חתול אמריקני קצר-שיער
חתול אמריקני קצר-השיער הוא גזע של חתול הבית.
 | |
| מיון | |
|---|---|
| משפחה | חתוליים |
| מין | חתול בר |
היסטוריה של הגזע עריכה
מקורו המדויק של הגזע אינו ידוע, אך חתולים אלה דומים לקצר-השיער האירופאי שהובא לאיים הבריטים על ידי הרומאים בתחילת המאה העשירית לספירה, סבורים שצבעו המקורי של חתול זה הוא טאבי חום. עם השנים חתולים מבויתים נוספים הובאו לאנגליה והתרבו באופן טבעי, מה שהוסיף מגוון הן לצבעי החתולים והן למבנה.
המתיישבים שהגיעו מאירופה לצפון אמריקה לקחו עמם בספינותיהם חתולים כדי שיגנו על החוות ומחסני המזון מפני עכברים. קיימות עדויות שעל המייפלאור היו חתולים שנלקחו על מנת לצוד עכברים. בבואם לאמריקה, נאלצו החתולים הללו להתאים את עצמם לסביבה החדשה, ותוך כדי זיווג בינם לבין עצמם, פיתחו מאפיינים ומראה ייחודיים. בראשית המאה העשרים גזעי חתולים זרים שיובאו לאמריקה (ארוכי-פרווה וסיאמיים) איימו לשנות את "חתולי החווה" היפים ובעלי האופי הנוח. בניסיון להציל את הזן, מגדלים בחרו את החתולים הטובים ביותר והחלו בתוכנית של גידול בררני, על מנת לשמר את המראה והאופי כשהדגש היה על דוגמת הפרווה המרהיבה. גזע זה הוא אחד מחמשת הגזעים הראשונים שנרשמו והוכרו כגזע על ידי אגודת חובבי החתולים האמריקאית[1], בשנת 1906. במקור, נקרא הגזע "קצר-שיער מבוית" (Domastic Shorthair). בשנת 1966 הוחלט לשנות את שם הגזע ל"קצר-שיער אמריקני" (American Shorthair) כדי להדגיש את האפיון האמריקאי שלו, ולהבדילו מגזעים קצרי-שיער אחרים. זהו חתול גזעי לכל דבר שאינו דומה לחתולי האסמים והמשוטטים האמריקאיים. החתול הגזעי הראשון שנרשם היה מסוג עשן כחול שנקרא באסטר בראון. הגזע התקבל על ידי כל ארגוני החתולים האמריקניים בשנות ה-60. חתולים אלה מוצגים בתערוכות החתולים בהצלחה רבה בכל רחבי ארצות הברית.
מבנה כללי עריכה
לעומת קרובו הבריטי קצר השיער, האמריקאי הוא חתול אתלטי, בעל גוף גדול ומוצק יותר. זהו חתול חזק ובריא, אשר אינו מצריך טיפוח מיוחד, כמו כן הגזע אינו סובל ממחלות גנטיות אופייניות.
גודל ומשקל: הזכרים גדולים משמעותית מהנקבות, משקלם של הזכרים הוא 5–7 ק"ג, והנקבות שוקלות בין 3.5–5.5 ק"ג. החתול מגיע לגודלו המלא בגיל 3–4 שנים.
תוחלת החיים של הגזע היא 15–20 שנים.
מוכרים כמעט 80 צבעים ודוגמאות פרווה שונות לגזע. צבעים חלקים: שחור, כחול, אדום, קרם ולבן, עשן, קמיאו ושיידד, ביקולור, קליקו וואן.
דוגמת הפרווה הפופולרית היא הטאבי על כל גווניו כאשר הפופולרי ביותר הוא הטאבי הכסוף.
