אמנדוס אדמסון

פסל אסטוני

אמנדוס אדמסון, באנגלית: Amandus Adamson (12 בנובמבר 1855 - 26 ביוני 1929) היה פסל וצייר אסטוני.[1] [2]

אמנדוס אדמסון
Amandus Heinrich Adamson
לידה 31 באוקטובר 1855 (יוליאני)
Paldiski, אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביוני 1929 (בגיל 73)
Paldiski, אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פרנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Alexander Friedrich von Bock עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות אנדרטת רוסלקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אדמסון נולד ב-1855 למשפחת יורדי ים אסטונית. אביו היה קפטן ספינת סוחר, והפליג לארצות הברית ב-1860. הוא השתתף במלחמת האזרחים האמריקאית. הוא לעולם לא חזר לאסטוניה ואיבד קשר עם משפחתו לאחר 1869 .[3]

 
האנדרטה לזכר "רוסלקה"

אדמסון הצטיין בגילוף עץ בילדותו. הוא עבר לסנט פטרסבורג ב-1875 כדי ללמוד באקדמיה הקיסרית לאמנויות בהדרכת אלכסנדר פון בוק. לאחר סיום לימודיו המשיך לעבוד כפסל ומורה בסנט פטרסבורג, עם הפסקה מ-1887 עד 1891 ללימודים בפריז ובאיטליה, בהשפעת הפסלים הצרפתים ז'ול דאלו וז'אן-בטיסט קארפו.

אדמסון הפיק את יצירתו הידועה ביותר ב-1902- אנדרטת רוסלקה בטאלין. היא מוקדשת ל-177 המלחים האבודים של ספינת המלחמה הרוסית "רוסלקה". האנדרטה מציגה מלאך ברונזה על עמוד דק.

הוא מונה למומחה של האקדמיה הקיסרית בשנת 1907.

בשנת 1911 זכה אדמסון, בתחרות שאורגנה על ידי האקדמיה הקיסרית, לאנדרטה לשלוש מאות שנות בית רומנוב. אדמסון השקיע את כל כספו בפרויקט, שמעולם לא הסתיים עקב המהפכה הרוסית של 1917. בשנת 1918, במהלך מלחמת העצמאות של אסטוניה, חזר אדמסון לעיירת הולדתו פלדיסקי שבצפון מערב אסטוניה, שם בילה את שארית חייו.[4]

במהלך שנות העצמאות של אסטוניה הוזמן אדמסון לפסל מספר אנדרטאות שהוקדשו למלחמת העצמאות, כולל אחת בפארנו בבית הקברות עלווי, שם הוא עצמו נקבר.

 
האנדרטה לזכר המשוררת לידיה קוידולה

בשנות ה-40 וה-50 נהרסו כמעט כל המונומנטים שיצר על ידי השלטונות הסובייטיים. מאז שחזרה אסטוניה לעצמאות ב-1991, רובם שוחזרו.

עבודתו האחרונה של אדמסון הייתה האנדרטה שהוקדשה למשוררת הלאומית לידיה קוידולה בפארנו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמנדוס אדמסון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Amandus Adamson, 1855–1929, by Tiina Nurk, Eesti NSV Kunst (1959)
  2. ^ Heini Paas: Amandus Adamson 1855–1929. Tallinn: Eesti Kunstimuuseum 2007
  3. ^ Postimees Editorial (24 September 1925). "Kujur Amandus Adamsoni aupäewaks" (Feature story to celebrate subject’s 70th birthday). Postimees (in Estonian). Archived from the original on 8 March 2023.
  4. ^ Amandus Adamson Museum in Paldiski (Memento vom 15. Juni 2006 im Internet Archive)