אנדוציטוזה או בליעה תאית (endo=בתוך, cytos=תא) היא קליטת חומר אל תוך התא על ידי כליאתו בהתקפלות של קרום התא כלפי פנים, וסגירת ההתקפלות כשלפוחית. האנדוציטוזה נחלקת לבליעת חלקיקים המכונה בולענות (פגוציטוזה) ולגמיעת נוזלים המכונה גמענות (פינוציטוזה). התהליך ההפוך נקרא פליטה תאית או אקסוציטוזה.

אנדוציטוזה בתאים איקריוטיים. בכחול: גרעין התא, בירוק: חלבון G המשתתף בתהליך, באדום: סוכר שהוכנס לתא בתהליך האנדוציטוזה.

תופעות ביולוגיות רבות מתרחשות הודות לאנדוציטוזה, ובעיקר: מעבר של חומרים דרך ממברנת התא. מעבר זה של חומרים אחראי לקיומו של תהליך הנשימה התאית, להעברת אותות עצביים בנוירונים, להפרשה של פסולת מהתאים ולקליטת חומרים חיוניים מהסביבה, כגון גלוקוז, חומצות אמינו, ליפידים ובמקרה הצורך - תרופות. אחת מהדרכים לחדירה של וירוסים לתא היא באמצעות אנדוציטוזה. כמו כן, אף הועלתה, על ידי לין מרגוליס התאוריה המוכרת כתאוריה האנדוסימביוטית, לפיה המיטוכונדריה היא חיידק שחדר באנדוציטוזה לתוך תא והפך בו לסמביונט.

בבלענות (פגוציטוזה) נבלעים לרוב חלקיקים גדולים כמו חלבונים ועמילן (אצל תאים המשתמשים בהם למטרת מזון כמו אמבה או סנדלית). התאים בגוף האדם משתמשים בפגוציטוזה על מנת לנטרל וירוסים וחיידקים המצויים בקרבת התא, או כל גוף זר, למעשה.

התא שולח זרועות לכיוון הגוף הזר עד שנוצרת מעין בועית העוטפת אותו. התא שולח אל תוך הבועית אברונים מעכלים (ליזוזומים).

בתגובה של המערכת החיסונית הנרכשת, כאשר נשארים חלקיקים קטנים דיים, התא "שותל" בממברנה שלו את סימני הזיהוי של הגוף הזר, תוך כדי שחרור הורמונים שמתחילים שרשרת של תהליכים בתא עצמו ובתאים מסביב, ובסופו התא מפורק על ידי הגוף יחד עם הגורם הזר שבתוכו.

בגמענות (פינוציטוזה) נגמע נוזל חוץ תאי (הנוזל המצוי בין כל תא ותא), בדרך כלל כאשר התא מצוי בעקה עקב מחסור בנוזלים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אנדוציטוזה בוויקישיתוף