיו עם ציירים ומורים אחרים בניו יורק, כמו ג'ון הנרי טוואצ'טמן וג'וליאן אלדן ווייר, הוא התעניין בציור נופים. קרלסן צייר בקונטיקט בראשית המאה העשרים וביקר את חברו ג'וליאן אלדן ווייר בקונטיקט. המקום הפך ל"חוות ווייר" המפורסמת, בה ציירו אימפרסיוניסטים אמריקאים רבים נוף פתוח.[3]

האמנים היו מציירים במהלך היום ומתרועעים בערב. קרלסן רכש בית בפאללס וילג', קונטיקט בשנת 1905 ומשפחת קרלסן בילתה שם את מרבית זמנה כאשר לאמיל קרלסן לא היו התחייבויות הוראה בניו יורק. פאלאס וילג' נמצא בשולי ברקשייר, וקרלסן צייר את יערות הרי ברקשייר. [4]

אף על פי שנחשב לאחד הציירים האמריקאים המוערכים ביותר, קרלסן נאבק כלכלית במשך העשורים הראשונים של הקריירה שלו. גלריית מקבת בניו יורק הייתה הגלריה הראשונה שהתמחתה בעבודתם של אמנים אמריקאים. לאחר שהצטרף קרלסן לגלריה, שייצגה רבים מאומני האימפרסיוניזם האמריקני, מכירותיו השתפרו ולראשונה הצליח לחיות בנוחות ללא לחץ כלכלי מתמיד. היו לו תערוכות יחיד במקבת ב-1912, 1919 וב-1921 וב-1923.

הוא קיבל את פרס סמואל ט. שו באקדמיה הלאומית לעיצוב.[5]

 
אמיל קרסן מבט על קרונבורג, 1871

אמיל קרלסן היה מורה מבוקש והצורך הכספי הניע אותו ללמד יותר ממה שרצה, זמן שנלקח מהציור שלו. ככל שהצליח יותר מבחינה כלכלית, הוא צמצם את התחייבויות ההוראה שלו. הוא לימד את כיתת ציור באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנים 1905 - 1909. הוא נסע מניו יורק לפילדלפיה להרצות באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה במשך שנים רבות. בין תלמידיו הייתה המיניאטוריסטית רוזה הופר ואן ברמר. [6]

משפחתועריכה

אמיל קרלסן התחתן עם לואלה מרי רובי בשנת 1896 ובני הזוג עברו להתגורר בסטודיו שלו ברחוב 59, שם הם גרו בשארית חייהם. נולד להם ילד יחיד, דינס קרלסן בשנת 1901. אמו לימדה אותו מקצועות לימודיים ואביו הנחה אותו באמנות. דינס קרלסן החל את קריירת האמנותית שלו בשנת 1914, כשהציג טבע דומם באקדמיה הלאומית לעיצוב כשהיה בן שלוש עשרה. דינס קרלסן הפך לחבר באקדמיה הלאומית בשנת 1922, כשהיה בן 21, ואקדמאי מלא בשנת 1942.

 
אמיל קרסן, טבע דומם עם ורדים צהובות, 1880/1890

דינס קרלסן הציג לצד אביו בגלריות גרנד סנטר בניו יורק. היו לו שלוש תערוכות יחיד בגלריה ההיא. לאחר שנפטר דינס קרלסן בשנת 1966, גלריות גראנד סנטרל ערכו תערוכה רטרוספקטיבית כפולה לכבוד שני האמנים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמיל קרלסן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Art of Emil Carlsen, 1853–1932, Exhibition Catalog, Wortsman Rowe Art Galleries, San Francisco, California, 1975
  2. ^ Soren Emil Carlsen", American Art from the Dickie Collection, Dayton Art Institute, 1997, p. 40-41
  3. ^ Weir Farm National Historic Site (U.S. National Park Service), www.nps.gov (באנגלית)
  4. ^ William H. Gerdts, American Impressionism, Cross River Press, 1984
  5. ^ Several Carlsen exhibition catalogs, libmma.contentdm.oclc.org (ארכיון)
  6. ^ Dale T. Johnson, American Portrait Miniatures in the Manney Collection, Metropolitan Museum of Art, 1990, ISBN 978-0-87099-597-2. (באנגלית)